חג השבועות כבר הפך מזמן לחג על טהרת החלב ומוצריו. אולי בשל הנוהג ללבוש לבן, אולי בהשראת "ארץ זבת חלב ודבש". כך או כך, גבינות, עוגות ומאפים חלביים מעטרים כל שולחן חג. בשנה שבה רשם החלב, ואם לדייק – המאבק ברפורמה במשק החלב, כותרות רבות, שוחחנו עם דגן יראל (שפיים), מנכ"ל התאחדות יצרני החלב בישראל.

דגן בן וחבר קיבוץ שפיים, אבא למעיין, אורי ושיר ונשוי לאביטל, מושבניקית במקור. בעל תואר ראשון בממשל ומנהל ציבורי ותואר שני במנהל העסקים. "איש ההתיישבות העובדת ונטוע עמוק בערכי החקלאות והציונות. חי ונושם את אתגרי המרחב החקלאי", כפי שהוא מעיד על עצמו. כנער עבד ברפת שפיים והיה גם "חולב ראשון".

את עיקר ניסיונו הניהולי והציבורי צבר במסגרת תפקידו בתנועה הקיבוצית כמנהל מחלקת קרקעות, תשתיות, בנייה ואנרגיה, באגף הכלכלה בתנועה הקיבוצית. בין יתר תפקידיו בעבר בילה לא מעט גם במסדרונות הכנסת כיועץ לחברת הכנסת ושרת החקלאות לשעבר אורית נוקד.

מה הביא אותך לתפקיד?
״במהלך העבודה בתפקידיי הקודמים עסקתי רבות בפעילות ובתהליכים מול רשויות המדינה, משרדי ממשלה ודרג הפקידות הציבורית, מתוך הכרה בחשיבותו של יישוב חקלאי במדינת ישראל, חשיבותו של עיקרון משטר הנחלות ואמצעי הייצור, ויצירת זיקה בין החקלאי לאדמתו.

"לאחר אסון 7 באוקטובר הרגשתי שאני חייב לקחת חלק בהובלה של ארגון משמעותי במרחב החקלאי, כמו התאחדות יצרני החלב. אני רואה זכות גדולה להיות ראשון בין שווים, בייצוג ארגון בן 100 שנה בעל מורשת וטביעת רגל היסטורית בהקמה ובעיצוב המדינה, ההתיישבות והחקלאות.

"ארגון ותחום שאני מאמין שיש בהם כדי לייצר תקומה מחודשת להכרה בהתיישבות החקלאית בכלל וברפת הישראלית בפרט. הניסיון הציבורי שצברתי, יחד עם האמונה המלאה בצדקת דרכן של הרפת והחקלאות הישראלית, עמדו במבחן בעת המאבק ברפורמת החלב של משרד האוצר, שכמוה לא ידע ענף החלב מעודו״.

נאבקתם ברפורמה והצלחתם לעצור אותה.
״נאבקנו בחודשים האחרונים כנגד רפורמה הרסנית במשק החלב. רפורמה שהייתה סוגרת מאות רפתות בעיקר בגבולות, בקווי העימות ובפריפריה. צריך לזכור שיצאנו למאבק הקשה הזה מתוך מטרה עיקרית אחת: להסיר את הרפורמה מחוק ההסדרים ואיתה את האיום המיידי על הרפת הישראלית.

"מהנקודה המאתגרת הזאת יצאנו למאבק, בסביבה פוליטית סבוכה ביותר, בה החלטנו שלא ננהל משא ומתן עם האוצר כל עוד חבל התלייה על עתיד מאות רפתות וענף החלב הישראלי מונח על צווארנו.

"ידענו בדיוק מה אנחנו עושים. ניהלנו את המאבק באחריות, בשיקול דעת ובניהול סיכונים מושכל בארבע זירות – פוליטית, תקשורתית, ציבורית ומשפטית, יחד עם שותפינו הנאמנים בהנהגה החקלאית ובלובי החקלאי בכנסת. בכל שלב בחנו את עצמנו והיינו עם האצבע על הדופק. בנינו את המאבק באופן הדרגתי ומתואם, מתוך הבנה שנוכל להסיר את הרפורמה הרעה מחוק ההסדרים רק דרך הכנסת.

