לא בכל יום יוצא להכיר אדם צעיר שהצליח לפרוץ את "תקרת הזכוכית" ולהוביל מהפכה של ממש, כזו שמשפיעה הלכה למעשה על מאות משפחות ובתי אב ברחבי הארץ.

זהו על רגל אחת סיפורה של דניאל ביטון, מייסדת ומנכ"לית משותפת שלEDI אנרגיה. היא רק בת 29, אך כבר נמנית עם הדמויות הבולטות המשתייכות ליזמי האנרגיה המתחדשת בישראל.

כבר בראשית העשור השלישי לחייה הספיקה לייסד ולעמוד בראשה של חברת אנרגיה האמונה על פיתוח, מימון, הקמה ותחזוקה של מתקנים סולאריים בארץ, ואף מעבר לים. המודל: מתן מעטפת שירותים עבור חקלאים וגופים נוספים, תוך יצירת מתווה רווחיות כלכלי, המתמקד בגגות, שטחים חקלאיים, מאגרי מים, חממות, מגרשי ספורט ומבנים תעשייתיים.

אלא שהסיפור של דניאל גדול מעוד סיפור יזמות קלאסי. היא גדלה במושב אחוה שבמועצה האזורית באר טוביה ובשש השנים האחרונות היא מתגוררת בקיבוץ כרמיה שבנגב המערבי, שם בחרה להישאר גם לאחר זוועות "השבת השחורה" של 7 באוקטובר. יחד עם שותפה, עדי לוי, ואינספור אפשרויות להתפתח בשדות זרים, הצליחה לפתח אימפריה מקומית על טהרת אנרגיה ירוקה, כזו שמהווה מעבר לפתרון סביבתי או כלכלי, רכיב של חוסן לאומי. המודל: פחות תלות בתחנות כוח גדולות, יותר ייצור חשמל מבוזר, יותר הכנסה לקיבוצים ולמושבים, וכן יותר יציבות בשעת חירום.

היעד: 30 אחוז אנרגיות מתחדשות עד 2030

ישראל ניצבת כיום בנקודת הכרעה קריטית בתחום האנרגיה. בעוד הביקוש לחשמל מאמיר והמדינה מצהירה על יעד שאפתני של הגעה לרף של 30 אחוז אנרגיות מתחדשות עד 2030, המציאות בשטח מורכבת הרבה יותר.

רשת החשמל סובלת מחסמי הולכה, רגולציה סבוכה וצורך דחוף בפתרונות אגירה. בתוך הוואקום הזה פועלות ביטון ושותפה, עדי לוי, בניסיון לייצר חברת אנרגיה המביאה בשורה פרקטית עבור המגזר החקלאי. במקום לחכות להקמת תחנות כוח ענקית, היא מנצלת את הקיים – גגות, לולים, חממות, חניונים ומגרשי ספורט.

וכאן מתחיל סיפורה של ביטון, אשר עברה מסלול אישי שאינו מובן מאליו. בגיל 23, כשהיא כבר אוחזת בשלושה תארים אקדמיים, מנהל עסקים, מדעי המחשב ויזמות, ולאחר קריירה כמנהלת פרויקטים גלובלים באינטל, חיפשה בשעתו את האתגר העצמאי הבא שלה. "תמיד ידעתי שאני רוצה עסק משלי, אבל לא הגעתי מהתחום", היא מספרת. "האמנתי בשילוב שבין הייטק ל-Low-Tech כדי לייצר אפקט אמיתי".

לאחר "חישוב מסלול מחדש" מצידה, הגיעה עבורה פריצת הדרך, דרך זיהוי צורך במגזר החקלאי. יחד עם שותפה זיהו חקלאים בעלי גגות רחבי ידיים שחששו מההשקעה הכספית הכבדה הכרוכה בהקמת מערכות סולאריות. המודל שהקימו פתר את הבעיה: החברה שוכרת את הגג מהחקלאי, מבצעת את כל עבודות התשתית והרגולציה, ומקימה את המערכת ללא השקעה של שקל מצד הלקוח. "לקחתי על עצמי את התפקיד הרגולטורי מאפס. יצרתי קשרים, למדתי את הנהלים של חברת החשמל והתמחיתי בזה לבד", היא נזכרת במבט לאחור.

גנרטור מספיק לכמה שעות, אבל ברגע שמייצרים מערך של סוללות אגירה מעל ומתחת לפני הקרקע בשילוב עם מתקנים סולאריים, המשמעות היא שניתן לספק חשמל בהיערכות לכל תרחיש. זהו עוד נדבך של ביטחון ותמיכה אנרגטית, שהחשיבות שלהם לא תסולא בפז"

תחילת הדרך הציבה עבורה אתגרים לא פשוטים, במיוחד עבור יזמית צעירה ללא גב כלכלי שמנסה לגייס מימון מהבנקים. הפתרון הגיע דרך שותפות עם משקיע חיצוני, כזה שאפשר לה לקחת את הרעיון צעד אחד קדימה. בתוך שנה אחת בלבד הצליחה החברה להחתים מערך חוזים בהיקף של 30 מגה-ואט, ולהקים כ-15 מגה וואט בשנה הראשונה, כשהשמועה על אודותיה עוברת מפה לאוזן בין חקלאים כמו אש בשדה קוצים.

