תנועה
גשר הזיו ואילון: קיבוצי הגליל המערבי צומחים בתוך מלחמה מתמשכת
מערכת "זמן תנועה"•4 דק' קריאה
בגשר הזיו תסיסה חברתית ותרבותית: מתחם וולנס, מסעדה וברים מושכים צעירים מכל האזור | באילון כל אוכלוסיית הקיבוץ חזרה הביתה אחרי הפינוי | ליאור שמחה: ״על הקיבוצים לממש את החלטת הממשלה החדשה למיגון קיבוצי קו העימות עד 9 ק״מ מהגבול״
בגשר הזיו תסיסה חברתית ותרבותית: מתחם וולנס, מסעדה וברים מושכים צעירים מכל האזור | באילון כל אוכלוסיית הקיבוץ חזרה הביתה אחרי הפינוי | ליאור שמחה: ״על הקיבוצים לממש את החלטת הממשלה החדשה למיגון קיבוצי קו העימות עד 9 ק״מ מהגבול״
מטה התנועה הקיבוצית סייר בקיבוצים גשר הזיו ואילון. ממלאי התפקידים בקיבוצים ומקביליהם בתנועה דיברו על פתרונות לצרכים ואתגרים שעלו בקיבוצים בתחומי החינוך, הדיור, הביטחון, המשימות הלאומיות, הקהילה והכלכלה.
גשר הזיו: ״הסבים והסבתות שלנו היו פה, והנינים שלנו יהיו פה״
גשר הזיו הוא קיבוץ בגליל המערבי, צפונית לנהריה, היישוב הגדול ביותר במועצה האזורית מטה אשר. הקיבוץ הוקם ב-27 בינואר 1949 על ידי קבוצה מקיבוץ בית הערבה.
בגשר הזיו פריחה חברתית משמעותית עם צמיחתם של עסקים קטנים רבים כמו בית קפה ״לחם טנא״ המגיש סנדוויצ׳ים מושקעים, מאפים טריים וקפה איכותי, סטודיו פילאטיס ויוגה, וחנות בגדי יד שנייה ״שנילה״. מתחם הוולנס גדוש צעירים מכל האזור בעיקר בסופי השבוע.

ליד המתחם, אזור מסעדות וברים שנפתחו בתוך מבנים בריטים ישנים ששופצו וקיבלו מראה מסוגנן ומעודכן. במרכז המסעדות רחבה מרוצפת אבן ומסביבה עצים וצמחייה ירוקה. בנוסף, בקיבוץ קונדיטוריה כולל חנות המפעל.
״התסיסה של העסקים הקטנים מביאה לגיבוש וחיזוק הקהילה בגשר הזיו״, אומר מנכ״ל הקיבוץ ניר בן צבי.

לצד זאת, הקיבוץ הצפוני סובל משלוש שנים של מלחמה והפגזות. עד היום לא מיגנה המדינה את הקיבוץ כיוון שהוא רחוק 5 קילומטרים מהגבול.
מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, מעדכן כי לפני שבועיים התקבלה החלטת ממשלה על מיגון היישובים הנמצאים עד 9 קילומטרים מגבול הצפון, זאת לאחר מאבק עיקש של התנועה הקיבוצית ועבודה מאומצת עם משרד ראש הממשלה.
״עכשיו צריך לדאוג למימוש החלטת הממשלה״, אומר שמחה, ״כל משפחה זכאית ל-182 אלף ש״ח לבניית מיגון״.
״אנחנו לא הולכים לשום מקום״, אומר יו״ר הקיבוץ גידי שני, ״מאז יום כיפור דרך מבצע ליטני ועד המלחמה הזו, אנחנו פה. כמו החברים שלנו בעוטף עזה, אנחנו לא מתכוונים ללכת, יש לנו כאן משימה, ואני מקווה שגם הנכדים והנינים שלנו יחיו פה״.

הרוח הציונית הזו מלווה את הקיבוץ במשימות לאומיות רבות שהוא נושא על עצמו כמו מכינה, גרעין צבר, גרעין נח״ל ועוד.
לקיבוץ ענפים חקלאיים כמו אבוקדו ובננות. בקיבוץ מספרים שהפנסיונרים חוזרים לעבוד בחקלאות. ״הם קמים בבוקר, שותים כוס קפה שחור, יורדים למטעים ועובדים״, אומר שני.

אילון: קיבוץ חזק, ואמץ
אילון הוא קיבוץ בגליל המערבי השוכן בין הנחלים בצת לנחל כזיב, במועצה האזורית מטה אשר. הקיבוץ הוקם במסגרת חומה ומגדל ועלה לקרקע ב-1938 על ידי גרעיני השומר הצעיר.

ענפי החקלאות העיקריים הם אבוקדו, בננות, לול ורפת. בקיבוץ מלון מטיילים ומרכזי עסקי של יזמויות, אלא שבמהלך המלחמה המתמשכת בצפון נפגעה התיירות קשה והעסקים סגורים זמן רב.
קהילת אילון חזרה כולה לקיבוץ אחרי הפינוי במלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר. ״לא מובן מאליו שכולם חזרו הביתה״, אומר יורם דנה מנהל הקהילה, ״זה מראה על חוסן משמעותי״.

אחרי שיקום התשתיות וחיזוק הקהילה נפתחה שוב המלחמה בצפון והקשתה על התאוששות הקיבוץ. למרות זאת, הקיבוץ חזק, מתקיימת בו ערבות הדדית והוא מוסיף לשבת על גבול הצפון ולקיים חיי קהילה עשירים.
״בספטמבר יגיע לאילון גרעין של השומר הצעיר״, אומר אורי אופיר מנהל הקיבוץ, ״זה ההיסטוריה של הקיבוץ, וגם העתיד״. אופיר מסמן את אתגרי החינוך והתאוששות העסקים כשני אתגרים משמעותיים של הקיבוץ.

בנושא החינוך, אנשי התנועה הקיבוצית מציעים לחברי הקיבוץ להוציא את הנעורים להתאווררות בקיבוץ דרומי, להירשם לקורס מד״צים של תנועות הנוער הכחולות ומפעלי הקיץ של התנועה.
הרפת של קיבוץ אילון ניצלה לאחר מאבק בלתי מתפשר של התנועה הקיבוצית, התנועה המושבית, החקלאים והרפתנים לביטול הרפורמה של משרד האוצר לחיסול הרפתות בישראל.
קיבוצים באזורי עדיפות לאומית יכולים לקבל הקלות בוועדות המקומיות של תכנון ובנייה, וקיבוץ אילון יכול לממשן.
התנועה הקיבוצית פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם המוסדות הלאומיים וקיבוצים שנמצאים בקו העימות יכולים ליהנות ממשאבים משמעותיים לטובת שיקומם אחרי הפגיעות הקשות של המלחמה.
