תנועה

בחודשים הארוכים שבהם קהילת קיבוץ ארז הייתה מפונה מביתה, קהילות רבות ברחבי הארץ פתחו את דלתן והזמינו את החברים ואת בני הנוער להתארח ולמצוא נחמה. כעת, כשמרבית קהילת ארז כבר שבה לביתה והקיבוץ עבר את ימי מבצע "שאגת הארי" בשקט יחסי, החליטו שם לסגור מעגל, ולפתוח את הלב בחזרה.

לאחרונה, יזמו בקיבוץ הדרומי מהלך מרגש: הזמנת נעורים מקיבוצי קו העימות בצפון להתארח ולהתאוורר. הראשונים להיענות להזמנה היו בנות ובני הנוער של קיבוץ שניר, שהגיעו לסוף שבוע בארז וזכו לקבלת פנים חמה, נדיבה ומלאת פינוקים.

היוזמה הזו היא רק קצה הקרחון של קהילה שמבינה לעומק את המשמעות של ערבות הדדית.התרבות כבונה חוסן קהילתיכדי להבין את העוצמה של קיבוץ ארז, צריך להכיר את נורית ארזי דחוח, המשמשת כרכזת התרבות של הקיבוץ כבר 11 שנה. עבור נורית, תרבות היא הרבה מעבר לארגון חגים וטקסים – היא התשתית עליה נשענת הקהילה כולה.

"התרבות אצלנו היא מנוע קהילתי," מסבירה נורית ארזי דחוח, רכזת התרבות של הקיבוץ. "בפועל, הרבה יוזמות קהילתיות מתחילות דרכה. היא יוצרת חיבורים, נותנת משמעות, ומאפשרת לאנשים להרגיש חלק ממשהו גדול יותר, גם בזמנים של חוסר ודאות.

הגישה הזו באה לידי ביטוי בשגרה דרך יצירת "קבוצות עניין", המחברות בין אנשים על בסיס כישורים ואהבות משותפות. כך למשל קמו בקיבוץ צוות דימרה (כשמו של הכפר שעליו הוקם קיבוץ ארז) שאחראי על הסטנדאפ והווי הקיבוץ, צוות "שישי גברי" שמוביל התכנסויות על האש לחובבי בשר, חבורת זמר מקומית ועוד. הפעילויות הללו, הנשענות כמעט לחלוטין על כוחות פנימיים, מחזקות את תחושת השייכות ואת היכולת של הקהילה להישען על עצמה.

השבר של ה-7 באוקטובר: לשמור על ה"ביחד" מרחוק

לפני השבת השחורה של ה-7 באוקטובר, קהילת ארז נחשבה למגובשת וחזקה מאוד, מה שהפך את עוצמת השבר לגדולה פי כמה. הקהילה פונתה תחילה יחד למצפה רמון, אך בהמשך התפזרה למוקדים שונים ברחבי הארץ, פיזור שיצר באופן טבעי תחושה של התפרקות.

מתוך המקום הזה, דרך התוכנית "צומחת שוב" בליווי מכון שיטים, מצאו בארז דרך להיאחז מחדש במה שמחבר בניהם, ויצרו מסורת קהילתית שניתן לקיים בכל מקום:

קבלות שבת משותפות מלוות בערכות חודשיות שנשלחו למשפחות, פעילויות קהילתיות בזום שגישרו על המרחק הגיאוגרפי ושיתוף תכנים שוטף שנועד להזכיר לכולם – אנחנו עדיין קהילה.

"הרעיון היה לאפשר לכל אחד להרגיש חלק מהקהילה, גם כשהוא רחוק פיזית," היא מסבירה. מאמץ זה נשא פרי, והוכיח את עצמו לאורך כשנה וחצי של פינוי.

הלב הפועם של ארז: חוזרים הביתה

היום, כשרוב הקהילה חזרה הביתה, החזרה לשגרה דורשת בנייה מחודשת. בינואר האחרון התקיים בקיבוץ אירוע גדול ומשמעותי תחת הכותרת "הלב הפועם של ארז".

מטרת האירוע הייתה להחזיר את תחושת ה"אנחנו" ולהדגיש את הכוחות הפנימיים של הקהילה. חברים הוזמנו להצטרף מחדש לצוותי עשייה בתחומי תרבות, חינוך, ספורט ומוגנות. המסר היה ברור: לכל אחד יש מקום ותפקיד, וקהילה נבנית מתוך שותפות פעילה.

"היחד הקהילתי הוא עיקרון מרכזי עבורנו," אומרת נורית. "גם בעבר, בסבבי לחימה קודמים, נאבקנו להתפנות כקהילה ולא כיחידים. הביחד הזה חשוב במיוחד לילדים ולתחושת הביטחון של כולם."

מעגל הנתינה מתרחב

למרות המורכבות של החזרה הביתה והשיקום, קהילת ארז לא מסתגרת בעצמה. מלבד אירוח בני הנוער מקיבוץ שניר, הקהילה מקדמת יוזמות נתינה נוספות, כמו חלוקת משלוחי מנות לעולים חדשים בכפר הסטודנטים הסמוך איבים, ופעילויות התנדבות של בני הנוער המקומיים.החוסן הקהילתי שמרבים לדבר עליו היום, אינו זר לקיבוץ ארז.

"הרבה מהדברים שנקראים היום 'חוסן קהילתי' היו קיימים אצלנו כבר קודם דרך הפעילות התרבותית, בשנים האחרונות זה פשוט קיבל שם והכרה," מסכמת נורית. בתקופות מאתגרות, הם מקפידים לשמור על מסורות במינון שמתאים לכוחות הקיימים, ויוצקים תוכן גם לפעולות הקטנות ביותר, כמו הוצאת חוברות תוכן לחגים או ערכות משפחתיות לימי זיכרון, במטרה להעמיק את החיבור.

דלת פתוחה לצפון

קיבוץ ארז מושיט יד חמה צפונה. קהילת הקיבוץ, יחד עם נורית, מזמינים קיבוצים צפוניים נוספים ליצור קשר: "אנו מזמינים אתכם להגיע עם הנעורים להתארח למספר ימים, לנוח ולהתאוורר אצלנו בקיבוץ הדרומי. הבית שלנו פתוח".