"החלוציות שלנו טמונה בעיסוק בתשתיות המורכבות שחברות גדולות נמנעו מהן בעבר", מסבירה ביטון. "אנחנו יודעים לקחת פרויקט מורכב, כולל הגדלות חיבורים ותשתיות קשות, ולהפוך אותו לכדאי כלכלית".

מה זה אומר?

"אנחנו משרתים לקוחות מכל קשת המגזר החקלאי והתעשייני, כולל מושבים וכפרי נוער, עם דגש על דו-שימוש ואגירה. המודל הזה הוא WIN WIN לשני הצדדים, שכן בסוף הלקוח מקבל דמי שכירות ולא חשוף לסיכונים. אנחנו מייצרים את החשמל, מוכרים אותו, ומחזקים את רשת האנרגיה הישראלית מלמטה".

"ניתנה לי ההזדמנות לפתוח דלת לנשים נוספות"

ביטון נחשבת כאמור לסיפור הצלחה מעורר השראה של יזמות, דבקות במטרה ואמונה בצדקת הדרך. בשיחה עימה היא מבקשת להתייחס גם לפן המגדרי, שמבחינתה אינו מהווה אישיו, נהפוך הוא.

"יש עדיין מי שרואה בי סוג של 'עוף מוזר', בכל זאת אישה בתחום סופר גברי, זה עדיין לצערי לא משהו טריוויאלי, ואי אפשר להתכחש לזה", היא מסבירה.

"חשוב לי לומר שאני לא בורחת מכך. אני גאה ובעיקר שמחה על העובדה שניתנה לי ההזדמנות לפתוח דלת לנשים נוספות אחריי. אז נכון, עשיתי את זה בגיל מאוד צעיר, בעוד שהגיל הממוצע למי שמובילים את התחום הזה הוא סביב 45 -50. יש אנשים שזה מרגיז אותם, אבל אני חיה עם זה בשלום. אני זו שמתעסקת בכל ההיבט הפיננסי בחברה, גייסתי כספים מהבנקים ולקחתי אחריות על פרויקטי ענק בהיקפים של מאות מיליוני שקלים. זה מדבר בפני עצמו".

ובכל זאת, יש מקומות שהגיל הצעיר מפריע?

"יש לי סיפור נחמד בהקשר הזה. יצא לי להשתתף בכנס של אחד הבנקים הגדולים במשק. תוך כדי שאני מדברת, מישהו מהקהל צעק לי 'אם אני הפרזנטורית'. מישהו צילם את זה, והסתבר שהקטע הזה הפך למאוד ויראלי ברשת. אבל אם להיות רצינית, האמת היא שזה עובר לידי. אני גאה בגיל שלי. בסוף, הכישורים שלי הם אלו שעושים את ההבדל.

"כשאני נכנסת לחדר מלא אנשים, אני מצליחה לבלוט. אולי יש מי שחושבים 'מה הילדה הזאת עושה פה', אבל מהר מאוד מבינים מה הערך המוסף שאני נותנת. אני בעיקר שמה דגש על מקצועיות, עם חברה שמספקת תוצאות בשטח. בסוף, מדובר בתחום שמגלגל מאות מיליוני שקלים. כשמבינים את הערך המוסף שאנחנו נותנים, הגיל כבר לא באמת משחק פקטור".

בואי נחזור לדבר על החברה שייסדת. איפה אתם ניצבים כיום?

"בשיא היינו 20 עובדים, אבל בשנים האחרונות עברנו התייעלות וייצרנו הרבה קשרי עבודה עם מומחים בתחומם העובדים במיקור חוץ.

בסוף, חברות בתחום שלנו לא נמדדות בהיקף כוח האדם או בידיים העובדות שלהן, אלא בכמות הנכסים שהן מחזיקות.

אם להקביל זאת לענף אחר, זה כמו להיות חברת נדל"ן עם הרבה בניינים. ובכל זאת, אנחנו שמים דגש גדול על איכות האנשים שעובדים אצלנו, בוחרים אותם ממש בפינצטה, בדגש על מצוינות ומקצוענות.

התחום הסולארי הוא מאוד דינאמי, הוא עתיר ברגולציה, מה גם שלא מעט פרויקטים עלולים ליפול לאורך הדרך. כאן לשמחתי הצלחנו להיכנס לתמונה עם ערך מוסף אמיתי, כחברה עם סיסטם מוכח שמייצר חשמל, ובמקביל מניב תשואה אמיתית לחקלאים, למושבים ולהרבה מאוד גופים ברחבי הארץ".

