שנתיים ל-7 באוקטובר: "ניצחון האמונה ורוח האדם"

באנדרטה הסמוכה לקיבוץ ניר עוז, שהפך לסמל לאסון, לצד האריה השואג לכיוון עזה, חל ביום ראשון (12.10) טקס הזיכרון לנרצחי שבעה באוקטובר.

עשרות התקבצו מכל רחבי הארץ להנציח את חבריהם ומשפחותיהם, ולאחוז יחד בתקווה שבעוד פחות מ-24 שעות יזכו לראות את יקיריהם כולם חזרה בארץ, החיים לשיקום והמתים לקבורה ראויה בישראל.

"בשנתיים האחרונות הרגשנו כולנו את פצעי המלחמה הקשה והבלתי פוסקת. הלב נשבר בשבעות והלוויות, עם הקהילות הגולות בארצם והחוזרות לביתם ועם כל הותר לפרסום" אמר ליאור שמחה, מזכ''ל התנועה הקיבוצית. "אך בשביל שנהיה ראויים אנו נדרשים בראש ובראשונה להשלמת העסקה, השבת כל החטופים - כולם!"

"התיקון של ישראל החדשה הוא של כולנו - זו לא שאלה של שמאל וימין, או של דתיים וחילונים, זו שאלה של איזה מדינה אנו משאירים פה לילדנו. נשיב את כולם, לעולם נחרוט בליבנו ונסחוב על כתפנו את זיכרון הנופלים והנרצחים על לא עוול בכפם, נעטוף את המשפחות שלא יזכו לראות את יקיריהן ולנצח נזכור את המחדל".

מיכל פלג עוזיהו, ראש מועצה אזורית אשכול בה אירע כ- 70% מהטבח ואיבדה מאות מתושביה, סיפרה שהרקמה האנושית של אשכול היא צפופה כל כך, וכך גם מימדי הכאב והטלטלה שהיו מאוד קשים. אבל שזהו גם מקור התקומה והכוח של המועצה.

"הסיפור שלנו לא התחיל ב7 באוקטובר. הוא התחיל הרבה לפני. רווי אסונות ועמים כואבים, אבל לא נתנו להם להגדיר אותנו. תמיד הגדרנו את עצמנו דרך התקומה והתקווה. הניצחון המוחלט אחרי האסון שעברנו הוא לא ניצחון צבאי, הוא ניצחון אנושי".

מתוך 255 שנחטפו לעזה, המסע של 43 מהם, שנחטפו חיים ונרצחו בשבי, הסתיים באובדן. "נמשיך להיות עם המשפחות עד החטוף האחרון", אמרה אסתר בוכשטב, אמו של יגב בוכשטב ז''ל שנרצח בשבי חמאס גופתו הושבה לישראל. "נזכור ולא נשכח את הנרצחים ואת החיילים שנפלו, את 43 החטופים שנחטפו חיים ונרצחו בשבי חמאס. נזכור, לא בנקמה, את ההפקרה שהתחילה ב-7.10.23 ועדיין לא נגמרה. נשקם את החברה הפצועה והכואבת, ונחזיר למדינה את ערכי המוסר ההומאניים, ובבנייה נביא את התקווה".

גדי מוזס, שנחטף מניר עוז ושוחרר לאחר 482 ימים, סיפר כי בשבי, השיר ששר הכי הרבה היה ''התקווה''. "שם, המילים ''להיות עם חופשי בארצנו'' מקבלות משמעות אחרת. אני רוצה לייצג כאן את התקווה, את השיקום והיוםי שראיתי כשחזרתי. הנה הם חוזרים, אנחנו נקבל אותם, והשדות שוב יצמחו, ונחזור לחקלאות, ובית הספר שלנו יהיה בית הספר הטוב במדינה. רק אמונה והכוח של האמונה, ורק רוח האדם הם אלה שניצחו. כחקלאי אני יודע שחקלאי אמיתי חייב להאמין. כשאתה שם זרע באדמה אתה חייב להאמין שהוא יצמח ויפרח. כך גם אנחנו. עכשיו אנחנו צריכים בסבלנות אין קץ לנחם את השבים והמשפחות, וקדימה לעבודה"