תנועה

בין קריית ביאליק לקריית אתא, בין הרי הגליל המערבי לים התיכון, בקצה הדרומי של עמק זבולון, שוכן קיבוץ אפק.

חלוצי הקיבוץ המאוחד הוכשרו לעלייה לקרקע, ועם תחילתן של העליות הגדולות נטלו על עצמם החלוצים את משימת ההתיישבות, הקמתו של קיבוץ חדש, גדול וגדל, בחלקה זו של הארץ.

כיום הקיבוץ הוא חלק מהמועצה האזורית מטה אשר. אפק מעבד גידולי שדה, מטעים, רפת ולול ומחזיק מפעלי תעשייה ויזמות קהילתית. בקיבוץ חיים מעל ל-800 איש והוא מצוי בצמיחה גדולה.

החינוך בלב אפק

"בלב הקיבוץ בית הספר היסודי שלנו", אומר מנהל הקהילה נועם לוזיה, "בבית הספר לומדים תלמידים מהקיבוץ ומכל האזור. אנו מעניקים לתלמידים חינוך קיבוצי איכותי כפי שהיה נהוג בעבר. היום מתחיל בארוחת בוקר בבית הספר בשעה שבע וחצי בבוקר". אחרי שעות בית הספר מתחיל החינוך החברתי.

"שמו של בית הספר יוצא לפניו", אומר מזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה, "אפשר ממש לראות כאן כיצד חינוך בונה קהילה. יש לכם כאן פנינה, שאתם חייבים לשמור עליה. בית הספר הוא סמל לכל האזור, ואנשים מגיעים לחיות כאן בגלל החינוך".

"בנוסף לילדים ולבני הנוער", מוסיף לוזיה, "יש לנו מערכת קהילתית מפותחת מאוד לגיל השלישי שכוללת יוגה, פילאטיס, אומנות ותרבות". הוא מציין שבזמן מלחמת איראן תרם הקיבוץ תרומה גדולה של ציוד למקלטים בקרית שמונה, וכי הרצון של חברי הקיבוץ לתרום גדול.

קיבוץ בן שלוש קומות

המפגש בין מטה התנועה הקיבוצית להנהלת הקיבוץ מתקיים במועדון הראשונים. המועדון הוא הכלאה של חדר ישיבות הייטקיסטי וארכיון קיבוצי. כורסאות בד צבעוניות ומסך דיגיטלי ענק משמשים לצד ציורי שמן בסגנון המהפכן המקסיקני דייגו ריברה.

הציורים ומיצגי הארכיון מהדהדים את המהפכה הציונית סוציאליסטית. השיחה מתמקדת בחינוך קיבוצי, בהייטק וביזמות קהילתית. ישן וחדש, מסורת וקידמה, שכבות של מפגש בין דורי מובילות את הקיבוץ להצלחתו הפנומנלית, החברתית והכלכלית.

אורי צוקרמן, יו״ר הקיבוץ אומר שלאחרונה היו כמה גלי קליטה חזקים לקיבוץ של משפחות עם ילדים. הקיבוץ רוצה לצרף חברים רבים ולגדול, וישנו ביקוש מצד החברה הישראלית, הבעיה היא שיש דוחק של קרקעות והיתרי בנייה. "אנחנו עובדים עכשיו במלוא המרץ על בניית שכונות חדשות", אומר צוקרמן.

"משמח אותנו מאוד שמצטרפות אלינו משפחות מכלל החברה הישראלית ושגם הילדים שלנו רוצים כיום לחזור לחיות בקיבוץ", מחזקת כרמית שני, מנהלת הצמיחה הדמוגרפית באפק, "האתגר הדמוגרפי הוא להעניק אופק ברור ויציב שיאפשר המשכיות ורב דוריות במציאות הכלכלית והחברתית בישראל".

רפי עשת, מהתנועה הקיבוצית, אומר שאין פתרון אחר חוץ מבנייה רוויה. "צריך לבנות בתים של שלוש קומות", אומר עשת, "לשם אנחנו הולכים ואין ברירה אחרת. כך ניתן יהיה להגדיל את הקיבוצים".

