"אמונה בעתיד הקיבוץ": 15 מבנים יבילים הוצבו בקיבוץ אדמית, 11 בדפנה

בבוקרו של יום ראשון השבוע לא יכלה נעמי בכור, מנהלת הקהילה של קיבוץ אדמית, קיבוץ השוכן כמה מאות מטרים מגדר הגבול עם לבנון, להסתיר את התרגשותה למראה המבנים היבילים שהורדו על ידי המנוף והוצבו בשטח בו תוקם בקיבוץ שכונת מגורים זמנית עד אשר ייבנו בו מגורי קבע.

"אני חייבת לציין", אומרת נעמי בכור, חברת קיבוץ אילון, המנהלת את קהילת קיבוץ אדמית זה שש וחצי שנים, "שזו התרגשות מטורפת, כי הדבר הזה שנקרא 'פתרון מגורים' הוא בעיניי דבר מדהים. זה מסר חד משמעי של צמיחה, של אמונה בעתיד של הקיבוץ. עברנו תקופה קשה ועדיין זה לא כזה פשוט. הקראווילות שהוצבו כאן יאפשרו לנו לקלוט משפחות חדשות ולהביא לכאן ילדים ועוד צעירים ואנשים שרוצים להיות חלק מקהילת אדמית".

בסך הכל הוצבו במהלך השבוע בקיבוץ אדמית 15 קראווילות ולדברי מנהלת הקהילה הנרגשת, "ברגע שאתה רואה את זה בעיניים, אז אתה מבין שלא מדובר כאן במשהו ערטילאי, אלא משהו שיסייע לך בפרויקט הקליטה בקיבוץ.

"בעיניי, זה מאוד חשוב. זה גם מסר לקהילה עצמה, שיגיעו לכאן עוד 15 משפחות צעירות עם ילדים, משפחות שיבחרו לגור באדמית. כשמונחתים כאן 15 קראווילות בשלושה ימים, זה חד משמעי מסר – פה תהיה צמיחה. נקודה, סימן קריאה. זו אפילו לא שאלה".

אוכלוסיית קיבוץ אדמית מונה כיום כ- 370 נפשות, מתוכם 107 חברים.

"הצבת הקראווילות, עבורנו זה יום חג", מדגישה נעמי בכור, "אנחנו קיבוץ שרוצה לגדול, קיבוץ שצריך צמיחה דמוגרפית ואין לנו בתים ואין לנו נכסים. זה שבתוך שלושה ימים מציבים אצלנו 15 קראווילות זו בשורה.

"זו בשורה שהמדינה באה ואומרת שהיא רוצה לחזק אותנו, שהיא רוצה לראות אותנו במיטבנו. גם אני רוצה לראות את חצר הקיבוץ מלאה בילדים. כשאין בתים, אין לנו אפשרות לקלוט ולמלא את מבני המגורים ואת בתי הילדים".

יש ביקוש לכל אותן קראווילות שהוצבו השבוע בקיבוץ?
"לחלקן יש ביקוש, לחלקן עדיין אין ביקוש. לאט לאט זה יגיע. ברגע שהקראווילות עומדות יהיה ביקוש. חשוב לנו לציין, שמדובר כאן בפרויקט של החטיבה להתיישבות. הם עבדו על זה בצורה בלתי רגילה ויוצאת דופן.

"יש כאן מסר לא רק של קליטה, אלא גם של שיקום וצמיחה. אני מאמינה בעשייה. אנשים כבר שבעים מדיבורים. מה שקרה כאן השבוע, זו אמירה חד משמעית ש'הנה אנחנו על המפה, הנה אנחנו נגדל'. אנשים יגיעו לכאן ויגורו בקראווילות, יבנו את ביתם. זה מדהים".

דפנה, קיבוץ צומח, לא רק משתקם

קיבוץ אדמית לא לבד בהקשר לקראווילות. לפני כשלושה שבועות הוצבו בקיבוץ דפנה 11 מבנים יבילים, במסגרת חזון הצמיחה הדמוגרפית בקיבוץ הצפוני.

"עוד חלום בקיבוץ דפנה הופך למציאות", בישר אז אריק יעקובי, מנהל הקהילה של דפנה לחברי הקיבוץ עם הצבת המבנים בשטח, "לפני מספר חודשים קיבלנו החלטה לצאת לדרך ולהקים בדפנה שכונת צמיחה חדשה ובה 11 מבני מגורים. היום, כשהמבנים הראשונים מוצבים בשטח, אפשר כבר לראות איך החזון קורם עור וגידים והשכונה הולכת ונבנית בקצב מרשים".

