קיבוץ חדש יוקם בבקעת הירדן: "יש כאן מאבק אמיתי על דמותה של ההתיישבות"

אילן גזית (51), אב לארבעה ילדים, חבר קיבוץ נערן שבבקעת הירדן, משמש בשמונה השנים האחרונות כיושב ראש תנועת "המחנות העולים". במסגרת תפקידו הוא מלווה את העשייה החינוכית, החברתית והשיתופית של התנועה בראשה הוא עומד ברחבי הארץ, הן של תנועת הנוער והן של תנועת הבוגרים.

בימים אלה הוא מקדם חזון, כדבריו, בדמות הקמת קיבוץ חדש שאמור לעלות על הקרקע בבקעת הירדן בשנה הקרובה.

"אני מגיע ממסורת של שמאל ציוני", הוא מספר בראיון ל"זמן קיבוץ", "ששואבת השראה בין היתר מיגאל אלון ומיצחק רבין. אזכיר, כי בנאומו האחרון בכנסת, ב-5 באוקטובר 1995, במסגרת הדיון על הסכמי אוסלו ב', אמר רבין, כי 'גבול הביטחון להגנת מדינת ישראל יוצב בבקעת הירדן בפירוש הנרחב של המושג הזה'.

גבול מזרחי חזק והתיישבות ישראלית מבוססת בבקעה יכולים לאפשר לישראל בעתיד להגיע להסדר הכרוך בוויתורים משמעותיים בשטחי ההר והשומרון

"אני מאמין בחלוקת הארץ ובהסדר מדיני עם הפלסטינים, אבל גם בכך שהסדר כזה חייב לתת מענה לצרכי הביטחון של מדינת ישראל. במיוחד אחרי 7 באוקטובר, אני חושב שיש צורך לחזק את הגבול המזרחי. בעיניי, גבול מזרחי חזק והתיישבות ישראלית מבוססת בבקעה יכולים לאפשר לישראל בעתיד להגיע להסדר הכרוך בוויתורים משמעותיים בשטחי ההר והשומרון".

מה עומד מאחורי הכוונה להקים קיבוץ חדש בבקעת הירדן?
"החזון שאני מאמין בו הוא שבקעת הירדן תהיה בעתיד 'בקעת השלום', מרחב של ביטחון וחקלאות ישראלית חזקה לצד יחסי שכנות ושיתוף פעולה עם הפלסטינים ועם ירדן. כדי להגיע לשם, אני חושב שנדרשת גם התיישבות ציונית שוחרת שלום. אני לא אומר את הדברים האלה מבחוץ".

כלומר?
"אני חי כבר שנים בקיבוץ נערן ורואה מקרוב את המציאות בבקעה. מבחינתי, נערן מוכיח שאפשר לקיים בבקעת הירדן התיישבות ציונית, שיתופית וסוציאליסטית, שמחויבת לשלטון החוק וליחסי שכנות מטיבים.

"אני רואה מקרוב את השינוי הגדול שעובר על הבקעה אחרי 7 באוקטובר. במקום לחזק את הקיבוצים, המושבים והחקלאות, הוקמו בשנים האחרונות למעלה מ- 30 חוות. סביב חלקן מתקיימות תופעות קשות של אלימות וטרור יהודי, איומים ודחיקת קהילות רועים בדואיות.

הפקרת הבקעה ללאומנים קיצוניים תגביר את הפגיעה בפלסטינים, תפגע בביטחון הלאומי וגם תרחיק את האפשרות להגיע בעתיד להסדר מדיני

"מבחינתי, יש כאן מאבק אמיתי על דמותה של ההתיישבות. אני גם רואה את החברים שלי בנערן שקמים בבוקר למשימה של מניעת האלימות ולסיוע לפלסטינים שנפגעו. זו לא עמדה תיאורטית עבורי. זו המציאות שאני חי בתוכה.

"לכן, השאלה בעיניי אינה אם תהיה כאן התיישבות, אלא איזו התיישבות ואיזה מרחב ייבנה כאן. אני רוצה לקדם בבקעה התיישבות חקלאית, שיתופית וממלכתית, שמחויבת לשלטון החוק וליחסי שכנות. אני חושב שהפקרת הבקעה ללאומנים קיצוניים תגביר את הפגיעה בפלסטינים, תפגע בביטחון הלאומי וגם תרחיק את האפשרות להגיע בעתיד להסדר מדיני".

