מה נשתנה הלילה הזה: האגדה שמאחורי ההגדה בנען
בשל המצב הביטחוני לא יתאפשר לחגוג בקיבוצים "ליל סדר" גדול יחד עם ציבור החברים והאורחים. הילדים לא יתרוצצו בין ותחת השולחנות בחיפוש אחר אפיקומן, מקהלת הקיבוץ לא תעלה על הבמה לבושה לבן ו"תורני מרק" לא יקראו להגשה. למי שמתגעגע – קצת על סיפור ההגדה של נען
בקיבוץ נען תוכנן סדר פסח בהשתתפות 1,200 חברים, ילדים ואורחים, הגדול בתנועה הקיבוצית וכנראה בארץ כולה. השנה, בשל המצב הביטחוני לא יתקיים סדר קהילתי, לא בנען ולא בקיבוצים האחרים. במקום "ריקוד העומר" או "כפינו נישא למרום" קבלו קצת היסטוריה ונוסטלגיה על הסדר הגדול, שממשיך ומקיים את המסורת הקיבוצית.

"ערבי ליל הסדר בנען, כמו נען עצמה, היו גדולים למן ההתחלה, גדולים וגדלים. ב-1936 נערך הסדר בתוך שלד חדר האוכל הראשון לפני השלמתו, תחת כיפת השמים. בעלון נכתב שלסדר הסבו 400 איש, ולראשונה הופיעה הגדה משוכפלת ב-300 עותקים. בעמוד הראשון הופיע השיר 'חג' (ניבים דוברים אליי) מאת רחל, שדוד זהבי חיבר לו לחן במיוחד לערב זה.
שנה לאחר מכן, ב-1937 כבר הסבו לליל הסדר בנען 600 חברים ואורחים, בין האורחים גם שיח'ים ערבים מהסביבה.

בשנים הראשונות לא היה נוסח הגדה קבוע בנען. ההגדה הייתה גוף חי, גמיש ומשתנה. התכנים שהופיעו בה הושפעו ממאורעות אותם ימים ושיקפו אותם. ב- 1963 הודפסה הגדה פשוטה יחסית, שהעיקר בה היה שהייתה ערוכה וסדורה בהתאם לקטעי ההקראה והשירה, זאת לאחר כמה שנים ששימשה הגדת הקיבוץ המאוחד, ניסיון שלא עלה יפה, משום שהיה צורך להשמיט הרבה מן הקטעים ולדלג עליהם.

כעבור כ-20 שנה, בפסח 1985 הודפסה הגדת פסח חדשה (צנועה וזמנית) במהדורה ניסיונית. להגדה נלווה דף הסבר ושאלון. שם נכתב כך: בהגדה הנוכחית ניסינו למצות ולהדגיש את המרכיבים העיקריים של כל אחד מפרקי ההגדה, להכניס את השירים המקובלים בנען ומילותיהם, לצמצם מעט קטעי קריאה ולשמר קטעים מסורתיים לנען וכן להכניס קטעים חדשים המדברים יותר אל הילדים בגיל הצעיר. לאחר הפסח התבקש הציבור לחוות דעתו על הנושאים האלה: אורך ההגדה ומבנה החג, השירים, הקריינות ושילוב האור-קולי, וניתן גם מקום להערות ולהצעות.

שנה לאחר מכן, בפסח 1986 ראתה אור הגדה מחודשת בהדפסה נאה. היא ההגדה המשמשת אותנו עד היום".
רעיה בן אברהם, מנהלת הקהילה בנען, בעבר מנהלת התרבות
*הצילומים נעשו בשנים קודמות, באדיבות קיבוץ נען
