"יש מי שחושב שניתן לזנוח את הקרקעות החקלאיות ולהפקיר אותן"

בימים אלה הכריזו "ארצי" ו"אדמתי", שתי תנועות העוסקות במאבק על הקרקעות החקלאיות במרחב הכפרי, על איחוד כוחות אסטרטגי שמטרתו, לדברי מובילי המהלך, ליצור חזית אחידה לחיזוק המרחב הכפרי, ההתיישבות ומעמדה של החקלאות כ"תשתית לאומית".

האיחוד, כך נמסר, נועד להפוך את המרחב הכפרי למנוע צמיחה לאומי. שתי התנועות, שפעלו עד כה בנתיבים משלימים, מאחדות כוחות תחת אג'נדה ברורה – חיזוק ההתיישבות, שמירה על אדמות המדינה והבטחת עתידו של דור ההמשך בחקלאות. הארגון החדש ייקרא "אדמתי ארצי".

ההתיישבות היא חגורת ההגנה של ישראל ועלינו לחזק אותה ולעצב מדיניות שתוביל את ישראל למצב בו הפריפריה והמרחב הכפרי עוברים מהישרדות לשגשוג

בהודעת האיחוד של שתי התנועות נאמר, כי האיחוד איננו עניין טכני, אלא "שותפות ייעוד": "כשאנחנו מאחדים את הניסיון רב השנים של 'אדמתי' בתחום הקרקעות בהתיישבות עם היכולות האסטרטגיות של 'ארצי' בקידום חקיקה ובניית מדיניות, אנחנו יוצרים כוח שלא ניתן להתעלם ממנו, שיאפשר לנו לתרום למדינת ישראל ולהתיישבות בכל חלקי הארץ. הארגון המאוחד ימשיך לפעול כגוף א-פוליטי, ענייני ומקצועי, המציב את האינטרס הלאומי, הציוני וההתיישבותי מעל לכל שיקול אחר".

הפריפריה והמרחב הכפרי: מהישרדות לשגשוג

יו"ר הארגון המשותף, עו"ד גיל עוז (עין חרוד מאוחד), קרא עם הכרזת האיחוד לכל ראשי התנועות ההתיישבותיות במרחב הכפרי, הקיבוצי והמושבי להצטרף ליוזמה החדשה.

"ההתיישבות", אומר עוז, "נמצאת תחת התקפות בלתי פוסקות בשנים האחרונות. אנחנו צריכים לשנות את כיוון הספינה. ההתיישבות היא חגורת ההגנה של ישראל ועלינו לחזק אותה ולעצב מדיניות שתוביל את ישראל למצב בו הפריפריה והמרחב הכפרי עוברים מהישרדות לשגשוג".

חוק החקלאות נקלע למורכבות הקואליציונית של הכנסת הנוכחית. המטרה שלנו הייתה להעביר אותו בקריאה ראשונה על מנת שבכנסת הבאה יחול דין רציפות

עו"ד עוז (54), מומחה למשפט ציבורי, חוקתי ומנהלי. למעלה מ-20 שנה הוא מלווה את המגזר החקלאי וההתיישבותי בכל הרמות מול המדינה, הממשלה, ועדות הכנסת ובג"צ. במשך שנים הוא עוסק בחקיקה בתחום החקלאות ומוביל מאבקים בתחומים אלו.

המוכרים שבהם – חוק סימון ארץ המקור של התוצרת החקלאית ברשתות, "תקנות הבקעה" להגנה על החקלאים מתביעות העובדים הפלסטינים, חוק המועצה לענף הלול – העברת מכסות לחקלאים ביהודה ושומרון, "מאבק ענף החלב" – הוצאת הרפורמה מחוק ההסדרים, קידום החלטת ממשלה לפרויקט לאומי להורדת יוקר המזון בישראל לצד חיזוק החקלאות, וניסוח החוק לקידום החקלאות בישראל לביסוס ופיתוח ענף החקלאות הישראלי לדורות הבאים.

עוז, נשוי ואב לשלושה ילדים. בראיון ל"זמן קיבוץ" הוא מציין, כי "נולדתי, גדלתי והתחנכתי בעין חרוד מאוחד. בנעורים עבדתי בענף המדגה, שם התחנכתי ושם קיבלתי את ערכיי. השילוב של מומחיות במשפט ציבורי עם החקלאות היה מבחינתי ברכה גדולה ואפשר לי לפעול על מנת להגן על הערכים עליהם גדלתי ועליהם אני מחנך את ילדיי".

