נהרס בית משפחת גת בבארי. במתקפת הטרור נרצחה כנרת, בתה כרמל נחטפה ונרצחה בשבי

הבוקר החלו הריסות הבתים בשכונת הזיתים בקיבוץ בארי, לקראת פינוי השכונה. הבית הראשון שנהרס הוא של משפחת גת, שבמהלך מתקפת הטרור ב-7.10 נרצחה כנרת גת בסמוך אליו. בתה, כרמל גת, נחטפה לעזה, שם נרצחה לאחר 11 חודשים בשבי.

אשל גת, בעלה של כנרת ואביה של כרמל אמר: "היום הייתי עד להריסת ביתי, פינוי של חיים שלמים שנקטעו באלימות. הזיכרונות נשארים בנפשי, אני נאחז בהם בכל יום, אך הבית הוא אינו סמל או אתר הנצחה".

מהכרמל אל הכנרת

משפחת גת בחרה להנציח את זכרן של כנרת וכרמל במיזם חברתי-חוויתי, מרוץ האולטרה-מרתון והשליחים "שביל כרמל-כנרת". המרוץ יתקיים ב-15 במאי, והוא כולל שלושה מקצים של מרוצי שליחים שיתקיימו בריצה או בהליכה, מיגור שבכרמל אל צמח שבכנרת: "נזכור וננציח את כרמל וכנרת בדרכים המסמלות חיים ולא תופת".

"אנו נמשיך את השביל שנקטע עבורן באמצעות מיזם חברתי-חוויתי המנציח את חייהן של כרמל וכנרת, שהיו נשים של דרך, עשייה ואהבת הארץ. אני מקווה שכמה שיותר אנשים יבואו לרוץ וללכת בשבילן", אמר אשל.

"שביל כרמל-כנרת הוא מיזם חברתי-חווייתי המנציח את זכרן של כנרת וכרמל גת, אם ובת, שהיו נשים של דרך, עשייה ואהבת הארץ. כנרת הייתה מורת דרך, כרמל הייתה מרפאה בעיסוק, ולמדה לתואר שני במקצוע זה. הערכים לאורן הן חיו ופעלו היו אמונה באדם, חמלה, צדק ועזרה לזולת" נכתב באתר המרוץ שביל כרמל-כנרת.
"השביל מחבר בין המושבה כנרת לעוספיא בכרמל, עובר על תוואי שביל ישראל ואורכו כ-100 ק"מ.
הרצון להמשיך את פועלן של כרמל וכנרת, יחד עם הכוונה לקדם את השביל, הובילו ליוזמה של אירוע, שיתקיים כל שנה בחודש מאי, בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות שבשטחן נמצא השביל וארגונים נוספים. מדובר במרוץ שליחים קבוצתי, שלאורכו יפרסו תחנות, שבהן יתחלפו הרצים והרצות ויכללו תכנים הנוגעים לערכים שאפיינו את השתיים כגון התנדבות, אהבת הארץ, הוגנות, חוש צדק".

"כל נגיחה של הטרקטור היא כמו פצע פתוח"

"הבוקר הזה התיישב עליי אחרת, עם עצב שמחלחל לכל הגוף", שיתף בפייסבוק חיים ילין מבארי, לשעבר ראש המועצה האזורית אשכול וחבר כנסת מטעם "יש עתיד", "ולא בגלל הדיכאון המוכר של יום ראשון. הרעש של הכלים הכבדים כבר ממלא את כל האוויר בקיבוץ, וזה רעש שאי אפשר לברוח ממנו.

היום התחיל השלב שבו הורסים את הבתים בשכונת הזיתים, וכל נגיחה של כף הטרקטור בקיר היא כמו פצע פתוח. אלו לא סתם בלוקים ובטון, אלו חיים שלמים וזיכרונות אישיים שהיו בתוך הקירות האלה, ועכשיו הם הופכים לאבק. ה-7 באוקטובר עדיין כאן, נוכח בכל נשימה, ואתה הולך סביב השכונה ופשוט לא מצליח לעכל את המראה. גם בעוד חצי שנה, כשהכול ייושר והשכונות האלה יהפכו לרגבי אדמה חשופים, אנחנו נמשיך לזכור. זה כמו כאבי פנטום שתוקפים פתאום במקום שבו פעם היה משהו שלם. תמיד יהיו חסרים לנו החברים והחברות, הצעירים והצעירות שהיו הלב הפועם של הקהילה שלנו, ובמקום הרגשי הזה אין לנו שום פרוטזה שיכולה לעזור לנשמה הפצועה . עמדתי שם מול מה שהיה הבית של כנרת וכרמל גת ז"ל, וכל מה שנשאר אלו רק שאריות של החיים שהיו ואינם".