פריימריז בדמוקרטים // "כשהצבא הופתע, כשהמדינה נעלמה, היו אלה אנשי הקיבוצים שבלמו בגופם את התופת"

"אם יכבו את כל האורות במדינת ישראל וישאירו רק את האורות של הקיבוצים דולקים – יראו את גבולות המדינה". הדברים שאמר יצחק רבין קיבלו ב-7 באוקטובר משמעות מצמררת, מוחשית וכואבת מאי פעם. כשהמדינה נעלמה, כשהצבא הופתע, וכשהממשלה הייתה עסוקה בלטפח את "חמאס הוא נכס" – היו אלה אנשי הקיבוצים וכיתות הכוננות שבלמו בגופם את התופת וסימנו, שוב, את הגבול של כולנו.

אני לא קיבוצניק מלידה, אבל כשלמדתי וגרתי בקיבוץ מעלה גלבוע, הנפש שלי נקשרה במפעל הזה. הילדים שלי – בארי, נגב ועברי – התחנכו בגנים של קיבוץ הזורע. בכל פעם שאני נכנס בשער של קיבוץ, אני מרגיש שהגעתי הביתה ברמה הערכית והאידיאולוגית.

לא חזרנו לכאן אחרי אלפי שנות גלות בשביל לייבא עגבניות מיוון או בצל מהולנד

זו הרגשה של אהבה פשוטה לארץ, לאדמה, לחיים, לטבע ולתיקון עולם, לאורח חיים בו שוויון, עזרה וערבות הדדית הם חלק מהותי. כמו שלא צריך להיות אישה כדי להיות פמיניסט, וכמו שלא צריך להיות להט"ב כדי לתמוך בזכויות הקהילה – כך לא צריך להיות קיבוצניקים או חקלאים כדי להבין את החשיבות הקיומית של ההתיישבות העובדת ושל התנועה הקיבוצית. זה אינטרס לאומי של כל ישראלי שחי כאן.

לא חזרנו לכאן אחרי אלפי שנות גלות בשביל לייבא עגבניות מיוון או בצל מהולנד. חקלאות ישראלית היא ביטחון תזונתי וביטחון פיזי על הגבולות.

התפקיד של התנועה הקיבוצית מעולם לא הצטמצם רק לקו המחרשה או לשמירה על הגבולות. התנועה הקיבוצית מייצרת עמוד שדרה אזרחי שאנחנו זקוקים לו היום כמו אוויר לנשימה

עבורי, חקלאות היא גם היהדות שלי. התורה שגדלתי עליה שזורה בעבודת האדמה בכל פרשה, דרך מצוות שמיטה, יובל, מעשר וביכורים. החגים שאנחנו חוגגים מבוססים כולם על לוח הזמנים של החקלאי העברי: מחג האביב, דרך חג הקציר ועד חג האסיף, שמסתיים בתפילה פשוטה לגשם. שבנו לארצנו, מדגניה ומכנרת, דרך החקלאים בכפר תבור ועד קיבוצי העוטף והצפון, הצלחנו להכות כאן מחדש שורש.

התפקיד של התנועה הקיבוצית מעולם לא הצטמצם רק לקו המחרשה או לשמירה על הגבולות. גם בימים אלה, כשהחברה הישראלית פצועה ומחפשת עוגן, התנועה הקיבוצית מובילה מפעלים חינוכיים כלל ארציים, ושותפה בהבטחת התקשורת החופשית ובשמירה על ערכי הדמוקרטיה שלנו. היא מייצרת עמוד שדרה אזרחי שאנחנו זקוקים לו היום כמו אוויר לנשימה.

ציונות היא לא עסק כלכלי, וחקלאות היא ערך – מילה שהפכה מגונה במסדרונות הממשלה. חקלאות היא פרנסה לעשרות אלפי ישראלים בפריפריה, והיא הדרך שלנו להחזיק בקרקע.

אלפי שנות חקלאות נמצאות בדרך לכיליון. בקרוב עלול להיווצר מצב שלא יישארו עוד חקלאים בדרום ובצפון, וזה הזמן של כולנו לשנות את המדיניות שמקשה על אורח החיים הקיבוצי

אנחנו רוצים להוריד את המחירים בסופר, ובצדק, אבל הדרך לעשות זאת היא לא להרוס את החקלאות כחול-לבן. הפתרון האמיתי הוא להקטין את פערי התיווך ואת הרווחים של רשתות השיווק הגדולות, ובמקביל לתת תמיכה ישירה לחקלאים שלנו כדי שיוכלו להיות תחרותיים. כמו שלא מייבאים חיילים אלא שולחים אותנו לעשרות, או לצערנו, מאות ימי מילואים בשנה, כך צריך לוודא שהחקלאות הישראלית ממשיכה בכל הכוח במקביל לכל ייבוא.

תחת ממשלה שמדברת גבוהה-גבוהה על ציונות ויהדות, אלפי שנות חקלאות נמצאות בדרך לכיליון. בקרוב עלול להיווצר מצב שלא יישארו עוד חקלאים בדרום ובצפון, וזה הזמן של כולנו לשנות את המדיניות שמקשה על אורח החיים הקיבוצי. להחלטות על החקלאות ובטחון הגבולות של ישראל יש השלכות על אזרחי ישראל כולם – ממשלת השינוי הקרובה היא הזמן שלנו לבצר את מעמדו של המרחב הכפרי בישראל ולהבטיח שהילדים שלנו יוכלו לאכול מפירות הארץ הזאת, ולהבין, ולו במעט, את חשיבותה של עבודת האדמה.

פועל להחזרת היהדות והציונות הדתית למקורות שלהן

הכותב יאיא פינק מתמודד לפריימריז בדמוקרטים.

נשוי לאוריה ואבא לבארי, נגב ועברי. רס״ן במיל׳, דתי, ירושלמי במקור.

מייסד לובי 99, דמוקרטTV ועלון השבת הליברלי. בוגר ישיבת קיבוץ מעלה גלבוע. נבחר ל-100 המשפיעים של דה-מרקר. בעבר היה מנכ"ל תנועת "דרכנו", ראש מטה השטח של "תג מאיר" וראש המטה של יו״ר האופוזיציה, שלי יחימוביץ׳.

ממובילי המאבק נגד ההפיכה המשטרית וחוקי ההשתמטות. עשה מאות ימי מילואים מאז ה-7.10.

יזם עשרות מימוני המונים, ביניהם שיקום קיבוץ בארי, אביגיל עידן שחזרה מהשבי, 12 המשפחות במג'דל שמס, ולנפגעי טרור יהודי – 29 משפחות מהכפר חווארה ומשפחת דוואבשה.

פועל להחזרת היהדות והציונות הדתית למקורות שלהן – קדושת חיים, שלום וצדק.