בכל זאת, הקמת קיבוץ חדש בשטח שאין עליו הסכמה לאומית ונתון במחלוקת, לא מהווה מבחינתכם בעיה או קושי כלשהו?
"בוודאי שיש כאן מתח ואגב גם ויכוח פנימי בתוך תנועת הבוגרים של 'המחנות העולים'. אני מאמין בחלוקת הארץ ובהסדר מדיני עם הפלסטינים, אבל אני לא חושב שהשאלה המוסרית מסתכמת רק בשאלה באיזה צד של הקו אתה חי.

"בעיניי היא כוללת גם שאלות של איזו חברה אתה בונה, כיצד אתה נוהג בשכניך, האם אתה מחזק את שלטון החוק והאם הנוכחות שלך במרחב מקרבת או מרחיקה אפשרות של הסדר ושלום בעתיד. אלה לא שאלות תיאורטיות מבחינתי. אני מתמודד איתן בחיים שלי בנערן ובבקעת הירדן".

לקחת אחריות על המרחב

אילן גזית לא חושש שהקמת הקיבוץ החדש יכולה להוות מכשול כלשהו במסגרת הסכם שלום עתידי, אם וכאשר זה יקרה.

"להפך", הוא מציין, "אני חושב שהתיישבות צריכה לחזק את יכולתה של ישראל להגיע לשלום ולא לשמש כלי שנועד למנוע פשרה עתידית. מבחינתי, ביטחון, התיישבות וחקלאות אינם המטרה במקום שלום. הם צריכים להיות התשתית שמאפשרת אותו. מדינה שמרגישה בטוחה יותר בגבולותיה יכולה לקחת סיכונים ולקבל פשרות.

אני לא מוכן להשאיר לימין הלאומני מונופול על ההתיישבות ואני גם לא רוצה להשאיר לשמאל רק את תפקיד המבקר מן הצד. אני רוצה לקחת אחריות על המרחב

"החזון שאני מאמין בו הוא 'בקעת שלום'. מרחב שיש בו גבול בטוח וחקלאות ישראלית חזקה לצד יחסי שכנות עם הפלסטינים ועם ירדן. מרחב שיכול בעתיד להפוך ממוקד של חיכוך למרחב של שיתוף פעולה אזורי.

"אני לא מבקש להקים יישוב רק מתוך תפיסה של – 'אם לא אנחנו, אז הם'. אני פועל משום שאני מאמין שלשמאל הציוני צריכה להיות תפיסה חיובית ועצמאית משלו להגיע לשלום, ביטחון, גבולות בני הגנה, חקלאות והתיישבות.

החזון שאני מאמין בו הוא 'בקעת שלום'. מרחב שיש בו גבול בטוח וחקלאות ישראלית חזקה לצד יחסי שכנות עם הפלסטינים ועם ירדן

"אני לא מוכן להשאיר לימין הלאומני מונופול על ההתיישבות ואני גם לא רוצה להשאיר לשמאל רק את תפקיד המבקר מן הצד. אני רוצה לקחת אחריות על המרחב בלי לוותר על שוויון, שלטון חוק, יחסי שכנות והשאיפה להסדר מדיני".

ללא נישול קהילות קיימות

היכן עומד כיום המהלך הזה של הקמת הקיבוץ החדש?
"המהלך נמצא בשלבי בחינה ראשוניים של הגורמים המיישבים וגם בתוך תנועת הבוגרים של 'המחנות העולים'. לכן, מוקדם עדיין לדבר על מיקום, לוח זמנים, מספר תושבים או מקורות פרנסה.

"כמובן, כשכל מהלך, אם יבשיל, צריך להתבצע באופן מוסדר וממלכתי באמצעות המוסדות המוסמכים ורק על קרקע שתוקצה לכך כדין ללא פגיעה בקרקע פרטית וללא נישול של קהילות קיימות".

