זמן קיבוץ
לחוויית קריאה טובה יותר הורד את האפליקציה שלנו
מעבר לאפליקציה
x
21°
Weather תל אביב
תל אביב
חיפה
ירושלים
באר שבע
אילת
קצרין
קיבוץ בארי
מדורים
דעות מגזין
עוד
"היינו חבורת חלוצים שעזבו את המוכר והבטוח, לצורת חיים ששמטה את הידוע מתחת לרגלינו". סודות פלאו של קיבוץ נאות סמדר

"היינו חבורת חלוצים שעזבו את המוכר והבטוח, לצורת חיים ששמטה את הידוע מתחת לרגלינו". סודות פלאו של קיבוץ נאות סמדר

ב-1989 התגבשה קבוצת אנשים שהחליטו יחדיו להקים בערבה הדרומית "בית ספר ללימוד עצמו של האדם" וכך נוסד הקיבוץ שהוא אחד מצורות החיים הייחודיות והמרתקות בעולם. את המסתורין שאופף אותו מפזר מעט הספר שכתבה ענת אורנשטיין גנאור, על בסיס ריאיונות עם רבים מאנשיו

חשבתי שהסיפור של נאות סמדר ראוי לו שיסופר ושגם ניתן יהיה לשאוב ממנו השראה. ידעתי שאין נרטיב אחד שיכול לכסות אותו מכל צדדיו ולכן נכון וראוי לו שיסופר מהזוויות המגוונות של מי שחולל ומחולל אותו.

לאחר כהונתי כמזכירת הקיבוץ התחלתי במסע הכתיבה. ראיינתי ותיקים, עוזבי המקום וצעירים. כל התהליך לקח כמעט שבע שנים. בסך הכל הספר מכיל 101 שיחות עם אנשי המקום. מהרגע הראשון קראתי לקובץ "לב המקום" מתוך הבנה שהאנשים במקום הם הם הלב הפועם שלו.

עלה חשד שמדובר בכת המונהגת על ידי גורו. למרות זאת, קיבלנו, בברכת התק"ם ובתמיכת הסוכנות היהודית, קק"ל והמועצה האזורית חבל אילות, את קיבוץ שיזפון שנעזב

בעצת חבר יצרתי קשר עם מוקי צור. מוקי היה מזכיר התק"ם כשנאות סמדר הוקמה. הוא ליווה אותנו עוד מימי ההכנה בירושלים, זכר אותי מימיי כמזכירה, קרא כמה ראיונות והתלהב, וכך התחלנו מסע מרתק וחברי שעזר לי לעשות סדר בתהליך הכתיבה. לאט לאט ערמת הראיונות החלה לקבל צורה ויום אחד אמרה לי חברה: "הרי את כותבת ספר". אז הבנתי שזה בעצם מה שקורה. זהו ספר על שיתוף פעולה שהבשיל.

כריכת הספר. לתמוך בתנועה תבונית ולומדת בעולם

המפגש האינטנסיבי והאינטימי שהיה לי במהלך הראיונות עם כל כך הרבה אנשים הוביל אותי אל אותו תת הכרה קולקטיבי שקראתי לו "מערת הגנזים של המקום", שבה, מתחת למעטה האישיות, כל אחד הוא אבן חן ייחודית בְרקמה הגדולה מסך חלקיה. במבט לאחור אני רואה שעברתי מהלך עמוק של התחברות מחדש למעשה כולו.

ניסוי מעשי מתבונן

חשוב לי לומר שהספר הזה אינו צרור ביוגרפיות של אנשי נאות סמדר. הכוונה היא להבין את התופעה "נאות סמדר" דרך זוויות מבט ותובנות של האנשים ומה שבחרו לספר ולהביא לשֵם העשרת המבט הכללי על המקום.

אספר קצת על הקמת נאות סמדר:

מבט נוקב על מצבו של האדם בעולם מצביע על כך שהוא הורס את עצמו ואת סביבתו ושטוף במאבקי כוח. האדם אינו קרוב באופן חי לכך שהוא עצמו מייצר סבל ושבכך הוא שותף מלא לעובדה שהעולם מתנהל כפי שהוא.