ישראל מובילה מעל כל שאר מדינות העולם בתנובת החלב לפרה. תפוקת החלב הישראלי היא הגבוהה ביותר גם ביחס למדינות ה-OECD, כולל ארצות הברית

"נדגיש את מעורבותם הפעילה של הרפתנים, הרפתניות וגורמי ענף החלב. כולנו יחד היינו שם במחאות, בהפגנות, בכנסים, ברשתות החברתיות, בערוצי התקשורת, בסרטוני ההסברה, בדיונים בכנסת – מרחוק ומקרוב. התייצבנו כחומה בצורה נגד הרפורמה והמחשנו פעם נוספת את עוצמת הרפת הישראלית וכלל גורמי ענף החלב.

"כולנו יחד התמודדנו עם מנעד של רגשות, לאורך רכבת ההרים שעברנו בחודשי המאבק. בזכות אחדות השורות, הנחישות והאמונה בדרך של הרפתנים, של כולנו, הסרנו את האיום המיידי על עתיד החלב הישראלי, הייצור המקומי וביטחון המזון, ובעיקר הבאנו בשורה לכלל הציבור הישראלי״.

אתה צופה אתגרים נוספים בהמשך הדרך מהבחינה הזו?
״המהלך תם אך לא נשלם. מחד, מטרת המאבק הושגה ופרק חוק ההסדרים מאחורינו, לאחר שהממשלה והכנסת קיבלו החלטה נכונה ומתבקשת להוצאת הרפורמה מחוק ההסדרים. מאידך, נזכור כי חזון פורום קהלת והאוצר לקידום רפורמה מבנית בענף החלב לא נגנז. לכן, עלינו להיערך ולהבין שיש לנו עוד דרך לעבור כדי להבטיח את עתיד הרפת הישראלית, הייצור המקומי והוודאות היצרנית והכלכלית של הרפתנים, במסגרת שוק מתוכנן.

"העקרונות האלה ימשיכו להנחות אותנו בעבודה המערכתית שאנחנו מקדמים, בשילוב עם משרד החקלאות וביטחון המזון. בתהליך הזה אנחנו בוחנים את המשך פעולתנו במכלול היבטים, מתוך הכרה בעוצמה שצברנו – ובאותה נשימה, בעיצוב דרכה של ההתאחדות ומערכותיה אל מול האתגרים הניצבים בפנינו.

חזון פורום קהלת והאוצר לקידום רפורמה מבנית בענף החלב לא נגנז. לכן, עלינו להיערך ולהבין שיש לנו עוד דרך לעבור, כדי להבטיח את עתיד הרפת הישראלית

"אנחנו צופים שלחצים כבדים ימשיכו ללוות אותנו בדרך להסכם חלב חדש, במציאות פוליטית מורכבת ובחירות קרובות. בהתאם לכך, אנחנו נערכים לתרחישים השונים בשילוב שותפינו הנאמנים לדרך בממשלה, בכנסת ובמרחב החקלאי, מתוך הכרה בעוצמתנו וחידוד חשיבות האופק היצרני, לצד המשך השמירה על ביטחון המזון בישראל. במידה שנדרש – נתייצב שוב בוועדה למיזמים ציבוריים בכנסת או נחדש את המאבק!״.

התבשרנו שמחירי החלב ומוצריו (בעיקר הלא מפוקחים) עלו. האם יש דרך לייעל את משק החלב ולהביא להורדת מחירים?
״בכל הקשור למקטע היצרני של הרפתנים המחירים דווקא ירדו. מתחילת השנה מחיר המטרה שמשולם לרפתנים עבור ייצור ליטר חלב גולמי ירד פעמיים.