מנהל הקהילה מציין, כי "במקביל לעבודות בשטח, צוות הצמיחה הדמוגרפית ממשיך בעבודה אינטנסיבית ובקרוב יחל בתהליך הראיונות עם המשפחות הרבות שהגישו מועמדות להגיע, לגור ולהיות חלק מקהילת דפנה.

אחרי שלוש שנים מטלטלות שהקהילה הזו עברה עם פינוי ועם מלחמה קשה ועם מורכבויות קהילתיות-חברתיות, פתאום לראות צעד כזה משמעותי – זה משדר עתיד מאוד אופטימי

"אחרי שנים מורכבות כל כך, יש משמעות מיוחדת למראה הזה. דפנה לא רק משתקם – דפנה צומח. עוד צעד קטן בשטח ועוד צעד משמעותי בדרך לעתיד מבטיח שאנחנו בונים כאן יחד".

אריק יעקובי מקפיד להגדיר את הקראווילות כ"מבנים יבילים". לדבריו המושג "קראווילה" מפחית מערכו של המבנה. "כל 11 המבנים היבילים הללו הוצבו בשכונה שתוקם", מציין יעקובי, "יש עוד שני מבנים ישנים שהם בבעלות הקיבוץ שאנחנו נכנסים לשיפוץ שלהם במסגרת אותו פרויקט. עבודות התשתית של 11 המבנים היבילים מתקדמות בקצב גבוה מאוד בהתאם לתוכנית".

מה באשר לביקוש להגיע ולהתגורר באותם מבנים?
"כרגע נרשמו 43 משפחות שהגישו מועמדות לגור במבנים הללו. שבע מתוך אותן משפחות הם בני קיבוץ לשעבר שרוצים לחזור וכל השאר הם ללא זיקה ליישוב, אבל הם רוצים לבוא ולגור כאן, כל אחד וסיבותיו עימו.

"בימים אלה אנחנו ממש מתחילים בראיונות עם המשפחות כדי לסכם ולהגיע להחלטה לגבי המשפחות שיבואו ויגורו כאן. צפי האכלוס הוא בסוף חודש אוקטובר הקרוב".

איך זה מרגיש כשאותם מבנים יבילים מורדים מהמשאית ומוצבים בשטח?
"היום בו הורדו והוצבו המבנים הללו בשטח היה יום מאוד מרגש. אפשר להגדיר זאת כסוג של 'תמונת ניצחון'.

"אחרי שלוש שנים מטלטלות שהקהילה הזו עברה עם פינוי ועם מלחמה קשה ועם מורכבויות קהילתיות-חברתיות אישיות של חברי הקהילה, פתאום לראות צעד כזה משמעותי, שבעצם מבסס התיישבות, שמאפשר צמיחה וגידול דמוגרפי והתפתחות של היישוב ולהכניס בבת אחת 11 משפחות צעירות שרואות את עצמן כחלק מהקהילה וביום מן הימים לקבוע כאן את בית הקבע שלהן, זה משהו מאוד מרגש. זה משדר עתיד מאוד אופטימי".

איך מקבלים את הפרויקט הזה בחצר הקיבוצית?
"בקיבוץ מקבלים זאת בהרבה התרגשות ובגישה מאוד חיובית. רואים בזה משהו שמשרת גם את הצרכים של הקיבוץ בהקשר של גידול דמוגרפי והתפתחות. משפחות עם ילדים בגיל הרך, זה משהו שאנחנו צריכים אותו, כי בשנים האחרונות אנחנו חווים ירידה במספר הילדים בגיל הרך. זה מחזק את המערכת שלנו ומאפשר גידול ושימור של המצב הקיים.

"יש פה הרבה התרגשות לקראת התהליך. עשינו את כל ההתאמות הארגוניות מבחינת צוות של צמיחה דמוגרפית ומערך של קליטה וצוות שיראיין ויקלוט ויקבל את פני המשפחות שיגיעו. כל כולנו בתוך התהליך הזה".

מיגון הוא אחד התנאים

הדס בן זיו – סולניק, חברת קיבוץ דן, משמשת כרכזת אזור גליל עליון וצפון הגולן בתנועה הקיבוצית. לדבריה, "היתרונות של פרויקט במבנים היבילים הם ברורים, אבל יש גם חסרונות. אחד החסרונות זו העובדה שיש בתים שמתאימים לקליטה מצד אחד ויש בהם מיגון ומצד שני יש בתים שנועדו למגורים לכאלה שבתיהם נפגעו במהלך המלחמה.

