תנועה

במפגש שבין האישי ללאומי, בין זיכרון השכול לבין המאבק על דמותה הערכית של התנועה הקיבוצית, נשזרים הסיפורים. בגיליון זה של "ילקוט הפגישות", אנו נעים בין דורות של לוחמים לבין רגעים היסטוריים ויוזמות אקטואליות המעצבות את פני השטח.

דור שלישי בשדה הקרב: ממשיכים את דרכו של אלדד

ביום הזיכרון האחרון, על קברו של סמל אלדד קרוק ז"ל בשפיים, נפגשו העבר וההווה בסיטואציה מצמררת. אלדד, אחיה של חניק רעייתי, נפל בקרבות על ירושלים במלחמת ששת הימים. הוא היה בן כיתתה של המשוררת רחל שפירא, שכתבה לזכרו את השיר האלמותי "מה אברך".

על קברו עמדה נכדתי, סגן מילה, פראמדיקית וקצינת הרפואה הגדודית הראשונה של גדוד ההנדסה החדש 607. מילה הגיעה למפגש היישר מהלחימה בדרום לבנון, לחופשה ראשונה אחרי חודש ימים ללא מקלחת, נושאת על כתפיה את אותה מסירות נפש שאפיינה את אלדד. המפגש הזה, בין הלוחמת הצעירה לבין זכרו של הדוד שנפל, הוא תמצית הסיפור הישראלי – שרשרת של דורות שאינה נקטעת.

השבעה בצופית: הלקח המוסרי של ראשיד וצביה

השבוע השתתפתי בשבעה במושב צופית, לזכרו של ראשיד ז"ל, בעלה של צביה כץ, בת כיתתו מגבעת השלושה. המפגש הזה הציף זיכרון רחוק ומכונן מסוף שנות השבעים, רגע שבו עמדה החברה הקיבוצית למבחן ערכי קשה.

צביה ביקשה אז להינשא לראשיד, צעיר ערבי משכיל, ולחיות עמו כחברת קיבוץ. בני כיתתה תמכו בה, אך הקיבוץ נחרד. לצורך הבירור הרעיוני אורגן סמינר באפעל עם יצחק טבנקין, שהתנגד נחרצות לקבלת ערבי לחברות בקיבוץ. למרות המעמד, יואל הצעיר יצא מהמפגש נסער אך איתן בדעתו. ברוב עצום הוחלט באסיפה הכללית שלא לקבל את ראשיד, וצביה נאלצה לעזוב. לאחר שנדחו גם בגן שמואל, מצאו השניים בית בעין דור, שם הקימו משפחה לתפארת. המפגש בשבעה היה תזכורת לכוחה של אהבה מול חומות של שמרנות.

קו המים והרוח: יוזמה חדשה בבקעת הירדן

העשייה ממשיכה להכות שורשים בשטח גם היום. בביקור שנערך ב"חוות על הירדן" על קו המים, סוכמו הארות והערות חשובות מול גורמי הצבא. במקביל, במפגש עם קצינת החינוך של חטיבה 417 בבקעה, נולד מיזם חדש: יצירת פגישות רעיוניות בין מחלקות חיילים בסדיר, קבע ומילואים לבין "ותיקי" הקרבות והידע לאורך הגבול המזרחי – מהערבה ועד רמת הגולן.

המטרה היא טיפוח שיח ערכי ומעמיק בתחומי ההיסטוריה ההתיישבותית והצבאית, אז והיום. המיזם מתקיים תחת תנאי ברור של היעדר פוליטיקה – שיח נקי וממוקד בעובדות ובמורשת.

קריאה למתנדבים: חברים וחברות בכל הגילאים (25 עד 101) מוזמנים להרים את הכפפה ולהצטרף למיזם בהתנדבות. המעוניינים להשתלב ב"עוגה הצבאית" ולפגוש את הדור הצעיר של המשרתים, מתבקשים לשלוח ליואל עוד הלילה הודעה עם שם מלא, מספר טלפון ומשפט קצר על עצמם לטלפון: 052-2465474. הפרטים יועברו לקצינת החינוך לשיבוץ במסגרות הצה"ליות בבקעת הירדן.

מצפן של ערכים: מסיכום הדרך

עבורי, כל המפגשים הללו – מהאסיפה הסוערת בשנות השבעים ועד למפגשים בבקעה היום – הם חלק ממצפן ערכי אחד:

• הכרה וזהות: מחויבות עמוקה להכרה בישויות השונות ובזכויותיהן.

• מעורבות דמוקרטית: הגעה קבועה לאסיפות ומאבק בלתי מתפשר על עקרונות מגילת העצמאות.
• חינוך ועשייה: כהונה כמזכיר קיבוץ, מנהל בית ספר ופעיל בהתיישבות הביטחונית.

כיהנתי ארבע פעמים כמזכיר הקיבוץ וארבע שנים כמנהל ביה"ס היסודי האזורי בקיבוץ עינת. בהם נאבקתי על החינוך למימוש מגילת העצמאות. היום אני פועל בתחום ההתישבות הביטחונית בעיקר בביקעת הירדן. גאה ומוקיר את ביתי הקיבוצי, התנועתי והציבורי על המלצתו לקבלת מועמדות לפרס ישראל בתחום ההתישבות.

צריך להיות בעל חזון ומעוף, כדי לדעת איך הכל מסתנכרן – העבר, ההווה והעתיד יחדיו.

יואל מרשק,

איש התנועה הקיבוצית