"במקביל, בכל הקשור לתוכנית תשעת הצעדים של משרד החקלאות וביטחון המזון, אנחנו בהחלט רואים בה בשורה להמשך ההתייעלות, הפיתוח וההשקעות בענף החלב, תוך שמירה על ביטחון המזון הלאומי שנים ארוכות קדימה. מדובר בתוכנית מקצועית ומעמיקה בשלושה רבדים: יצרני, צרכני ושמירה על ביטחון המזון״.

עובדות, לא ספינים

לדברי דגן, במהלך חודשי המאבק סביב ההתייעלות של הרפת הישראלית נשמעו הרבה ספינים. "המון סיפורים, שרחוקים מאוד מהמספרים והנתונים בשטח".

אז קצת עובדות: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה במאי אשתקד נתון מדהים: ישראל מובילה מעל כל שאר מדינות העולם בתנובת החלב לפרה. תפוקת החלב הישראלי היא הגבוהה ביותר גם ביחס למדינות ה-OECD, כולל ארצות הברית.

"אנחנו ממש סטארט-אפ ניישן של חלב איכותי ומזין, המייצר מדי שנה כ-1.6 מיליארד ליטר וכ-12.5 אלף ליטר לפרה בממוצע. אגב, ב'בירת החלב' של פורום קהלת, פולין, תנובת החלב השנתית הממוצעת לפרה עומדת על כ-7,000 ליטר בלבד ובאיכות נמוכה בהרבה.

"במקביל, נציין כי כחלק מהתייעלות הענף, מספר הרפתות ירד ב-20 השנים האחרונות מ-1,500 לכ-600 כיום, ולמרות זאת תפוקת החלב השנתית של רפתות ישראל עלתה דרמטית ב-60%. מה גם שהרפתות מחויבות בהתייעלות שנתית מתוקף תקנות של שני אחוזים בשנה.

מספר הרפתות ירד ב-20 השנים האחרונות מ-1,500 לכ-600 כיום, ולמרות זאת תפוקת החלב השנתית של רפתות ישראל עלתה דרמטית ב-60%

"רפתות הנגב המערבי מייצרות כיום כ-25% יותר חלב ישראלי לעומת 6 באוקטובר, יום לפני האסון הלאומי. גם בגבול הצפון, הרפתנים פועלים במלוא כושר הייצור, למרות המציאות הביטחונית הקשה והעבודה תחת אש.

"האם יש מקום להמשך התייעלות? בהחלט כן, ואנחנו הראשונים שנירתם, אך חשוב להבהיר: ההתייעלות תבוא באמצעות פיתוח, השקעות וודאות, כפי שכוללת תוכנית משרד החקלאות וביטחון המזון ולא על ידי גזירות ועונשים. בהזדמנות זו נבקש לחזק את ידי שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר, מנכ"ל המשרד אורן לביא, צוות המשרד והלובי החקלאי בכנסת, שעומדים כחומה בצורה לצד הרפת הישראלית ורפתני ישראל״.

האם ואיך משפיעה כניסת ה-AI לחיינו על ניהול הרפתות?
״הרפת הישראלית מאמצת מאז ומתמיד טכנולוגיות מתקדמות, בהן רובוטיקה, תוכנות מתקדמות וניהול נתונים חכם. בחודש מרץ האחרון, למשל, הושק בנחל עוז מכון החליבה הרובוטי הראשון בנגב המערבי, כסמל לצמיחה והתחדשות שמאפיינות היום יותר מתמיד את הרפת הישראלית בכל חלקי הארץ.

"נציין, שאחד מהיעדים המרכזיים שהגדרנו לעצמנו במסגרת תוכניות העבודה בהתאחדות, היה המשך הטמעת החדשנות הטכנולוגית ברפתות. המאבק הקשה והממושך נגד רפורמת החלב אומנם הסיט את המאמצים והקשב מהיעד, אבל אנחנו נחושים לקדם את תחום ניהול מערכות המידע והטכנולוגיה, כחלק מאסטרטגיה סדורה ומובנית.

"המטרה היא להצעיד את עולם הנתונים ברפת הישראלית לשלב הבא, באמצעות שדרוג הכלים הטכנולוגיים העומדים כיום לרשות הרפתנים. אנחנו משקיעים מאמצים בפיתוח ארגז כלים מתקדם, שיעמוד בחזית החדשנות הטכנולוגית ויתמוך בשיפור הניהול, ההתייעלות התפעולית, השליטה והבקרה ברפתות.

