רשמת האגודות השיתופיות מהדקת פיקוח: שקיפות מלאה בהליכי קבלת חברים לאגודה

רשמת האגודות השיתופיות פרסמה הנחייה שמסדירה את הליך קבלת החברים לקיבוץ. ההליך יחייב את הקיבוץ לנמק סירוב לקבל מועמד לחברות ולתת זכות ערעור למועמד במקרה כזה.

בדברי ההסבר להנחיה החדשה, מתארת עו"ד טלי ארפי-כהן, רשמת האגודות השיתופיות, כי קיימת "עלייה חדה במספר התלונות וההליכים המשפטיים בנושא של קבלת חברים לאגודות שיתופיות".

ההנחיה נועדה להבטיח כי הליכי המיון והקבלה, המהווים צומת דרכים קריטי בחיי הקהילה והפרט, יתבצעו תוך שמירה קפדנית על עקרונות השוויון, שקיפות ומניעת שרירותיות.

חובת ההנמקה וזכות הערעור

לפי "תקנות האגודות השיתופיות – חברות" מפרטת הרשמת, "מי שסירבו לקבלו כחבר באגודה, רשאי לערער על הסירוב בפני האסיפה הכללית של האגודה, זולת אם נקבעה רשות אחרת בתקנות האגודה".

אין אפשרות אמיתית למועמד לערער על נימוקי האגודה אם הם אינם ידועים לו. ללא נימוקים זכות הערעור ריקה מתוכן

אם כך, מבהירה הרשמת: "הליך קבלה לחברות חייב להיות מלווה בזכות ערעור הקיימת למועמד". ואולם, כדי לערער על סירוב לקבלה צריך שיהיו בידי המועמד נימוקים לסירוב, שכן "ללא נימוקים זכות הערעור ריקה מתוכן באופן משפטי או מעשי, והיא בגדר אות מתה".

"חובת ההנמקה הולכת יד ביד עם זכות הערעור" ממשיכה הרשמת, שכן "אין אפשרות אמיתית למועמד לערער על נימוקי האגודה אם הם אינם ידועים לו", והיא מנחה את האגודות השיתופיות לעגן במסמכי האגודה את שני הנושאים הללו: זכות ערעור למועמד, וחובת נימוק כאשר בקשתו סורבה.

המטרה אינה להכביד על האגודות, אלא להגן עליהן מפני טעויות שעלולות לעלות ביוקר

"אגודה הפועלת ללא הוראות בשני עניינים אלה, בתקנון או בנוהל עבודה פנימי כתוב, שאושר באספה הכללית, חושפת עצמה להליכים משפטיים, לרבות תביעות נזיקין ולעתירות לביטול החלטותיה", מדגישה הרשמת. למרות שההנחיה מציבה דרישות מחמירות, הרשמת מדגישה כי מטרתה אינה להכביד על האגודות, אלא להגן עליהן מפני טעויות שעלולות לעלות ביוקר.

נוסח ההנחייה גובש בסיוע עו"ד יבינה זכאי-בראונר. המחלקה המשפטית של התנועה הקיבוצית העבירה את הערותיה ששולבו בעיקרן בנוסח ההנחייה.

להבטיח הליך שקוף וענייני

באמצעות הנחייה זו מבקשת רשמת האגודות להבהיר את אופן היישום "הנכון והחוקי" של "תקנות החברות", בכל הנוגע ל"הליך קבלת חבר לאגודה", ולהסדיר את "אופן הליך הקבלה לחברות באגודה שיתופית, בהתאם להוראות הדין המנהלי ולכללי מנהל תקין, ומטרתה להבטיח הליך שקוף וענייני, בהתאמה לערכי האגודות וצביונן".

אגודות שיתופיות בהן לא מוסדר הליך קבלה לחברות בתקנון האגודה או בנוהל עבודה מוסדר או שלא כלולה בהחלטות שלהן חובת ההנמקה למועמד שסורבה בקשתו – נדרשות להתאים את התקנון או הנוהל שלהן לאמור בהנחיה זו.

על כל אגודה שיתופית לקבוע בתקנונה או בנוהל עבודה פנימי כתוב, אשר אושר באספה הכללית של אותה אגודה, את תהליך הבחינה והבדיקה של קבלת חברים לאגודה, לפי הנחיה זו ובפרט זכות הערעור, וחובת ההנמקה.

מי הגורם המוסמך לקבל החלטה בדבר קבלת חבר לאגודה?

הרשמת מדגישה כי האגודה ריבונית להחליט בדבר זהות הגורם המוסמך לקבלה לחברות, וכן זהותם של גורמים נוספים המעורבים בתהליך (הגורם הממליץ או המטפל), וכן "בדרישות, בפרמטרים, בקריטריונים ובתנאים המהותיים לקבלה לחברות באגודה". כל אלה "נתונים לשיקול דעתה הבלעדי של כל אגודה".

ההנחיה מפרטת שורה של הוראות לביצוע, ובכל הנוגע לאגודות שיתופיות שהן קיבוצים ומושבים שיתופיים, קובעת ההנחיה כי:

(1) על תקנון אגודה שיתופית לכלול הוראה מי הגורם המוסמך לקבל את ההחלטה הסופית בדבר קבלת חבר לאגודה (זהות הגורם המחליט נדרשת להיות מעוגנת בתקנון האגודה, ואין די בעיגונה בנוהל עבודה).

