תנועה

ערב ליל הסדר, והתותחים עדיין רועמים. בימים שבהם מפת המדינה שוב משורטטת בדם, בעשן ובאי-ודאות, אנו נקראים לחזור אל רוח "חומה ומגדל".

אך החומה של ימינו אינה מורכבת רק מעץ ובטון, אלא מנוכחות אנושית, מערבות הדדית ומלקיחת אחריות בשטח. בשבוע החולף יצאנו אל קצות הארץ – אל קו העימות הצפוני ואל החוות המבודדות בבקעת הירדן – כדי לפגוש את מי שניצבים בחזית.

עמידה איתנה בגליל העליון

התחלנו את מסענו בצפון המטווח. עברנו במועצה האזורית גליל עליון, בקריית שמונה, בכפר גלעדי, במשגב עם, במושב מרגליות, במנרה, ביפתח, במלכיה וביראון. פגשנו שם את החברים, את אנשי הביטחון ואת בעלי התפקידים שנותרו לשמור על הבית.

בחמ"ל המועצה האזורית ובקריית שמונה פגשנו מפקדים ופעילים שעיניהם עייפות אך רוחם איתנה. במועדון המוגן בקיבוץ משגב עם ובגינה הקהילתית במנרה, שמענו את קולם של התושבים. מצאנו שם ציבור נחוש להתמודד עם המצב, אך דרישותיו ברורות, חדות ומוצדקות:

• עיבוי מיידי של המיגון לאוכלוסייה
• הרחקת הגבול והאיום הפיזי מהגדר
• הבטחת שקט ארוך טווח למען עתיד האזור
• באנו כדי להעניק לחברים חום, חיבוק ואהבה בשעה קשה זו.
• מהמשוב שקיבלנו לאורך הסיור, חשנו שהצלחנו. הנוכחות והסולידריות הן חומת המגן האמיתית שלנו.

החזית המזרחית

משימתנו הציונית והאזרחית אינה מסתיימת בגבולות המוכרים. בחול המועד פנינו לאתגר מורכב מאין כמותו: התמודדות חינוכית עם בני הנוער העובדים בחוות בבקעת הירדן.

לחלק גדול מהם עזרנו בעבר לקום ולממש את משימתם ההתיישבותית והביטחונית, אך כיום חלק מנערים אלו זוכים לכינוי "נוער הגבעות". מעשי הבריונות והשיסוי כלפי פלסטינים ידועים, וגורמי הביטחון בשטח מתקשים להתמודד עמם.

אנו לא רק מפגינים ולא רק מביעים עמדות מרחוק. אנו לוקחים אחריות על גורלה של המדינה ופועלים בפועל ליציבות בוגרת של כבוד האדם וחירותו.

כאן נכנסת לתמונה הפעולה החינוכית המניעתית. חברנו לעירית ברוק, יוצאת משרד החינוך שריכזה את המינהל החברתי הבלתי פורמלי עם תנועות הנוער, הגרעינים והמכינות.

הצענו תוכנית חינוכית המשלבת מיצגים אמנותיים, עבודה קבוצתית וחווייתית.ירדנו לשטח ונפגשנו עם בעלי החוות והמשפחות: ליד חמרה של משה, בחמאם אל-מליח של חגי ואיתן, באום זוקה של אורי, וכן עם בעלי תפקידים באביתר (ליד צומת תפוח) ובברוש שעל ציר 90.

בכל פגישה שוחחנו, התווכחנו, ובסופו של דבר הגענו להסכמות על תחילת פעילות ניסיונית משותפת עם בני הנוער. מהלך כזה ידרוש כמובן תקציבים, וחשוב מכך – גיבוי וסיוע של ציבור המבוגרים בשטח.

חזון של ביטחון ואנושיות

הפעילות שלנו בצפון ובבקעה נובעת מתוך תפיסת עולם אחת: אבטחת קיומם הפיזי של כל תושבי ארץ ישראל, ללא הבדל מגזר, לאום, מין, גזע וצבע. זהו השילוב ההכרחי שבין הבטחת הביטחון האישי והציבורי, לבין שמירה על צלם אנוש.

בשבועיים הקרובים נמשיך את המשימה: נרד לחוות בדרום הבקעה ונעלה אל החוות בגוש עציון. כי במקום שבו המדינה מתקשה להגיע, שם בדיוק צריכה להתייצב התנועה על אנשיה, לבנות את החומה, ולהציב את המגדל.

מועדים משמעותיים לפנינו…

יואל מרשק, איש התנועה הקיבוצית.