"אני אשכח מהתרומה הזאת במוקדם או במאוחר – אבל בצד השני יש בן אדם שחזרו לו החיים"

‏יומיים בלבד אחרי הניתוח, כשהיא עדיין כאובה ומתאוששת מההליך הרפואי, נפגשה ענבר קמחי (33) מקיבוץ טללים לראשונה עם האישה שקיבלה את הכליה שלה. "היו שם ישר חיבוקים ובעיקר התרגשות גדולה", היא מספרת.

זה קרה לפני שבועות בודדים. שתיהן בערך בנות אותו גיל, שתיהן נשואות, ושתיהן זכו להיות ברגע מכונן, כזה שסביר להניח שילווה אותן לשארית חייהן – כל אחת מסיבותיה.

עוד נגיע בהמשך למעמד התרומה המרגש, אבל ברשותכם נחזור אחורה בזמן. ענבר, בת וחברת וקיבוץ טללים שבצפון הר הנגב, ידעה למעשה כבר לפני שנים ארוכות כי היא מעוניינת לתרום כליה.

"כבר כמה שנים התחבטתי ברעיון הזה. חשבתי לעשות את זה, אבל זה פשוט לא הבשיל מכל מיני סיבות של החיים", היא מתארת. אלא שאז, לפני כשנה וחצי הגיע הרגע שבו הדברים סוף סוף התחברו. חברה קרובה שלה נזקקה לכליה, וענבר ניצלה את ההזדמנות על מנת "לקפוץ על המציאה". "ראיתי שאני יכולה לעמוד בתנאים הראשוניים ואמרתי לעצמי 'אוקיי, כנראה שזאת ההזדמנות שלי'".

מיד אמרתי שברור

לאחר שעברה בהצלחה את בדיקות ההתאמה, החלה ענבר בתהליך. אלא שאז התרחשה תפנית בעלילה. "בסוף מה שקרה זה שתמיד מעדיפים תרומת כליה בתוך המשפחה. החליטו שהגיס שלה, שנמצא מתאים, יהיה זה שיתרום לה".

גם הפעם נראה היה שהכוכבים הסתדרו עבורה, שכן כמה ימים בלבד אחרי אותה הודעה, צלצל הטלפון ובישרו לענבר שנמצאה עבורה התאמה חדשה לתרומה. "מסרו לי כמה פרטים על האישה שזקוקה לכליה ושאלו אם אהיה מעוניינת להמשיך בתהליך. מיד אמרתי שברור. מכאן הכל היה מאוד מהיר. לפני חמישה שבועות ביצעתי את הניתוח, בתחושת הודיה על הזכות שניתנה לי לעשות מעשה טוב".

חששות ואתגרים תמיד יש, ואני חושבת שגם חשוב שיהיו כשמדובר במהלך כל כך משמעותי בחיים. אין לזה המון השלכות, אבל חשוב להבין את הכל

ענבר, קונדיטורית בעברה, היא כיום סטודנטית באוניברסיטת בן-גוריון, רגע לפני שהיא מתחילה שנה ב' בתואר דו-חוגי בניהול תיירות ופנאי בשילוב עם קיימות ושמירת סביבה. את המקום שבו היא חיה בנגב היא מתארת באהבה גלויה: "אני מאוד אוהבת את הקיבוץ, את האנשים, את המחיה כאן. בכלל, המדבר הוא חומר מאוד מרפא בשבילי".

היא משתפת כי ההחלטה לבצע את התרומה נעשתה בלב שלם מבחינתה. "חששות ואתגרים תמיד יש, ואני חושבת שגם חשוב שיהיו כשמדובר במהלך כל כך משמעותי בחיים, ולא ממקום שאולי לא מודע מספיק או מנותק מדי". לדבריה, כל אדם שניגש לתרומה צריך להכיר מראש את מלוא ההשלכות על חייו ועל בריאותו. "אין המון השלכות, אבל חשוב להבין את הכל".
‏

פרופיל די חריג בנוף

מכשול אחר, שאינו רפואי אגב, נגע דווקא לזהות שלה. "אני יודעת שאני פרופיל די חריג בנוף התורמים – אישה צעירה וחילונית. אין הרבה תורמות כמוני". ואכן, מהתגובות סביבה היא למדה עד כמה הפער הזה אמיתי. "יש הרבה מאוד אנשים שנושא תרומת כליה אפילו לא עבר להם במחשבה. הם לא מכירים הרבה אנשים שתרמו, ומי שכן מכירים, זה בדרך כלל בתוך המשפחה, או אנשים מהמגזר הדתי. לא שזה רע חלילה, אבל אני חושבת שבעצם המעשה שלי יש לי גם סוג של שליחות, לנסות ולהגדיל את מאגר התורמים ממגזרים נוספים".

מפגש בין ענבר לנתרמת, היה כאמור מאוד מרגש. "מדובר באישה צעירה שהייתה חולה במשך הרבה מאוד שנים, בחלקן הייתה מחוברת לדיאליזה. אחרי תקופה כל כך ארוכה שהחיים שלה סבבו סביב הסיפור הזה, פתאום היא יוצאת לחופשי ויכולה להתחיל סוף סוף לחיות את החיים שלה. אין אושר כזה".

מה שלומך עכשיו, גופנית ונפשית?
"אני בטוב. אמנם עדיין מתאוששת מהניתוח, אבל התחושות מאוד מיוחדות. חשוב לי לומר שאני יכולה לעשות כמעט כל דבר מבחינה גופנית, כבהמשך אני אמורה לחזור לתפקוד מלא. ברמה האישית, סביר להניח שאשכח מהתרומה הזאת במוקדם או במאוחר, אבל בצד השני יש אדם שחזרו לו החיים, וזה הדבר החשוב ביותר".

אני לא חושבת שאפשר להסביר עד כמה הדבר הזה חשוב. יש מאות אנשים שממתינים לתרומת כליה. הלוואי שהתרומה שלי תוכל להשפיע על אחרים

כחלק בלתי נפרד מהמסע שלה, היא מבקשת להודות לעמותת "מתנת חיים" המלווה תורמים ונתרמים הזקוקים להשתלת כליה. בעמותה דאגו להצמיד לה תורמת ותיקה שהכינה אותה לקראת ועדת הקבלה, לניתוח עצמו וגם לתקופה שאחריו. "בכל פעם שהייתי בחששות, בשאלות טכניות או רגשיות, פשוט הייתי מדברת איתה", מספרת ענבר. "וגם, בלי קשר למלווה שלי, מהעמותה יוצרים קשר כל הזמן ובודקים מה שלומי".

מה היית אומרת למי ששוקל את התהליך שאת עשית, אבל – מטבע הדברים – חושש?
"אני יכולה להבין את החששות והלבטים. זה באמת יכול להיות מאוד מפחיד כשחושבים על זה. זאת הרגשה לגיטימית וחשובה. אבל בסוף, כמי שעברה את זה על בשרה, אני יכולה להעיד שהשד לא כל כך נורא. מסתובבים בינינו המון תורמים שאנחנו בכלל לא יודעים שתרמו, והם חיים חיים בריאים וטובים".
המסרה שלה הוא שעל כל אחד מאיתנו לערוך בדיקת התאמה לתרומת כליה. "אני לא חושבת שאפשר להסביר עד כמה הדבר הזה חשוב. יש מאות אנשים שממתינים לתרומת כליה והרבה מאוד אנשים שיכולים לתרום ולא חושבים על זה אפילו. הלוואי שהתרומה שלי תוכל להשפיע על אחרים. אני בכל אופן מרגישה שזכיתי".

‏