מפריחים עפיפונים ביום העצמאות | צילום: ארכיון נאות סמדר

לאחר שנים של שיח הבוחן היבטים אישיים וקבוצתיים בתחומי ההכרה והיחסים בין אנשים, התגבשה ב-1989 קבוצת אנשים, שהחליטו יחדיו להקים בערבה הדרומית "בית ספר ללימוד עצמו של האדם".

ייחודו של בית הספר הזה הוא בהיותו ניסוי מעשי מתבונן של אנשים שמסעם מתמקד בקיום קהילה לומדת ביחד. מהלך זה היה והינו פרדוקסלי, דינמי, עכשווי ועל-זמני. משתתפים בו אנשים שלֵב עניינם הוא לקחת אחריות על חייהם ולתמוך בתנועה תבונית ולומדת בעולם, מבלי שיש ערבות להצלחה וללא תעודת גמר. מעשה שחשיבותו היא בעצם קיומו.

הליכת משך במדבר | צילום: ארכיון נאות סמדר

התנועה הלימודית הזאת התגבשה בירושלים על ידי יוסף ספרא. יוסף ראה בעבודתנו הלימודית המשך ישיר של המעשה הציוני. לדבריו, שלבי העלייה, ההתיישבות העובדת ובניין הארץ, מתממשים ונעים קדימה מזה שנים רבות. עתה יש להפנות אנרגיה להעמקת הנדבך הבא.

כחלק ממהלך זה, נהגה הרעיון להקים יישוב, אשר יהווה מרכז לתמיכה במסע האדם לחקר הכרתו, לשאילת שאלות יסוד על מצבו וללימוד יחסים ושיתוף פעולה. היינו חבורת חלוצים שעזבו את המוכר והבטוח, לצורת חיים ששמטה את הידוע מתחת לרגלינו. התמסרנו בכל מאודנו לחיים חסרי פשרות, לטלטלות, לשינויים, לאתגרים ולאפשרות של נגיעה בפלא, מתוך כוונה שהמקום גם יהווה גם מרכז מגנטי לאנשים נוספים המעוניינים בכך, וישפיע על סביבתו ועל הדורות הבאים.

נהגה הרעיון להקים יישוב שיהווה מרכז לתמיכה במסע האדם לחקר הכרתו, לשאילת שאלות יסוד על מצבו וללימוד יחסים ושיתוף פעולה. היינו חבורת חלוצים שעזבו את המוכר והבטוח

לא חסרו מניעות חיצוניות. השנים הראשונות היו תקופה של הסתגרות מסוימת מול מה שנחווה כחוסר הבנה של הסביבה ביחס לעבודתנו. עלה אף חשד של המוסדות שמדובר בכת המונהגת על ידי גורו ושיש לעקוב אחריה. למרות זאת, קיבלנו, בברכת התק"ם ובתמיכת הסוכנות היהודית, קק"ל והמועצה האזורית חבל אילות, את קיבוץ שיזפון שנעזב. היינו אז 90 מבוגרים ו-40 ילדים וקראנו למקום נאות סמדר. באותו זמן היו כאן מעט מאוד אמצעי ייצור והדיור היה צנוע.

ניפוי התבן מן המוץ בחג שבועות | צילום: ארכיון נאות סמדר

בעיניי, השנים שחלפו מאז מותו של יוסף ב-2003 מעניינות ומורכבות אף יותר מהראשונות. התחיל מסע שונה בתכלית. הזרעים שנזרעו נבטו ולאט לאט החלה פריחה חדשה. אנשים העמיקו את האמון והחברות ביניהם, והצמיחו את המקום יחדיו על בסיס הווית הלימוד.

לצד שני מזכירים שנבחרים על ידי הכלל ומתחלפים כל ארבע שנים, קיימים מוסדות משקיים וועדות חברתיות של קהילה. קיימת תשומת לב מוגברת לסכנה שבהיווצרות קבוצות כוח, וזהירות גדולה מפלגנות.

כיום המסע חי ודינמי כשהמציאות היא המורה. שאלת מחקר מרכזית המשנה צורה לכל אורך הדרך היא: האם, למרות מחלוקות, דעות וצדק אישי ניתן לקבל החלטות בהסכמה רחבה מתוך מבט משותף, כשקולו של כל אחד נשמע, ואין כפיית הרוב על המיעוט.

