"הלב דופק חזק": אדוה שכטמן מלהב עורכת טקסי כלולות חילוניים
כמעט 30 זוגות נרגשים חיתנה אדוה שכטמן, אחת משלושת עורכי טקסי כלולות אלטרנטיביים בדרום הארץ דרך "הויה טקס ישראלי", והאישה היחידה ביניהם. "יש באווירה משהו הרבה יותר אישי", היא מספרת ומסבירה מתי לפעמים הקולגות שלה צריכים להתקשר להורים של הזוג המאוהב לפני ה"איי דו"
כשהחליטה להתחתן עם בן זוגה, בן קיבוץ נצר סירני, היה ברור לאדוה שכטמן, 48, בת וחברת קיבוץ להב, שזאת תהיה חתונה חילונית עם ערך מוסף. זה היה ב-2012.
"אנחנו בחרנו לא להתחתן ברבנות בתקופה שזה היה הרבה פחות רווח, אבל היה נראה אז שיש לי מספיק רצון, זה היה עניין ערכי מבחינתי להתחתן בחתונה יהודית על פי דרכי וגם היה מסביבי מספיק מי שיכווין אותי, אז זאת לא היתה בעיה", היא אומרת.
הרב החילוני שלה היה גונן רייכר, בן קיבוץ שובל ודמות מוכרת בדרום בהקשר החינוכי. "אני מאוד שמחה על מה שעשינו והיום אני קוראת את הטקס שעשינו ואומרת לעצמי: 'יפה מאוד' (זה המקום לציין שאנחנו חברות טובות מגיל הנעורים ואפילו הקראתי בחתונתה את אחת משבע הברכות, שכל מי שקרא אחת מהן התבקש לכתוב אותה במילותיו שלו, בהשראת הטקסט המסורתי. ע"ט).

"גונן היה המחנך והמורה שלי לתנ"ך ואחר כך החיים המשיכו להפגיש בינינו, הוא היה ראש מכינת הנגב במדרשת שדה בוקר כשאני הייתי מדריכה, עבדנו יחד בתיכון לחינוך סביבתי, הוא כמנהל ואני כרכזת חברתית של הפנימיה. היה לי ברור שאני פונה אליו שיחתן אותי ועד היום כששואלים אותי מה הוא בשבילי, אני אומרת שהוא מורי ורבי".
בחתונות להט"ביות יש משהו מיוחד כי אין לזוגות האלו אפשרות אחרת, ואנחנו האלטרנטיבה. זה נכון גם לזוגות שיהדות של אחד מהם מוטלת בספק לפי הרבנות, ולא הצליחו או לא מוכנים לעבור את התהליך שנקרא 'בירור יהדות'
במקביל לעבודתה כמנהלת חינוכית של עמותת "דרך ארץ" ובשבע השנים האחרונות, היא עורכת טקסים דרך ארגון "הויה טקס ישראלי" שהוא ארגון בת של "ישראל חופשית". עד כה חיתנה כמעט 30 זוגות.
"הויה הוא ארגון עם שתי פונקציות: מחלקה של עורכי ועורכות טקסי מעגל החיים, בעיקר חתונות אבל גם בר מצוות וטקסי אבלות אלטרנטיביים, ובמחלקה השנייה יושבים עורכי דין לענייני משפחה ונותנים ייעוץ לזוגות שלא מתחתנים דרך הרבנות", היא מסבירה.