עם זאת, ההליך הפרוצדורלי לקבלת חבר לאגודה – אינו חייב עיגון בתקנון ויכול להיות מוסדר בנוהל עבודה כתוב שיאושר באסיפה.

(2) על האגודה לקבוע את זהות הגורמים העוסקים בנושא מטעם האגודה: הגורם המחליט, הגורם הממליץ והגורם המטפל (גורם אחד יכול שימלא את כל הפונקציות האלה או חלק מהן).

לדוגמה בלבד: הגורם המטפל – ועדת קבלה/קליטה; הגורם הממליץ – ועד ההנהלה; הגורם המוסמך לקבל החלטה סופית – אסיפת החברים.

זכותו של המועמד לקבל את תוצאות האבחון של הגורם החיצוני, כדי שבמקרה של דחיית בקשתו – תהיה לו הזדמנות הוגנת להשיב לממצאי האבחון

(3) ככל שמונה גורם חיצוני שיבצע עבור האגודה בדיקות אבחון ביחס למועמד, בהיבט כלכלי, כספי, קהילתי, חברתי או אחר – יהיה גורם זה בגדר ממליץ בלבד, ולא יהיה ניתן במסגרת ההחלטה הסופית להסתמך רק על עמדתו של הגורם החיצוני. זכותו של המועמד לקבל את תוצאות האבחון של הגורם החיצוני, כדי שבמקרה של דחיית בקשתו – תהיה לו הזדמנות הוגנת להשיב לממצאי האבחון.

(4) ההנחייה מפרטת את מתכונת הטיפול בכל שלבי הקבלה, ובכלל זה ביצוע ראיון עם כל אחד מהמועמדים. קודם לראיון יש למסור למועמד מידע ומסמכים הנוגעים אליו ואשר משמשים את הגורם המטפל, כדי שהמועמד יוכל להתייחס אליהם בראיון עצמו. הראיון יתועד וכך גם סיכום הראיון.

(5) מהגורם המטפל עובר הטיפול, עם המסמכים הנוגעים, לגורם הממליץ, אשר "יגבש עמדה כתובה לעניין קבלת המועמד לחברות, בצירוף נימוקים מפורטים".

(6) אם לפי הדוגמה: האסיפה בקיבוץ היא הגוף המוסמך לקבלת החלטה סופית בדבר קבלת המועמד לחברות והגורם הממליץ הוא ועד ההנהלה, כי אז יעביר ועד ההנהלה את המלצתו הכתובה לאסיפה. החלטת האסיפה תתקבל בדרך המקובלת בקיבוץ. כמובן ש"אין צורך לכתוב נימוקים להחלטת האסיפה הכללית".

למועמד תינתן זכות להגיע לדיון עם עו"ד, ולהציג את טיעוניו; אך אם הסירוב (דהיינו – הדחייה, אי הקבלה לחברות) היה באסיפה עצמה כי אז אין זכות ערעור והחבר יוכל לפנות לבית המשפט

(7) הגורם המטפל יודיע למועמד על זכותו להגיש ערעור על ההחלטה לאותו גורם באגודה שייקבע לצורך כך. לפי ההנחיה, ככל שהגורם המטפל או הממליץ סרב לאשר את הבקשה של המועמד, צריך הנוהל הפנימי או התקנון לקבוע זכות ערעור (לאסיפה או לרשות אחרת).

ככל שלפי הנוהל או התקנון ישנה רשות מבין רשויות האגודה שניתן לערער בפניה – למועמד תינתן זכות להגיע לדיון עם עו"ד, ולהציג את טיעוניו; אך אם הסירוב (דהיינו – הדחייה, אי הקבלה לחברות) היה באסיפה עצמה כי אז אין זכות ערעור והחבר יוכל לפנות לבית המשפט (בהליך משפטי שמהותו ביקורת שיפוטית על החלטת אסיפה).

חברי הוועד נושאים באחריות המשפטית לניהול תקין

ההנחיה מציינת כי אם קיימות החלטות באגודה הפוטרות את הגופים המוסמכים בה מחובת הנמקה במקרה של סירוב לקבלה לחברות (למעט במקרה של דחיית הבקשה באסיפה) – הדבר מנוגד לדין, ועל האגודה החובה לתקן את מסמכיה.

תלונות שיובאו בפני משרד הרשמת בנוגע לקבלת חברים לאגודות, ייבחנו בהתאם להלימה שבין החלטות האגודה לבין הנחייה זו. אם מהבדיקה יעלה כי קיימת החלטה באגודה הקובעת כי ניתן לסרב לבקשת חברות של מועמד בלא הנמקה – משרד הרשמת יודיע לאגודה כי ההוראה בטלה ויחייב אותה בתיקון.

ההנחיה מדגישה כי "חברי הוועד הם שנושאים באחריות המשפטית לניהול תקין של הליך הקבלה, ובהיותם כאלה – עלולים להיות חשופים, יחד עם האגודה, לתביעות כספיות בגין ניהול לא תקין של ההליך".

לאחרונה, מדגימה ההנחיה, "ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי שחייב את חברי הוועד והאגודה (במושב) בפיצוי כספי בשיעור ניכר למועמדים שהאגודה סירבה לקבלם לחברות, בשל כך שהאגודה ניהלה את ההליך בניגוד לדין, בניגוד לכללי המשפט המנהלי, בלא הנמקה ברורה, בחוסר תום לב, מתוך שיקולים זרים ובניגוד עניינים".