כיום המסע חי ודינמי. המציאות היא המורה. שאלת מחקר מרכזית המשנה צורה לכל הדרך היא: האם, למרות מחלוקות, ניתן לקבל החלטות בהסכמה רחבה מתוך מבט משותף

הכוונה הייתה ועודנה לקיים, בצד המשפחה הפרטית, 'משפחה מורחבת' – אחווה בין אנשים לומדים, שכל אחד מחבריה יכול לממש את ייחודו ועצמותו וגם להטות אוזן קשבת לחברו. זהו תנאי בסיסי לחוסן קהילתי שמאפשר לאנשים להיפתח, לפתח אמון ולגעת בעולם.

תלמים חדשים ומאתגרים נחרשים אל מול המציאות המתחדשת. הרבה אורך רוח נדרש להקים מקום שמבוסס על חיים משותפים, ללא היררכיות ומעמדות ושאינו מחובר לאידאולוגיה כלשהי.

דוקטורט בקהילתיות

שאלות הנבחנות תדיר הן: כיצד קהילה, על שלל פרטי החיים והזרמים הסותרים שבה, יכולה גם לשמש כ"בית ספר ללימוד עצמו של האדם", וכיצד כוונת המקום נשארת חיה למרות חילופי הזמנים והשתנות הצורות. חיים בין בני אדם מייצרים קונפליקטים בלתי נמנעים ונדרשת אנרגיה יומיומית יזומה להתייחס אליהם.

אנחנו מרגישים שאופן ניהול המקום היוצא מנקודת מוצא של לימוד וחקר אישי וקבוצתי במסגרת של קהילה לומדת, הוא משהו שאנחנו, בצניעות, יכולים לתרום לו ולשתף עם מי שמעוניין בחברה הישראלית.

סביב המדורה ביציאה להליכת משך במדבר | צילום: ארכיון נאות סמדר

שאלה רלוונטית היא איך רוח המקום באה לביטוי באופן מעשי. המקום התרחב בתחומים רבים: בתשתיות, בבתי מגורים ובמבני משק וציבור הנבנים בבנייה עצמית אקולוגית ובבנייה קלה, יזמויות מגוונות בחקלאות אורגנית שכוללת שדות, מטעים, כרמים, גן ירק ובוסתנים. דיר עיזים ומחלבה, יקב, בית בד, מפעל לעיבוד פרי, ייצור קוסמטיקה, עשבי מרפא ותבלין, בית ספר יסודי, מרכז לאומנויות, תיירות, פונדק דרכים, מרכז סמינרים וחדרי אירוח, מצפה כוכבים, שדות סולאריים ועוד.

במקום הוקמה מדרשה חינוכית המקיימת סמינרים ארוכי טווח בנושאי חקלאות ובנייה, וסמינרים באומנויות, תנועה וקשב, מדע וליווי ותמיכה בקהילות ייעודיות אחרות.

לאחרונה נבחרה נאות סמדר על ידי ארגון התיירות של האו"ם (BTV best tourist village) לרשימת 250 כפרי התיירות הטובים בעולם לשנת 2025 כהוקרה על תרומתה לקיימות סביבתית, חברתית וכלכלית ועל שילוב בין הקהילתיות לתיירות אחראית.

אבן שואבת לצעירים

כיום המקום מונה כ-120 חברים, כ-70 ילדים ובני נוער, כ-20 מועמדים, שהם בעלי משפחות ורווקים, וכן כמה עשרות צעירים שנמצאים במסגרת התנדבות, סמינרים וכו'.

המקום מהווה אבן שואבת להרבה צעירים שבאים לתקופות קצרות וארוכות להצטרף למסע לימודי. האנשים שחיים פה מכַוונים לממש תנועה לומדת, והמקום מעודד מחקר אישי וקבוצתי כדי לנוע למרחבים יצירתיים.

בכל תקופה המקום מזמין לעצירה, להמשיך ולייצב עצמו כנווה מדבר אנושי ולתת יד במעשה הכללי בארץ. להיכנס לעובי הקורה ולהעמיק בחקר מורכבותה של הנפש על שסעיה ולתמוך בדרך העשייה והקשב בריפוי שהפרט, הארץ, האזור והעולם כה זקוקים לו.

לרכישת הספר: neot-semadar.com ובנייד 054-9798896

תגיות רלוונטיות