מה הוביל לאיחוד תנועת "ארצי" ועמותת "אדמתי"?

"'אדמתי' היא עמותה שיש לי הערכה גדולה מאוד למאבקים שהיא מנהלת מזה שנים רבות על מנת להגן על ההתיישבות והזכויות בקרקע. יש שם אנשים מעולים מבחינה ערכית ומקצועית והחיבור הזה טבעי ונכון. אין התיישבות בלי חקלאות ואין חקלאות בלי התיישבות. אנחנו משלימים זה את זה ואיחוד הכוחות הזה יתרום למרחב הכפרי וההתיישבותי רבות".

עד כמה האיחוד הזה אמור לסייע לחקלאים בעיתוי כזה קריטי לענף?

"אנחנו נעשה יחד את כל מה שניתן. יותר משהחקלאים צריכים את המדינה, המדינה צריכה את החקלאים ואת ההתיישבות. זו המשימה להוריד למדינה את האסימונים. יש משימות אדירות לפנינו ואנחנו צריכים לעשות הכל כדי שמקבלי ההחלטות ישנו פרדיגמה. אני אופטימי".

מן הסתם מתבקשת שאלת עיתוי ההכרזה על איחוד אותן תנועות דווקא עכשיו, סמוך למועד הבחירות לכנסת שהולך ומתקרב, חרף העובדה שמדובר בהתארגנות א-פוליטית.

"הקשר למועד הבחירות הוא מקרי", מדגיש עוז, "שני דברים חשובים בהקשר הזה. אני חושב שהגופים והתנועות הלא פוליטיות שעוסקים כמונו במרחב הכפרי, בהתיישבות ובחקלאות, צריכים לחתור לאיחוד כוחות. חשוב לא פחות, גם תושבי המרחב הכפרי, ההתיישבות והמגזר החקלאי, על כל מעגליהם, מגיעים למאות אלפי אנשים. אנחנו צריכים את התמיכה וההזדהות של האזרחים הללו בפעילות שלנו. זה נותן לנו כוח, וכוח שווה יכולת השפעה".

"הפחתת הריכוזיות של הרשתות והיבואנים. בלי זה נמשיך לדשדש"

לאחרונה הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לקידום החקלאות ביוזמתו של ח"כ ינון אזולאי (ש"ס). מטרת החוק להבטיח את פיתוח החקלאות הישראלית ושימורה ולהגדירה כתשתית לאומית. החוק גם נועד להגדיל את התמיכה הכלכלית של המדינה בחקלאות, להבטיח זמינות קרקע המיועדת לחקלאות, לשמר קרקעות חקלאיות ולהגדיל את מספרן ואת שטחיהן, להגן עליהן מפני שינוי ייעוד למטרות אחרות ולהסיר חסמים רגולטוריים המכבידים על החקלאות בישראל.

"חוק החקלאות שאמור לבסס את העתיד של הענף לדורות הבאים, נקלע למורכבות הקואליציונית של הכנסת הנוכחית", אומר עוז. המטרה שלנו הייתה להעביר אותו בקריאה ראשונה על מנת שבכנסת הבאה יחול דין רציפות. כך או כך, חוק חקלאות יהיה לישראל. זו משימה לאומית ממש. בסופו של דבר נעמוד בשורה אחת עם מדינות המערב המתוקנות בעניין הזה".

כיצד מעצבים את החקלאות הישראלית ממצב של הישרדות למציאות של שגשוג?

"החקלאות הישראלית צריכה את הבסיס כדי לצעוד לשנים הבאות. הבסיס הוא קודם כל חוק חקלאות שבו מעוגנים מספר דברים. מדובר בהגדרת החקלאות כ'תשתית לאומית', העברת האחריות על גורמי הייצור בתחום החקלאות, מים, קרקע, עובדים, הון וביטוח, למשרד החקלאות, עיגון תקציבי להצעדת החקלאות הישראלית לעשורים הבאים מבחינת תשתיות, חדשנות, מחקר וטכנולוגיה.

"יש גם להקנות סמכות ואפשרות לתיקון תקנות במסגרת החוק, לטפל בהפחתת הריכוזיות של הרשתות והיבואנים. בלי זה נמשיך לדשדש. כאן צריך שינוי פרדיגמה. המדינה צריכה ויכולה להשתמש בחקלאות כמנוף להתמודדות עם פערי התיווך ויוקר המזון.