עד כמה התוכנית הזו זוכה לרוח גבית מהתנועה הקיבוצית ומגורמים מיישבים נוספים?
"מדובר ביוזמה שנבחנת יחד עם המועצה האזורית בקעת הירדן ועם גורמים נוספים. התנועה הקיבוצית שותפה לתהליך הבחינה, אבל טרם קיבלה החלטה על הקמת קיבוץ. אני מניח שהחלטות כאלה יצטרכו להתקבל בהמשך, כאשר יהיו תוכנית ומיקום קונקרטיים ויהיה ברור שיש על מה להחליט".

האם הקמת הקיבוץ החדש היא סנונית ראשונה להקמת קיבוצים נוספים בעתיד, לאחר הקמתו מחדש של קיבוץ נערן בבקעת הירדן לפני 27 שנים?
"מדינת ישראל והתנועה הקיבוצית איבדו במידה רבה את השריר של הקמת קיבוצים חדשים. אני רואה במנהיגות הנוכחית של התנועה הקיבוצית, בראשות ליאור שמחה, ניסיון לעורר מחדש שרירים שנרדמו במשך שנים וגם את השריר הזה.

"אני בהחלט מקווה שהמהלך הזה, אם יבשיל, יהיה חלק מחזרה רחבה יותר של התנועה הקיבוצית לעיסוק בהקמה ובהתיישבות, גם בגבולות ובמרחבים שבהם מדינת ישראל זקוקה להתיישבות חזקה.

"מבחינתי, עצם הרעיון של הקמת קיבוץ חדש גם לא זר. תנועת הבוגרים של 'המחנות העולים' הקימה בשנים האחרונות מספר קיבוצי מחנכים עירוניים ואחד מהם, קיבוץ משעול, אף הצטרף כחבר לתנועה הקיבוצית".

"שרטוט מחדש של כוכב הצפון"

"התנועה הקיבוצית היא בראש ובראשונה בית ודרך לאדם והתנועה ליישוב הארץ"' אומר ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, "אנחנו, יחד עם הרבה אנשים טובים, שרטטנו את גבולות המדינה, אם זה ברמת הגולן, אם זה בבקעת הירדן, אם זה בעוטף עזה ואם זה בגבול המזרחי.

"אני חושב שחזרתה של התנועה הקיבוצית להיות תנועה מיישבת היא חשובה ואף קריטית למדינת ישראל. אנחנו בתקופה פוליטית ונדמה שהמילה 'התיישבות' הפכה להיות נחלתם של ארגוני הימין בלבד, אך התנועה הקיבוצית חוזרת להתיישבות. מובן שעלינו לקיים דיון, מה אופייה של ההתיישבות ומה דמותה".

איך נכון להוביל את הדיון הזה?
"השיח הזה מתקיים בימים אלה בתנועה הקיבוצית. זהו שיח דמוקרטי, מכבד, רגע של שרטוט מחדש של 'כוכב הצפון' שלנו. אני שמח על הדיון הער, הערכי והאידיאולוגי. הדיון הזה מתקיים בזכות עצם העובדה שחזרנו להיות גורם בעל השפעה גדולה בישראל".

מה דעתך על נושא הקמת הקיבוץ החדש בבקעת הירדן?
"לצד חיזוק והרחבת הקיבוצים עם הקמת שכונות הצמיחה, גרעיני הנח"ל וצירוף משפחות לקיבוצי הגבולות, אנחנו מצויים בימים אלו בבחינת התוכנית להקמת הקיבוץ החדש.

"המחנות העולים הם סמל ומופת לחיים קיבוציים, לשותפות ולעשייה בחברה הישראלית. נקודת אור של תקווה לכל מה שקורה בחברה הישראלית ובבקעת הירדן. הלוואי שהמתיישבים החדשים יהיו כמו קיבוץ נערן. הנושא נבחן כעת במוסדות התנועה ועם המועצה האזורית עמק הירדן".

"לשמור על צביון הבקעה"

הקיבוץ החדש מתוכנן לקום, כאמור בתחום השיפוט של המועצה האזורית בקעת הירדן. בשיחה עם "זמן קיבוץ" אומר ראש המועצה האזורית בקעת הירדן, דוד אלחייאני, כי "קודם כל אני שמח בשביל התנועה הקיבוצית, שלאחר כל כך הרבה שנים היא מחדשת את מפעל ההתיישבות שלה ומקימה קיבוץ בארץ ישראל.

