תנועה

‏יהודי. גלותי. שורד שואה. פרטיזן. לוחם. ישראלי. ממייסדי הקיבוץ. בעל. חבר. תעשיין. מראשי הקיבוץ. אבא. שריונר. מפקד. מבוני הארץ. גיבור ישראל. סבא. פנסיונר. עיקש. פרפקציוניסט. איש עבודה. חושב בגדול, בגדול מדי. אלוף משנה. איש שסיפורו שזור בסיפור העם היהודי כולו.

שמחה, מורה דרכי. לא חשבתי שהיום הזה יגיע. והנה, אני עומד פה ומספיד אותך. המזכ"ל התנועה הקיבוצית. מי היה מאמין.

אני רוצה לספר לך שביום שישי האחרון השתתפתי במסע הלוויה של סגן אלוף דור בן שמחון בבית השיטה, מפקד גדוד השריון גדוד 52 שנפל בלבנון. במסע הלוויה השתתפו מפקדי חטיבות ואוגדות שריון. הם הגיעו ללוות את חברם בדרכו האחרונה. שריונרים שצעירים ממך ביותר מ-50 שנה חוזרים מהמלחמה מאופקים ועייפים, קוברים את חברם, ובעיניהם העיפות אני רואה אותך. את עינייך הכחולות הנוגות.

והנה, אחרי 50 שנה ויום מהמלחמה ההיא, מסיפורי הגבורה שלך מחטיבה 188, פרצה מלחמה חדשה. מלחמת חרבות ברזל. ושוב אנשי הפלדה חוזרים להילחם הבית. המפקדים בצריחים, והטנקים דוהרים לקרבות התקפה הרואיים, לקולות הפגזים נשמעים למחוק. וכמו אז, גם היום, בית העלמין בבית השיטה מקבל לאדמתו את מיטב אנשינו. וכמו אז גם היום, בנצר סרני ובבית השיטה, החיטה צומחת שוב. וכמו אז גם היום, החזרה מהמלחמה כואבת ומצלקת.

שמחה מורה דרכי, לחשוב שהמלחמה הארורה ההיא היא הקלה ביותר מבין מלחמותיך. ואיך קמים לאחר כל מלחמה ומלחמה? איך מוצאים את הכוח והעוז לקום מחדש, לזקוף קומה, אחרי שכל משפחתך הושמדה על ידי הצורר הנאצי, אחרי מחנות הריכוז, אחרי מלחמת השחרור הקשה, אחרי קרבות הבלימה בעמק הבכה, אחרי שבתך האהובה הלכה לעולמים בגיל כל כך צעיר, אחרי שהקיבוץ ומפעל חייך נקלעו למשבר עצום מימדים?

ואולי, זה סיפור חייך, כי אנשי הברזל לא מוותרים לעולם. אנשי הפלדה לא נסוגים. הם ממשיכים גם כשקשה, גם כשהכל נראה אבוד, ועולים ארצה, מקימים מדינה ומשפחה, בונים קיבוץ ותעשייה, וחוזרים לטנקים. עוברים מבלימה להתקפה, נלחמים כדי להיות עם חופשי בארצו, וכדי לקיים את השבועה שלעולם לא עוד. משקמים את הקיבוץ ואת מקורות הכנסה, ומקפידים לספר לדור הצעיר שלא ישכח את שעברנו. מקפידים לכוון את הנהגות הקיבוץ, להדריך מסעות לפולין, ובעיקר עובדים קשה, אחרונים במשטח, יום אחרי יום, בנחישות ובמאבק עיקש, עד התלם האחרון.

והנה, תראה אותך. ניצחת את הכל. יש לנו מדינה, יש לך נכדים ונינים, ומפעל חייך המשגשג – משפחה לתפארת ומורשת מכובדת שיש לא מעט אנשים‏ שהולכים לאורה. כאלה שלימדת אותם, וחינכת אותם לא לוותר גם שהכל נראה אבוד – לקום מחדש, לזקוף קומה, ובעיקר להאמין בצדקת הדרך.

קודקוד, כאן מזכ"ל התנועה הקיבוצית. נוע לדרכך האחרונה. תמסור דרישת שלום חמה לחברים שם למעלה, לא חשבתי שהיום הזה יגיע, אבל אנחנו מבטיחים שלא נוותר. גם כשקשה, גם כשהכל נראה אבוד, נזכור שהמדינה שלנו היא הבית היחיד שלנו, ואנחנו חייבים להבטיח שעמנו יהיה חופשי בארצו. נוח על משכבך בשלום. נקודה סוף.