"אני ציונית בהגדרה, וגאה בזה"

גם בימים אלה ביטון ממשיכה להתגורר בקיבוץ כרמיה שבנגב המערבי. במבט לאחור היא משחזרת את הרגעים הטראומטיים מאותו בוקר ארור של 7 באוקטובר לפני כשנתיים וחצי.

"זה היה איום ונורא. יש רגעים שקרו באותו יום שנצרבו בי, וכנראה יישארו איתי עד יומי האחרון, כולל נרצחים ומראות מאוד קשים. ברמה האישית, המשכתי הלאה, למרות כל הקושי. העסק שלנו כתחום חיוני לא עצר ולו לרגע אחד. כבר ב-10 באוקטובר חזרנו לפעול במלוא המרץ. היינו חייבים לעזור לתפעל מערכות שנפגעו, כולל מתן מענה לקולגות שלנו בשטח".

סביר להניח שכל תחום החשמל המבוזר עוד יעבור תהפוכות רבות, בשילוב עם טכנולוגיות חדשות והבינה המלאכותית. בשורה התחתונה, עצם העובדה שלקוח במשק יכול לייצר לעצמו מעגל חשמלי ואנרגיה שתשרת אותו עבור 1001 צרכים, כמו חדרי שרתים או מפעלים חיוניים – כאן טמון העתיד של כולנו

ביטון הוסיפה להתייחס לחדוות העשייה ולחרדת הקודש אותה היא מרגישה, דווקא בתקופה הנוכחית, ועל אף המציאות הביטחונית המעורערת בגבולות הארץ.

"אני אוהבת את המדינה שלנו אהבת נפש. ציונית בהגדרה, וגאה בזה. אני יכולה לספר שלאורך השנים היו לנו כמה וכמה הזדמנויות לעזוב הכול ולפתוח את העסק בחו"ל, כשההכנסות בוודאות היו גדולות הרבה יותר. בחרנו במודע להתמקד בישראל ובשוק המקומי, מתוך מחשבה ציונית ורצון לייצר ביטחון אנרגטי.

"בגלל שמערכות סולאריות הן מבוזרות, הסידור שלהן הרבה יותר פשוט בהשוואה לתחנת כוח. במדינה כל כך מאוימת כמו שלנו, עלינו להשקיע כמה שיותר משאבים כדי לייצר אנרגיה באופן עצמאי. זהו ביטחון אזורי ולאו דווקא מדיני".

תסבירי.

"כשלוקחים מערכות סולאריות ומציבים אותם על בתים, בתי חולים או מפעלים חיוניים למשל, בשילוב עם מתקן אגירה, התוצאה היא סוג של 'אי אנרגטי'. הכוונה היא למצב בו אותו מפעל או מבנה יכול לספק לעצמו את החשמל למשך מספר שעות לפחות, כלומר הוא לא יושבת. החשיבות של הדבר הזה היא אדירה. אם זה בית חולים שזקוק לחשמל כדי להבטיח את הרציפות התפקודית של מכונות הנשמה, אקו לב או פגים שמחוברים לחימום. יש צורך לוודא כי אלו יפעלו גם במצבי חירום או החשכה.

גנרטור מספיק לכמה שעות, אבל ברגע שמייצרים מערך של סוללות אגירה מעל ומתחת לפני הקרקע בשילוב עם מתקנים סולאריים, המשמעות היא שניתן לספק חשמל בהיערכות לכל תרחיש. זהו עוד נדבך של ביטחון ותמיכה אנרגטית, שהחשיבות שלהם לא תסולא בפז".

איפה נראה אותך בעוד עשור?

"השאיפה היא להמשיך במגמת הצמיחה וההתרחבות. התחום הסולארי, על אף שמתפתח בצעדי ענק, נמצא עדיין רק בחיתוליו. סביר להניח שכל תחום החשמל המבוזר עוד יעבור תהפוכות רבות, בשילוב עם טכנולוגיות חדשות והבינה המלאכותית. בשורה התחתונה, עצם העובדה שלקוח במשק יכול לייצר לעצמו מעגל חשמלי ואנרגיה שתשרת אותו עבור 1001 צרכים, כמו חדרי שרתים או מפעלים חיוניים – כאן טמון העתיד של כולנו. אני רוצה להיות שם ולהוביל את התחום הזה.

אם להסתכל קדימה – המטרה היא להביא את האופציה האנרגטית לכמה שיותר מושבים ומשקים חקלאיים, כך שיוכלו לייצר חשמל במסות וליהנות ממנו, כולל מהכנסה פאסיבית שתעניק להם רווח כלכלי משמעותי. בעקיפין, הפעילות שלנו תומכת בחקלאות הישראלית, כך שאת הכספים הפנויים של החקלאיים הם יכולים להשקיע בעוד טרקטור או בעוד מחרשה. נמשיך לצעוד יד ביד עם החקלאות, ולהמשיך להוביל אותם לפרוץ את תקרת הזכוכית אל עבר שיאים חדשים".