לא רק לשוחרי אומנות: "יום המוזיאונים הבינלאומי" גם בכפר גלעדי ובכברי

בין אם אתם ארטיסטיים יותר או ארטיסטיים פחות – פתחו אוזניים ובעיקר עיניים ולב. ביום שני, 18 במאי, התקיים יום המוזיאונים הבינלאומי שקיבל ביטוי נאה גם בישראל, כהזדמנות מעולה לשחרר לרגע את טרדות היומיום והשגרה הלוחצת ולפנות כמה שעות לביקור במוזיאון או בגלריה, לצרוך אומנות ולהרחיב את הלב והתודעה לרגע קט, לכל הפחות.

לא חסרים במדינה ובקיבוצים חללים אומנותיים שחלקם אף השקיעו והכינו תוכנית מיוחדת עבור היום המבורך הזה. אנחנו נזכיר כאן שתי אופציות שממוקמות בקיבוצים בגליל העליון ובגליל המערבי.

צריכת אומנות היא חלק מהתביעה לחיים שפויים שכיף – ולא רק ראוי – לחיותם, ויותר מזה, מדובר במזון לנשמה. מגיע למקומות הראויים האלה, לכל הפחות, שהספוט יכוון אליהם. ונחזיק אצבעות כולנו שבקרוב הם יזכו לארח כמה שיותר קהל.

מוזיאון בית השומר, קיבוץ כפר גלעדי

מוזיאון "בית השומר" פתח את שעריו ללא תשלום לכבוד יום המוזיאונים, סיור בתערוכות המוצגות עם אוצרות המוזיאון בשמת הראובני זאבי וזוהר מונסונגו, התקיים ב-12:00. אין כמו בסיור בתערוכה עם האוצר/אוצרת הספציפים שלה – זה מאוד מומלץ ובד"כ עוזר "להבין" אומנות בגובה העיניים. או בלשון הזמן "מתווך".

משלוש התערוכות המוצגות כעת, החדשה ביותר היא "וְאֵין הַבַּיִת הַשּׁוֹתֵק מִתְנוֹדֵד" בה מציגות בנות הקיבוץ רונית פורת וגוני שפרון. התערוכה הזאת נתלתה תחת אש, פשוטו כמשמעו, ונושאת בתוכה גם מטענים מחוויית הפינוי של הקיבוץ.

לעומת "אלבום צפון" שכוללת צילומים שמעבירים את המסרים והחוויות בצורה ישירה מאוד, "וְאֵין הַבַּיִת הַשּׁוֹתֵק מִתְנוֹדֵד" עושה זאת בצורה עקיפה יותר. פורת ושפרון, אומניות רב תחומיות, חוזרות אל נוף ילדותן מתוך נקודות מבט שונות ורחוקות (פורת נעה בין ישראל לאירופה ושפרון חיה שנים בפריז). אלו הם זיכרונות של מקום קולקטיבי שעבר שינוי.

"זיכרונותיהן האישיים הם חומר הגלם של היצירה, ושבים ועולים בעבודותיהן כעקבות וכהדים", כותבות האוצרות. יש תערוכות ועבודות אומנות שאפשר לראות ולחוות אפילו דרך האינטרנט או צפייה בדימויים מצולמים. התערוכה המדוברת אינה כזאת. צריך להגיע כדי להתרשם ולהבין את תהליכי היצירה. ויש לכך ערך מוסף.

פורת השתמשה בחומרי ארכיון מבית השומר ובתבניות הגבס של פסלי האומנית בתיה לישנסקי, ואילו שפרון עבדה רבות עם קיפולי בד ויצרה גם סרטון וידאו, שממחיש את רצף הדורות.

האוצרות כותבות: "הזיכרונות המופיעים כאן הם כאלה שקשה להתחקות אחר גבולותיהם: היכן מצוי הזיכרון הראשוני? והיכן נוספו לו שכבות של זמן, של פרשנות ושל געגוע?". אולי ביקור יעזור לגבש תשובות.

כפר גלעדי, לפרטים ויצירת קשר: 04-6941565. להרשמה מהירה: https://docs.google.com/…/1FAIpQLSdzMCrPKnlrwz…/viewform

מרכז גוטסמן לתחריט בקיבוץ כברי

זהו אחד המקומות המופלאים ביותר בישראל לחובבי אומנות באשר הם, שגם ממוקם במבנה מיוחד מאוד ואפשר ללכת רגלית בסוף הביקור בו לגינת הפסלים ולסדנה של יחיאל שמי, שהיה חבר הקיבוץ.

נחמץ הלב שהמרכז, שצופה על הנוף המרהיב שנשקף מכברי, כמעט ולא זוכה עכשיו למבקרים בשל המצב הביטחוני, אבל מנחם קצת לשמוע שסדנאות האומן שבו עדיין פעילות ואומנים מגיעים לשהות אומן בקיבוץ, להתארח וליצור, משום שמדובר במקום שהוא לא רק יפהפה ומלא בהשראה, אלא בעל ציוד מקצועי מאוד.

ולתכלס, האומנים ששהו ושוהים במקום, ומדובר בסטייט אוף דה ארט (תרתי משמע) של האומנות המקומית (ולא רק), יוצרים סדרות תחריטים ומשאירים בגלריה "תיקי אומן" ועבודות שאפשר פשוט לפתוח מגירות ולהתבונן בהן, וזאת כשלעצמה חוויה מדהימה, כי כאמור מדובר בגדולי האומנים בישראל.

ניים דרופינג קצרצר: דגנית ברסט, מיכה אולמן, נלי אגסי, לאה ניקל, סיגלית לנדאו, הילה לולו לינ, פיליפ רנצר ועוד ועוד ועוד. וחוץ מעבודות שמוצגות על הקירות וכאמור בתיקי האומן, אפשר גם לרכוש את חלקן במחירים מאוד נגישים באופן יחסי.

במרכז גוטסמן לא הכינו תוכנית מיוחדת ליום הזה, אולם הוא היה פתוח לביקור בשעות 16:00-6:00. לפרטים: 04-9952713