״אין תיירות, התעשייה נפגעה, מה שיש לנו זה הפועל גליל עליון וזה אושר גדול״

הפועל גליל עליון בכדורסל גברה על עירוני "חי מוטורס" נס ציונה 65:76 בלב המושבה במשחק שנערך בשבוע שעבר (17.6), עם פריצקי שקלע 18 נקודות וקבע שיא עונתי. בכך הבטיחו הצפוניים מקום בליגת ווינר סל גם בעונה הבאה.

מדובר באירוע שחרג מגבולות הספורט בכל כך הרבה מובנים ושימח כל כך הרבה אנשים בחבל הארץ הזה, והוא עדיין מרומם אותם, כך שלא יכולתי לחשוב על משהו ראוי יותר לכתוב עליו.

קבוצה שחוותה קשיים

זאת קבוצה שבערך 20 שנה נאבקת על הזהות שלה ועל הקיום שלה. אחרי האיחוד ההוא עם גלבוע והמאבק לצאת לדרך עצמאית, קבוצה שחוותה קשיים והליכה לפירוק, הקמה מחדש ועליית ליגות ותסכול על כישלון להעפיל חזרה למקום הטבעי.

בסופו של דבר, עד 7 באוקטובר זה היה עוד סיפור בכדורסל הישראלי על יושב ראש שעושה כרצונו, על זהות וקהילה, על סמלים וזרים ותקציבים וספונסרים ואם להיות כנים, כאלה יש עוד סיפורים בספורט הישראלי (כותב שורות אלו לא הולך למשחקים של קבוצתו האהובה בשנתיים האחרונות בשל משבר גדול שהיא חווה).

כדי להביו את הסיפור לעומק, הרמתי טלפון לאגדת הגליל העליון נטע רוזנבליט והוא עשה לי סדר:
״בגדול, מעונת העלייה 2020-2021 הקבוצה מתפקדת עם תוצאות יפות בליגה, שחקנים עם זהות וחיבור וכמובן הקהל שמגיע (זכיתי כמובן לפגוש אותו מהעבר השני והתמוגגתי. א.מ). בקיץ 2024 מונה גוני יזרעאלי האהוב שפוטר בדצמבר 25 אחרי סדרת כישלונות. אחריו מונה עידן אבשלום.
״כשפרצה המלחמה, הקבוצה ניסתה להישאר בכפר בלום עד לאותו משחק מפורסם עם נס ציונה ותמונות נגמ״שים בחניה.

אני מסתכל על היציע ואני מכיר כל אחד מהפרצופים שם. האח השכול, המשפחה שהבית שלה ספג טילים, אני מכיר את כל הילדים שם ומה עובר עליהם ומכיר את כל הכאב והסבל שעברנו

מאז הקבוצה החלה לנדוד ולשחק כמעט בכל האולמות שהתאפשרו, עד שלבסוף התמקמה בחדרה. הצלחנו להישאר בליגה והקהל הגיע לשם (קהל של מפונים יש לציין כמובן). עם הרגיעה והחזרה לצפון הוחלט לעלות חזרה לכפר בלום, מה שגרם לטלטלה גדולה אצל חלק מהשחקנים״.
העונה הנוכחית התחילה עם קשיים תקציביים גדולים וקבוצה פחות טובה, אבל לפחות משחקת בבית.

מותו הנורא של רז אדם, שחקן אהוב על הקהל המקומי

פה אוסיף את נקודת המבט שלי על הטרגדיה הקשה עם מותו הנורא של
רז אדם.
אני עוקב אחרי רז שנים והוא שיחק בהפועל תל אביב אהובתי בתקופה הנפלאה שלה והיה שחקן מאוד אהוב, אינטליגנט ומרגש. רז הגיע לגליל אחרי פציעה והתחבר מאוד לקהילה ולאנשים. הוא גר בצפון וגם במערכה הקשה עם אירן וכל התקופות היה מאלה שאמרו שהוא לא יזוז מהצפון. היה אהוב מאוד על הקהל המקומי.

את ההודעה על מותו קיבלתי בתדהמה, אין נחמה למשפחה ולחברתו. רק זה מספיק כדי לפרק קבוצה ואם לזה עוד מוסיפים את המלחמה והעובדה שהקהילה הזאת עברה ועוברת את מה שהיא עברה, לא היה לי ספק שזה לגרום לירידת ליגה.

אז כנגד כל הסיכויים ואחרי הטראומה הזאת, גליל עליון הבטיחו את ההישארות בליגה. זה בעיניי שווה יותר מכל תואר עבורם.

שאלתי את נטע, שמי שלא מכיר אותו כדאי שיכיר, מדובר באיש חינוך בולט בצפון ששמו הגיע אלי מכל מי שעוסק בחינוך באזור כבר שנים, איך הוא הרגיש במשחק ההישארות?
״תראה, אורי, מדובר בסופו של דבר בקבוצת כדורסל וביציע, אבל כשאני מסתכל על היציע אני מכיר כל אחד מהפרצופים שם. האח השכול, המשפחה שהבית שלה ספג טילים, אני מכיר את כל הילדים שם ומה עובר עליהם ומכיר את כל הכאב והסבל שעברנו, את היישובים שפונו ואת השמינייה שלא פונו, ואני יודע מה הקבוצה הזאת עבור כולנו וזה אושר גדול. זה בעצם הדבר היחיד שמתפקד פה. אין תיירות, התעשייה נפגעה, החקלאות שורדת בקושי. מה שיש לנו זה הפועל גליל עליון וזה אושר גדול לצד האבל על רז״.