איך הגעת לזה?
"הרבה שנים התעסקתי ביהדות חילונית, יהדות כתרבות, למדתי הנחיית קבוצות ובתי מדרש במכללת ספיר ואחרי שהנחיתי קבוצות נוער מעורבות ולימדתי בבתי מדרש פלורליסטיים, מאוד קסם לי העניין של טקסי החיים בלבוש היהודי-חילוני. גיליתי את 'הויה' די במקרה וב-2017 עברתי הכשרה של עורכי טקסים ומאז אני עורכת חופות".
מה ההכשרה שלך כללה?
"זאת הכשרה משמעותית שיש בה לימוד מעמיק של טקס החתונה הדתי, על חלקיו ומשמעויותיו ההלכתיות והמסורתיות, וגם לימוד ובדיקה משותפת של אלטרנטיבות, כולל קבלת מידע מניסיונם של עורכי טקסים ותיקים".
עדיף גבר עם זקן
הטקס הראשון שהעבירה היה בזמן קצר מאוד, כך שהטקס שכרונולוגית הוא השני שלה אבל נספר מבחינתה כ"ראשון" ("כי הוא היה משמעותי והיה זמן לעבוד עליו מראש") היה של שתי נשים שאחת מהן היתה חניכתה בעבר.
"הן הגיעו אלי בדרך לא דרך והיה פה תהליך של התאמה לשתי נשים וזכות לערוך טקס למישהי שאני מכירה מגיל 15. זה היה מרגש. בחתונות להט"ביות יש משהו מיוחד כי אין לזוגות האלו אפשרות אחרת, ואנחנו האלטרנטיבה.
"זה נכון גם לזוגות שיהדות של אחד מהם מוטלת בספק לפי הרבנות, והם לא הצליחו או לא מוכנים לעבור את התהליך שנקרא 'בירור יהדות' ומחפשים אלטרנטיבה".

נגיעה למסורת לצד קלילות והומור ושלא יהיה ארוך מדי
בכל דרום הארץ יש ל'הויה' שני עורכי טקסים גברים, והיא. "יש מעט חתונות מהסוג הזה בדרום. אין מה להשוות למרכז מהבחינה הזאת. האוכלוסייה הדרומית ברובה מסורתית. אני מחתנת בהתיישבות העובדת ובערבה". הזוגות הנישאים מגיעים אליה דרך הארגון או מפה לאוזן.
איך הפרוצדורה מולך מתחילה?
"יש בדרך כלל מפגש היכרות ואחריו שלושה מפגשי עבודה על הטקס, חלקם פנים אל פנים. אצלי תמיד יש מפגש שנושא אופי לימודי. אני מלמדת את הזוגות על הטקס המסורתי כדי לתת תשתית של ידע שממנה הם יכולים לבחור מה להכניס, מה להוציא לגמרי, למה הם רוצים לתת ניסוח מחודש".
מה הם בדרך כלל רוצים?
"יש הבדל בין הזוגות. הטקסים של זוגות שניגשים לעניין מאידיאולוגיה יהיו יותר אלטרנטיביים, עם חלופות במקום מה שהם לא מאמינים בו. זוגות שלא יכולים להתחתן ברבנות לפעמים רוצים טקס כמה שיותר דומה לזה, ויש בהחלט זוגות שלא בוחרים עורכת טקסים אישה כי זה ללכת רחוק מדי בשבילם, הנראות חשובה להם והם רוצים גבר, ועדיף עם זקן.
"כמעט תמיד הזוגות מבקשים שתהיה נגיעה למסורת וכמעט תמיד מבקשים קלילות והומור ושלא יהיה ארוך מדי. הרבה פעמים זוגות רוצים לשתף חברים ומשפחה בברכות או בחלקים אחרים בחופה".
את נשארת אחרי הטקס לחתונה?
"זה מאוד תלוי, גם במרחק שאני צריכה לנהוג וגם הרבה פעמים באווירה של החתונה. דוגמה טכנית: אם יש שולחנות מסומנים ואין לי איפה לשבת לאכול כי אני ספקית, ארגיש הרבה פחות בנוח. אם יש בופה ואני יכולה לקחת אוכל ולשבת בצד על איזה שזלונג, אני יכולה בכיף להישאר".
מה המקום הכי רחוק שנסעת אליו?
"נסעתי לצופר ולעידן, אני לא מתרגשת מלנהוג בלילה. אחת החתונות היתה חתונת קורונה בתאריך מסוים, ואז אי אפשר היה לקיים אותה עם כמות המשתתפים המקורית, היה מותר להביא 50 איש.
זה היה אמור להיות בקיבוץ שובל ובסוף עבר להורים של הכלה בעמק יזרעאל, אז במקום לנסוע רבע שעה מצאתי את עצמי בדרך לעמק יזרעאל אבל זאת חלק מהגמישות הנדרשת וזה היה כיף ומדהים. סבבה לגמרי".
יש מקרים שהגבולות או הקרבה למסורת שונים בין החתן לכלה וצריך לחשוב את הדברים ביחד, ויש זוגות שאצלם הסיפור של הציפיות המשפחתיות קצת מנהל את האירוע, כלומר מה יגיד הצד המסורתי-דתי של המשפחה ומה יגידו הדודים
מאז 7 באוקטובר חיתנה שלושה זוגות. על השאלה האם היא יכולה לראות הבדל באווירה, אם מסתכלים על ציר הזמן, שכטמן עונה ש"כשהיו לנו עדיין חטופים בעזה, היו דיונים עם כל זוג איך להנכיח את התקווה להשבתם, את הכאב של המלחמה, אובדנים קרובים.

