38 מיליון שקל לתיירות בנגב המערבי: התוכנית שמבקשת להפוך את האזור ליעד מוביל

רשויות אשכול הנגב המערבי ומנהלת תקומה יפעלו לקידום התיירות האזורית ביישובי הנגב המערבי בהשקעה של כ-38 מיליון שקל.

בכנס ההנהגה של 11 ראשי רשויות שבנגב המערבי המתקיים בימים אלה הוצגה תוכנית לפיתוח התיירות האזורית בהשקעה של 38 מיליון שקל, כאשר סוגיית התיירות האזורית, הכוללת את ענף התיירות במגזר הקיבוצי והכפרי, הייתה אחד הנושאים המרכזיים שנדונו בכנס, מתוך תפיסה כי הצמיחה העתידית של הנגב המערבי תישען על שיתופי פעולה החוצים את גבולות הרשויות המקומיות.

במסגרת אותה תוכנית הוצע להקים מנהלת שצפויה לשמש גוף מקצועי אשר ירכז את המאמצים לפיתוח התיירות האזורית, לחיזוק הכלכלה המקומית ולמיצוב הנגב המערבי כיעד תיירותי מוביל.

"התיירות היא אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים ביותר של הנגב המערבי. המבקרים אינם מכירים גבולות מוניציפליים, ולכן גם אנחנו חייבים לחשוב ולפעול ברמה האזורית

על פי התוכנית, המהלך יוביל לפיתוח משמעותי של התיירות האזורית, לניהול שוטף של חוויית המבקר, לאיסוף וניתוח נתונים, לחיבור בין כלל גורמי התיירות במרחב, לפיתוח מוצרים וחוויות תיירותיות חדשות, להטמעת חדשנות וטכנולוגיה, לקידום שיתופי פעולה עם המגזר העסקי ולשיווק היעד מול קהלים בארץ ובעולם. בנוסף, תינתן תשומת לב לפיתוח ההון האנושי בתחום ולהכשרת עובדים.

אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים ביותר של הנגב המערבי

יו"ר עמותת התיירות שקמה-בשור וראש המועצה האזורית בני שמעון, ניר זמיר מקיבוץ להב, אמר, כי "התיירות היא אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים ביותר של הנגב המערבי. המבקרים אינם מכירים גבולות מוניציפליים, ולכן גם אנחנו חייבים לחשוב ולפעול ברמה האזורית. הקמת מנהלת תיירות אזורית תאפשר לנו לחבר בין האתרים, בין העסקים, היישובים והחוויות, ליצור מוצר תיירותי שלם ולהביא יותר מבקרים, יותר השקעות ויותר פרנסה לכל האזור.

לצד זאת, כדי לממש את הפוטנציאל התיירותי, אנחנו חייבים להמשיך ולהשקיע גם בתשתיות שיאפשרו הקמה והרחבה של מיזמי לינה, הסעדה ואטרקציות לצד בתי מלון ותשתיות תומכות נוספות. רק שילוב בין תכנון אזורי לבין השקעה בתשתיות יאפשר לנו למשוך יותר יזמים, יותר תיירים ולהפוך את הנגב המערבי ליעד תיירותי מוביל".

מנכ"לית אשכול נגב מערבי, בלה אלכסנדרוב, הוסיפה, כי "השיקום של הנגב המערבי יימשך עוד שנים רבות, אך במקביל אנחנו מחויבים להסתכל קדימה ולבנות את מנועי הצמיחה של העשורים הבאים. תיירות אזורית היא אחד מהם. באמצעות עבודה משותפת של כלל הרשויות נוכל לבנות מותג אזורי חזק, להגדיל את מספר המבקרים ולחזק את הכלכלה המקומית לטובת כל תושבי הנגב המערבי".

ניהול אזורי מתואם

באשכול הנגב המערבי ציינו, כי הבשורה המרכזית בתוכנית אינה עצם הצמיחה, שכבר מתרחשת בקצב הגבוה ביותר בישראל, אלא הצורך לעבור מצמיחה המתנהלת בכל רשות בנפרד לניהול אזורי מתואם.

כי אם קצב הגידול הנוכחי יימשך ללא ניהול, האזור עלול להתקרב כבר בשנת 2048 למיליון תושבים

מחברי המסמך קובעים, כי השאלה המרכזית אינה כמה תושבים יגיעו לנגב המערבי, אלא האם הרשויות והמדינה יצליחו לספק להם בזמן תחבורה, תעסוקה, חינוך, בריאות, תרבות, תשתיות ושירותים ציבוריים ברמה שתשמור על איכות החיים ועל אופיו הייחודי של האזור.

על פי יעדי התוכנית, צפויה אוכלוסיית הנגב המערבי לגדול מ-331 אלף תושבים כיום לכדי 840 אלף תושבים בשנת 2048. לצד חיזוק ערי האזור, כמו נתיבות, אופקים ורהט, מבקשת התוכנית לשמור אופיו הכפרי והחקלאי של האזור. מחברי המסמך מזהירים, כי אם קצב הגידול הנוכחי יימשך ללא ניהול, האזור עלול להתקרב כבר בשנת 2048 למיליון תושבים. תרחיש כזה, כך מזהירים מחברי המסמך, עלול להביא לכך שהרשויות יתקשו להכיל מבחינה תקציבית, תשתיות ושירותים וללא גבולות פיתוח ברורים עלולה להתרחש זליגה של בנייה לשטחים חקלאיים.

מנועי הצמיחה הכלכליים שעליהם ממליצה התוכנית כוללים חקלאות מתקדמת, אנרגיה מתחדשת, בנייה חכמה, תעשייה יצירתית, תרבות, תיירות מורשת וזיכרון וכן פיתוח תחומי השיקום והחוסן.

"אנחנו רוצים לבנות מרחב שבו התשתיות, התחבורה, הבריאות, החינוך והתעסוקה יצמחו יחד עם האוכלוסייה, תוך שמירה על הקהילתיות, החקלאות והשטחים הפתוחים שהם מקור כוחו של הנגב המערבי" מסכמת מנכ"לית אשכול נגב מערבי, בלה אלכסנדרוב. הכנס הזה נועד להפוך חזון אזורי משותף לתוכנית עבודה שתונח בפני המדינה ותכוון את פיתוח האזור לעשורים הבאים".