"ניתן לייצר קואופרטיביים משותפים של המגזר החקלאי והצרכני, להפנות את הרכש המוסדי של המדינה ותוכניות הסיוע של משרדי הרווחה לרכש כחול-לבן ולקדם רכש תוצרת חקלאית כמרשם קופות החולים. דבר נוסף היא חובת התייעצות ואישור שר החקלאות לשינויים בתחום הגנות המכס והתמיכות".

מה החלום שלך?

"החלום שלי זה שהילדים והנכדים שלי יחיו במדינה ציונית מתוקנת שערך ההתיישבות והחקלאות בה, מושרש עמוק ומהווה שיקול מרכזי במדיניות הפיתוח והצמיחה שלה".

הוי ארצי, אדמתי: שילוב כוחות ויצירת בית משותף

הניהול המשותף של הארגון המאוחד מופקד בידיהם של עו"ד דרור גרשון (שער העמקים) ושל משה הר ציון (אחוזת שושנה), בנו של הלוחם האגדי והחקלאי מאיר הר ציון.

"בשנים האחרונות", מספר משה הר ציון ל"זמן קיבוץ", "החלטתי לנסות להקים גוף שיפעל להמשך קיומה של החקלאות בישראל לעוד שנים רבות והקמנו לפני כארבע שנים את תנועת 'ארצי' במטרה לשמור על הקרקעות החקלאיות ולשנות את המגמה של הקטנת הייצור החקלאי המקומי.

"מדאיגה אותי מאוד המגמה של הקטנת הייצור המקומי ולעומת זאת, הגדלת הייבוא של מוצרים חקלאיים. זו לא רק המגמה הזו. יש פה גם עניין של הקשר בין תושבי המדינה לארץ, לאדמה. זה דבר חשוב. חוץ מזה, יש מי שחושב שניתן לזנוח את הקרקעות החקלאיות ולהפקיר אותן לגורמים שונים שמשתלטים עליהן. הקמנו בשעתו את תנועת 'ארצי' במטרה לשנות את המגמה הזו".

איך אתה רואה את האיחוד הזה בין "אדמתי" ו"ארצי"?

"אני תמיד בעד איחודים ושיתופי פעולה. אנחנו באנו להחזיר את החקלאות למקום הראוי לה במפעל הציוני. אנחנו בונים את התנועה המשותפת ונתקדם לאט לאט. כל צעד שנעשה יבסס את המטרה שלנו.

רוב החקלאים יושבים על גבולות המדינה. הם אלה שחוטפים ראשונים את האש. חווינו את זה ב-7 באוקטובר. אם המדינה לא תתמוך בהם, לא יהיה מי שיגן על הגבולות

"מאז קום המדינה אין חוק חקלאות שמסדיר את הגדרת השטחים החקלאיים כתשתיות לאומיות. החקלאות הייתה מובנת מאליה ועם השנים ההבנה הזו נשחקה. אנחנו באים להיאבק בזה. אנחנו באים לבסס את הייצור המקומי ולשאת את החקלאים על כפיים.

צריכים גם לדעת ולהפנים שרוב החקלאים יושבים על גבולות המדינה. הם אלה שחוטפים ראשונים את האש. חווינו את זה ב-7 באוקטובר. אם המדינה לא תתמוך בהם, לא יהיה מי שיגן על הגבולות".

עו"ד דרור גרשון (41) נשוי ואב לשלושה ילדים, חבר קיבוץ שער העמקים ועורך דין העוסק בתחום המקרקעין, בדגש על המגזר הכפרי, הקיבוצים והמושבים, משמש, כאמור, כמנהל משותף של איחוד הכוחות.

"גדלתי בקיבוץ", הוא מספר ל"זמן קיבוץ", "והחיבור לאדמה ולחקלאות ליווה אותי מגיל צעיר. כנער עבדתי בגד"ש ושם למדתי להכיר מקרוב את המשמעות של עבודת האדמה, האחריות והערכים שעליהם מושתתת ההתיישבות הקיבוצית והחקלאית.

"גם לאחר שסיימתי את לימודי המשפטים והתמחיתי ברשות מקרקעי ישראל, בחרתי להמשיך ולעסוק בתחום המקרקעין, תוך התמקדות בזכויות הקרקע של הקיבוצים והמושבים, שיוך דירות והסדרת זכויות במגזר הכפרי.

אנחנו רוצים להיות גוף שמחבר בין השטח לבין מקבלי ההחלטות, מעניק כלים מקצועיים ופועל באופן מעשי לשמירה על הקרקע ועל עתיד החקלאות בישראל

"בנוסף עברתי את קורס ניהול קרקעות בקיבוצים של התנועה הקיבוצית ועסקתי במשך שנים בעסקאות מקרקעין בקיבוצים רבים ובהסדרת הזכויות של הקיבוץ וחבריו ומשמש עד היום כבורר וכמגשר מטעם המוסד לגישור ולבוררות של התנועה".