"כמובן שהבינה המלאכותית, שנכנסת בסערה לחיינו, מהווה נדבך עיקרי ומשמעותי – ותאפשר קידום מואץ של טכנולוגיה, ניתוח נתונים ופיתוח גם ברפת הישראלית״.

לאחרונה נכנס לשוק – חלב ללא חלב שמתחבר לטרנדים של טבעונות וכדומה. איך אתה רואה את ההשפעה של המוצר החדש על משק החלב?
״טרנדים באים וחולפים, אולם חלב אמיתי יש רק אחד – מהרפת הישראלית. לאורך השנתיים האחרונות ערכנו מספר סקרי עומק לבדיקת עמדות הציבור. מצאנו חיבור עמוק לחלב המקומי. הציבור אוהב את החלב הישראלי, מרגיש שייכות אליו ומעדיף את החלב האיכותי, המזין והבריא שלנו, על-פני כל חלופה, טרנד או אופנה חולפת.

"האמירה 'בשבילי רק חלב ישראלי' השתקפה בסקרים שערכנו, ובאה לידי ביטוי בכל משפחה, בכל יום ובכל שעה. אלה הילדים, ששותים את החלב בבוקר או אוכלים עם כפית את הקוטג' מהגביע בארוחת ערב, או מבקשים סנדביץ' עם גבינה לבנה לבית הספר. וזה גם המשפט היומיומי השגור בכל בית: 'יש חלב?'. אז כן, יש חלב גולמי בשפע מהרפת הישראלית, החלב האיכותי והטוב בעולם, שלא היה לו תחליף ולא יהיה לו תחליף, בזכות הרפתניות והרפתנים המדהימים שלנו״.

100 שנה לרפת הישראלית

עם ציון מאה שנה לרפת הישראלית, לדגן יש מסר לרפתנים וגם לנו, צרכני החלב:
״נאבקנו בחודשים האחרונים כנגד רפורמה רעה במשק החלב, שהייתה סוגרת מאות רפתות בעיקר בפריפריה, בגבולות ובקווי העימות. המאבק שלנו היה על תפיסת עולם, על ערכים – ועל זה נמשיך להיאבק.
השגנו את מטרתנו בהתמודדות הקשה שעברנו, ואנו יכולים לקחת נשימה אופטימית. להיות גאים במי שאנו ובמה שאנו מייצגים. גאים במיוחד בשנה זו, שבה הרפת הישראלית מציינת 100 שנה להיווסדה.

"במרוצת השנים קם כאן ענף חלב לתפארת, המבוסס על יעילות, איכות, חדשנות טכנולוגית, ניהול מקצועי, טיפוח העדר, קיימות ועוד. ענף עם חוסן יוצא דופן, שהוא לא רק ייצור ואספקת חלב, אלא גם ביטחון מזון, עצמאות כלכלית, עמוד תווך של ההתיישבות בפריסה גיאוגרפית וביטחון לאומי.

"מדור החלוצים של ראשית ההתיישבות עד דור החלוצים של ימינו, יצרני החלב שלנו עמדו במלחמות ובאתגרים הקשים ביותר שידעה מדינת ישראל. חקלאים ערכיים וצנועים, אוהבי הארץ וחדורי מטרה ומשימה, שהרפת זורמת בדמם ונושאים בגאווה ובנחישות בשליחות ייצור החלב כחול-לבן בכל מצב.

"הרפתניות והרפתנים שלנו כאן עבור כלל אזרחי ישראל. מחויבים למלא את הטנא בחלב איכותי ומזין 365 ימים בשנה, ולשמור על ארץ זבת החלב שלנו גם ב-100 השנים הבאות״.

לסיום, לרגל חג השבועות הקרב ובא, מה מאכל החלב האהוב עליך?
״אני מודה שאתקשה להגיד לא לגלידת שמנת חלבית אמיתית״.