המשימה שלנו כמועצה היא להקים בשנים הקרובות 13 יישובים חדשים בבקעת הירדן. אנחנו מקווים שחמישה מתוך אותם ישובים חדשים יקומו עוד בשנה הקרובה והקיבוץ החדש יעלה על הקרקע כבר בשנה הבאה

"המשימה שלנו כמועצה היא להקים בשנים הקרובות 13 יישובים חדשים בבקעת הירדן. המשימה שלי היא לשמור על הצביון של הבקעה. אנחנו מקווים שחמישה מתוך אותם ישובים חדשים יקומו עוד בשנה הקרובה והקיבוץ החדש יעלה על הקרקע, כך אנחנו מקווים, כבר בשנה הבאה. זו התוכנית שלנו.

"אנחנו מקיימים שיח עם מזכ"ל התנועה הקיבוצית ואני מברך על כך ש'המחנות העולים' יקימו את הקיבוץ הזה. הם כבר הקימו בבקעה קיבוץ אחד (קיבוץ נערן – ע.ב.מ). חשוב לנו שיקום קיבוץ נוסף בבקעת הירדן ונשמור על הצביון של הבקעה.

"שלושה מתוך 13 היישובים החדשים מתוכננים להיות מושבי עובדים, אז יש לנו אתגרים לא פשוטים. אבל כולנו שמחים להקים ישובים חדשים. מדובר באתגר שהוא, כאמור, לא פשוט אבל חשוב מאוד. קל וחומר כשמדובר ב'מחנות העולים'".

תסביר.
"אם אני מסתכל על החבר'ה של קיבוץ נערן, אני נוכח לדעת שמדובר בחבר'ה מאוד רציניים. יש שם חבורה נפלאה, כשכולם שם מתעסקים בחינוך ונתינה. אלה חבר'ה מדהימים".

היכן מבחינתכם עומדים הדברים בדרך ליישום התוכנית להקמת הקיבוץ החדש?
"כרגע אנחנו שוקדים על תוכנית התב"ע (תוכנית בניין ערים – ע.ב.מ) של הקיבוץ החדש ובמקביל נעשה תהליך ב'מחנות העולים' לגבש גרעין התיישבות לקיבוץ.

"אני מאחל 'מזל טוב' לתנועה הקיבוצית שמקימה קיבוץ חדש. כבר הרבה שנים לא הקימו קיבוץ חדש. התנועה הקיבוצית באמת צריכה לקחת על עצמה את המשימה להמשיך ולהקים קיבוצים. ההתיישבות בארץ לא הסתיימה. עדיין לא סיימנו את משימת ההתיישבות שלנו. יש לנו הרבה אתגרים, גם בנגב, גם בגליל, גם בבקעת הירדן".

"מקבל תגובות קשות ולעתים גם אלימות"

"אני מקבל סביב העמדה הזו של הקמת הקיבוץ החדש", מסכם אילן גזית בנימה אישית, "תגובות קשות ולעתים גם אלימות. אני מבין, שהעמדה שלי לא יושבת בצורה נוחה בתוך החלוקות הבינאריות של השיח הישראלי ולכן היא מכעיסה אנשים משני הצדדים.

העמדה שלי לא יושבת בצורה נוחה בתוך החלוקות הבינאריות של השיח הישראלי ולכן היא מכעיסה אנשים משני הצדדים

"אני מוכן לוויכוח קשה וענייני, אבל כשמשתמשים במושגים כמו 'טיהור אתני' או 'טרוריסטים' כלפיי וכלפי שותפים שלי, אנשי שמאל סוציאליסטי שחיים במרחב, פועלים למניעת אלימות ומסייעים לפלסטינים שנפגעו, זה מקשה מאוד על היכולת לנהל את המאבק האמיתי ואת הוויכוח הרציני.

"אני שמח להיות בשיח עם כל מי שנכון לכך ואני גם מזמין אנשים לבוא לנערן להכיר אותנו ואת העשייה מקרוב. נדמה לי שכדי שהשמאל הישראלי יוכל להשפיע ולהצליח במאבקיו הוא צריך להיות מסוגל גם להכיר מגוון עמדות רחב יותר וגם לברר ברצינות ובאומץ את המחלוקות שבתוכו".