"האתגר הזה של להביא לביטוי אובדן בתוך המשפחה קיים תמיד, בלי קשר. איך אתה מכניס רגע של עצב בתוך ה-happy happy joy joy. עד 7/10 התעסקתי עם אובדנים אישיים, לא לאומיים והיו זוגות שהזכירו את זה כמה פעמים או שכל הפרחים על השולחנות היו צהובים או שהיה את הסמל של החטופים בכניסה והיו גם אמירות בתוך הטקס.
"גם עכשיו זוגות יתלבטו על זה. עכשיו הייתי אומרת שיש קצת פחות מורכבות כי אז זה היה כמעט תחושת אשם של 'איך אנחנו בכלל מעיזים לשמוח'".
יש מקרים שאת מוצאת את עצמך על תקן יועצת זוגית לפני החופה?
"יש מקרים שהגבולות או הקרבה למסורת שונים בין החתן לכלה וצריך לחשוב את הדברים ביחד, ויש זוגות שאצלם הסיפור של הציפיות המשפחתיות קצת מנהל את האירוע, כלומר מה יגיד הצד המסורתי-דתי של המשפחה ומה יגידו הדודים.
"עושים תיאומי ציפיות ואם יש קונפליקט סביב המשפחה אני חושבת איתם ביחד איך הם ידברו איתה. לא קרה לי אף פעם שאני היתה זו שדיברה עם הורי הזוג אבל יש אצלנו מנחים שעשו את זה לא פעם. ולפעמים מדברים על המוזיקה והאוכל וגם כאן יש עמדות שונות וצריך להגיע לאיזשהו סיכום".
באופן טבעי נכחת כאורחת בלא מעט חתונות דתיות בחייך. היית אומרת שיש הבדל מובהק באווירה בין חתונה מסורתית לאלטרנטיבית?
"בטקסים שלי זה מקבל צביון מאוד אישי, יש מסגרת אבל אני לא אומרת על שום דבר 'אתם חייבים!'. בסוף אצל רוב הזוגות יש חופה מעל הראש, כוס וטבעת וברכות ולכן יש מסגרת.
"בחתונות האלו יש הרבה יותר חלקים שנתונים לפרשנות אישית ולכתיבה אישית ואז יש באווירה משהו הרבה יותר אישי, המילים לא יחזרו על עצמן בחופה של חתן וכלה אחרים, ויחד עם זאת אני אומרת גם לזוגות שיפה בעיניי לקחת אלטרנטיבות מזוגות אחרים כי זה מייצר מסורת אלטרנטיבית של זוגות ישראליים שרוצים להתחתן ככה, ולא כולם צריכים להמציא את הגלגל".

מה החלק הכי מרגש?
"אני הכי מתרגשת כשהזוג יוצא ופוסע לקראת החופה ואני יודעת שעכשיו תורי להגיד 'ערב טוב' ולהתחיל את הטקס. הלב תמיד דופק חזק".
זה בטח כזה כיף.
"זה עיסוק פשוט נפלא, באמת. משמח ונותן תקווה".
לאתר של הויה: havaya.info