איך נולד האיחוד בין "ארצי" ל"אדמתי"?

"את יוזמת האיחוד יזם והוביל גלעד אלטמן, שניהל את עמותת 'אדמתי' בעשור האחרון ובמהלך תקופה זו הוביל לצמיחתה ולחידוד הצרכים ודרכי הפעולה שלה. גלעד הוא איש חזון ומוביל דרך, שניהל במשך שנים את הסיירת הירוקה והיה יועץ שר הביטחון בתחום החקלאות ומכיר לעומק את סוגיות קרקעות המדינה ואת האתגרים שבשטח.

יחד עם גלעד ועם עו"ד עוז קיימנו שורה של פגישות שבמהלכן גיבשנו את הרעיון ואת הדרך להקמת המסגרת המשותפת – 'אדמתי ארצי'. החיבור הזה נולד מתוך הבנה שיש כוח גדול יותר בשילוב כוחות וביצירת בית משותף לכל מי שפועל למען ההתיישבות והחקלאות בישראל".

מה המשמעות של האיחוד הזה, מבחינתך?

"בעיניי, האיחוד הזה מביא רוח חדשה למפרשים. הוא יוצר מסגרת רחבה יותר לכל מי שהחקלאות יקרה לליבו, לכל מי שרואה בקיבוצים ובמושבים נכס לאומי, ולכל מי שמאמין שההתיישבות היא אחד מעמודי התווך של מדינת ישראל.

לשמירה על הקרקע באמצעות התיישבות, ובעיקר התיישבות חקלאית, יש ערך ציוני מהמעלה הראשונה מאז קום המדינה. אחרי אירועי 7 באוקטובר החשיבות הזו רק התחדדה. היום ברור יותר מתמיד שהתיישבות חזקה, חקלאות פעילה ושמירה על הקרקע הן גם אינטרס לאומי וביטחוני".

"המטרה היא", מציין עו"ד גרשון, "ליצור שיתופי פעולה רחבים יותר, לחבר בין אנשים, גופים ויוזמות, לקדם את זכויות החקלאים ובעלי הנחלות, לחזק את ההתיישבות ולעסוק בנושאים המרכזיים שמעסיקים כיום את המגזר הכפרי. אנחנו רוצים להיות גוף שמחבר בין השטח לבין מקבלי ההחלטות, מעניק כלים מקצועיים ופועל באופן מעשי לשמירה על הקרקע ועל עתיד החקלאות בישראל".

האם העיתוי של איחוד הכוחות לפני הבחירות לכנסת הוא מכוון?

"'אדמתי ארצי' היא תנועה א-פוליטית. מטבע הדברים, בתקופת בחירות יש עניין ציבורי גדול יותר בנושאי קרקע, חקלאות והתיישבות ולכן יש גם חשיבות להשמעת הקול של הציבור החקלאי. עם זאת, מבחינתי האישית אין כל כוונה להשתייך למערכת הפוליטית או למצוא את עצמי בתוכה. המטרה שלנו היא לפעול למען החקלאות וההתיישבות ללא קשר לזהות הממשלה או להרכב הפוליטי".

"החיבור עדיין בתחילת הדרך", מדגיש דרור גרשון, "אבל כבר עכשיו אפשר להרגיש את ההיענות ליוזמה שלנו. אנחנו מקבלים פניות רבות מאנשים שרוצים לקחת חלק, להתנדב, לשתף פעולה ולהיות שותפים לדרך. יש תחושה אמיתית שקיים צורך בגוף מאחד שייתן מענה, הן למגזר הקיבוצי והן למגזר המושבי ויפעל מתוך ראייה רחבה של טובת ההתיישבות והחקלאות בישראל".

מהן הציפיות מהיוזמה הזו?

"אני מאמין מאוד בחיבור הזה ובאנשים שמובילים אותו. הציפייה שלי היא שנצליח לבנות תנועה משמעותית שתשפיע לאורך שנים, תחזק את החקלאות הישראלית, תשמור על זכויות החקלאים בקרקע ותסייע לחיזוק ההתיישבות, במיוחד באזורי הגבול והפריפריה. בסופו של דבר, שמירה על הקרקע היא הרבה מעבר לשאלה קניינית. זו שמירה על הציונות, על הביטחון, על החקלאות ועל הדורות הבאים".