"קיבוץ הוא כמו משפחה"

ספי אפל, המנהל העסקי של הקיבוץ הוא הייטקיסט לשעבר, היה ראש חטיבה במטרוניקס. הוא היחיד מקרב ההנהגה שאיננו חבר הקיבוץ. הוא מתאר את הצמיחה של ענפי החקלאות והתעשייה של הקיבוץ.

"ירידת שער הדולר פוגעת מטבע הדברים גם בתעשייה שלנו כמו בכל היצואנים", אומר אפל, "אבל העסקים שלנו צומחים משנה לשנה בצורה מדהימה, ואיתנים מאוד". לקיבוץ גם ענף אנרגיה ירוקה ויזמות קהילתית מפותחת כמו סטודיו לכושר, פוד טראק, עגלת קפה ונפחיה.

״קיבוץ הוא כמו משפחה שגרה בבניין ומנהלת בקומת הקרקע סופר משותף", אומר ליאור שמחה, "אם בני המשפחה יבואו לסופר וייקחו ממנו בלי לרשום, הסופר יתרוקן והמשפחה תפסיד. אם למשפחה לא תהיה גישה בכלל לסופר, היא לא תרצה בו.

"לכן, צריך לדעת להתנהל מאוד בחכמה וברגישות ביחסים בין הקהילה והמשק. אם מקימים יזמות קהילתית חשוב מאוד להסדיר את היחסים, כיוון שאחר כך זה דורש המון משאבי ניהול״.

השדות מופקרים, אין משילות

מורן שני, מנהל הפיתוח העסקי בקיבוץ מציג בעיה קשה איתה מתמודדים באפק. בלב השדות המעובדים של הקיבוץ נמכרים שטחים פרטיים עליהם מוקמים מבנים ארעיים, בלתי חוקיים, מוקפים גדרות.

בשנות ה-30 ש המאה הקודמת קנה הברון רוטשילד קרקעות בארץ ישראל בשביל ליישב יהודים. "תוכלו לפתוח חלון ולצפות בכותל המערבי", הציעו מודעות הפרסומת של הברון. רבים מיהודי אירופה שקנו שטחים בארץ ישראל נרצחו בשואה.

כשהקיבוץ עלה לקרקע הוא קיבל מהמדינה את האדמות החקלאיות כפיקדון, לצורך עיבודן. לפני מספר שנים החלו משרדי תיווך לאתר יורשים וכיום חלק מהשטחים נקנים על ידי גורמים פרטיים כשלרוב מוצבים בהם קראוונים עם גדרות וכלבים מאיימים. בסופי שבוע מגיעות מאות מכוניות לשדה ודורסות את הגידולים. השטח החקלאי נהרס ולא ניתן לעיבוד. האנרכיה חוגגת והמדינה לא עושה דבר בשביל לאכוף את החוק.

״המדינה לא עושה כלום״ אומר מורן שני, ״זו צרה גדולה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם המועצה האזורית מטה אשר ועם הימנותא – חברה בבעלות הקרן הקיימת לישראל שרוכשת קרקעות ברחבי הארץ – שני הגופים הללו הם היחידים שעוזרים".

"זו מלחמת התשה", מתאר שני, "אנחנו מוציאים נגד המבנים הבלתי חוקיים צווי פינוי, והם עותרים לבית משפט, בינתיים בונים בעוד שטח, ועוד אחד. יכולים להיות כאן אלפים כאלו".

מוחלט להקים צוות של הקיבוץ, התנועה הקיבוצית והקק"ל לטיפול בנושא. "אנחנו הבנו שבמקומות רבים בהם המדינה לא נמצאת, אנחנו עובדים עם המוסדות הלאומיים שנכנסים לוואקום", אומר ליאור שמחה, "יש לנו הסכמים עם המוסדות הלאומיים לרבות הימנותא בשביל לדאוג להתיישבות החקלאית".