כשהמדינה מתפרקת מאחריות, האזרחים משלמים את המחיר

ביום התשיעי למלחמה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הכריז כי "במשפחות עם ילד מתחת לגיל 14 – אחד ההורים יוכל לצאת לחל"ת". על פניו, עבור מי שקורא את הכותרת ברפרוף, זו עשויה להישמע כמו בשורה מקלה המאפשרת גמישות בחירום. בפועל, מדובר בתעודת עניות מהדהדת לממשלת ישראל. זוהי ההודאה הרשמית והכואבת בכך שהמדינה פשוט לא נערכה למלחמה בעורף. במקום לספק רשת ביטחון כלכלית ואזרחית אמיתית, שר האוצר מגלגל את המחדל והנטל לפתחם של האזרחים, וליתר דיוק, לאמהות, ששוב ייאלצו לוותר על פרנסתן, על שכרן ועל ביטחונן התעסוקתי כדי לגשר על התהום שהותירה הממשלה.

הממשלה הייתה עסוקה בשלוש השנים האחרונות בהעברת מיליארדי שקלים למגזרי המחמד שלה – להתנחלויות ולמגזרים שאינם נושאים בנטל

החל"ת הזה אינו הפתרון, הוא רק סימפטום של חבית נפץ חברתית וכלכלית שהלכה ותפחה מול עינינו. המשק הישראלי משלם מחיר כבד: עלות הלחימה הישירה מוערכת בכ-1.7 מיליארד שקלים לכל יום, ואובדן הפעילות הכלכלית תחת מגבלות עורף מחמירות נאמד בכ-9.37 מיליארד שקלים בשבוע.

הנטל הכלכלי מרסק את המשפחות ואת המעסיקים הקטנים

למרות הנתונים המחרידים האלו, ובמקום לדאוג לשירות ציבורי חזק ומוכן לחירום, הממשלה הייתה עסוקה בשלוש השנים האחרונות בהעברת מיליארדי שקלים למגזרי המחמד שלה – להתנחלויות ולמגזרים שאינם נושאים בנטל. בעוד הכספים הקואליציוניים זרמו כמים, העורף הורעב ותקציב המדינה הפך לקופה מפלגתית.

בשנת 2024 בלבד נסגרו בישראל 59 אלף עסקים

הפקרת העורף מורגשת בכל בית ועסק. בשנת 2024 בלבד נסגרו בישראל 59 אלף עסקים. העצמאים והשכירים קורסים, וההחלטות מתקבלות בחדרים נטולי נשים, מה שמוביל לאבסורד מסוכן: המדינה קוראת לאזרחים "לחזור לשגרה" ולמקומות העבודה, בזמן שמערכת החינוך נשארת סגורה. מי בדיוק אמור לשמור על הילדים בבית?

המדינה דורשת מהאזרחים להמשיך להניע את גלגלי הכלכלה, אך מתנערת מאחריות ומסרבת להעניק חקיקה של 100% פיצוי שכר להורים שנאלצים להיעדר מעבודתם. הנטל הכלכלי פשוט מרסק את המשפחות ואת המעסיקים הקטנים.

גם מיגון הוא עניין של מעמד

ומה לגבי הזכות לחיים ולביטחון פיזי? מסתבר שגם מיגון הוא עניין של מעמד. לשליש מהציבור אין פתרונות מיגון זמינים, מחסור שזועק בעיקר בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. בעוד שבמרכז הארץ נהנים ממרחבים מוגנים תקניים, משפחות שלמות בפריפריה נותרות חשופות. מלחמה אינה אירוע ניטרלי, היא פוגעת בעוצמה רבה יותר בחוליות המוחלשות בחברה.

מלחמה אינה אירוע ניטרלי, היא פוגעת בעוצמה רבה יותר בחוליות המוחלשות בחברה

במקום לחלק לנו חל"ת על חשבוננו, ממשלה מתפקדת הייתה חייבת ליישם תוכנית חירום אזרחית: פיצוי מלא לעובדים, ניהול מערכת החינוך כתשתית לאומית קריטית, וסבסוד אגרסיבי למיגון. כל עוד הממשלה בוחרת להמשיך בהתנהלות גירעונית מתוך אילוצים פוליטיים במקום לבנות חברה אזרחית חזקה, כולנו מופקרים לגורלנו.

הכותבת מיכל רוזין, ח״כ ויו״ר סיעת מרצ לשעבר. מנכ״לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית לשעבר, ויו״ר ועדת המנהיגות בפורום הדירקטוריות