"בעצם, הקראווילות אמורות לפתור את הבעיה הזו עד שהבתים ישופצו, עד שאפשר יהיה להחליט איפה בונים את הבתים החדשים. בתים שנהרסו לגמרי הם בתים שאינם ראויים למגורים בכלל ולפעמים המיקום שלהם, יחסית ל'שכנים' שלנו מלבנון, גם לא תואם את מה שמתאים לאכלס בו אנשים כרגע. זה שילוב של הדברים".

ומצד שני גם חושבים על העתיד?
"נכון. רוב הקיבוצים באזור שלנו הם קיבוצים מתחדשים. ברגע שהקיבוץ הוא מופרט ומתחדש, אז רוב הדירות שויכו ואין כמעט 'דירות קיבוץ'. יש אמנם מעט קיבוצים שיש בהם 'דירות קיבוץ', אבל אין בהן מיגון.

"אחד התנאים של אנשים כדי להיכנס לגור בקיבוצים האלה זה שיהיה מיגון. בגלל שיש אפס זמן התראה, זה לא מספיק להגיד שיש מקלט בקרבת מקום. זה משהו שצריך להיות מיידי".

התוכנית להצבת הקראווילות, המבנים היבילים, כבר קורמת עור וגידים בקיבוצים נוספים?
"זה קורם עור וגידים, אבל יש לזה כמה מהלכים. בחלק מהמקרים בוצע שיפוץ במבנים במקום הפרויקט הזה. יש קיבוצים, בהם במקום הצבת קראווילות מוכנות הם הלכו על כיוון של שיפוץ מבנים.

"בגליל העליון יש שמונה קיבוצי קו עימות שהמרחק שלהם מהגבול הוא אפס עד שני קילומטרים: דפנה, מעין ברוך, מנרה, משגב עם, יפתח, יראון, ברעם ומלכיה. בחלקם אמורות להגיע קראווילות ובחלקם ישופצו מבנים קיימים ויתווספו להם ממ"דים.

"נכון לעכשיו הגיעו קראווילות לקיבוץ דפנה. חשוב לציין, כי הגורמים הפועלים בשטח בהובלת הפרויקט הם החטיבה להתיישבות אל מול המועצה ואל מול הקיבוצים. מטרת הקראווילות או השיפוץ היא לטובת מענה לחברים שבתיהם נפגעו במהלך המלחמה ולנקלטים חדשים בקיבוצים".

נחל עוז: בתים של ממש

ומהצפון לדרום. בקיבוץ נחל עוז, לעומת קיבוצי הצפון, העדיפו שלא להקים קראווילות, שגם זכו לכינוי 'אכסניות קליטה" לטובת קליטה מהירה של מועמדים פוטנציאליים שמבקשים לגור בקיבוץ, ובמקום המבנים היבילים להקים בתים של ממש.

"השיקול להקים בתים מבנייה קשיחה", מסביר אילן מורג, יו"ר קיבוץ נחל עוז, "נובע מנימוקים ביטחוניים. לא נעים לגור באזור שלנו בבתים שעשויים מדיקטים. החלטנו שאנחנו לא רוצים קראווילות ומעדיפים בתים בנויים. השקענו בזה קצת יותר מבחינה כלכלית, אבל זה שווה".

מדובר בבתים הראשונים שנבנו כאן אחרי 7 באוקטובר

בסוף השבוע הקרוב יחנכו בנחל עוז את ששת המבנים הראשונים במסגרת הפרויקט הזה. "הבנייה נמשכה שישה חודשים", מציין אילן מורג, "ארבעה מבנים נוספים יהיו מוכנים בעוד חודש".

למה לא קראווילות?
"אנחנו למודי ניסיון של קראווילות. קודם כל מדובר בבעיות תחזוקה מאוד קשות מאוחר יותר. ב-7 באוקטובר זה הוכיח את עצמו שעדיף להתגורר בבתים שבנויים מבטון בבנייה קשיחה על פי הקריטריונים הביטחוניים.

"הפרויקט הזה החל כחלק מה'סל' של מנהלת תקומה לצמיחה דמוגרפית והמשיך עם זה שקק"ל נכנסו לתמונה ולקחו את הפרויקט כתרומה. את רוב הכסף קק"ל השקיעה, כ- 8.7 מיליון שקל, והקיבוץ הוסיף עוד כמיליון וחצי שקלים.

ב-7 באוקטובר זה הוכיח את עצמו שעדיף להתגורר בבתים שבנויים מבטון בבנייה קשיחה

"זה פרויקט מאוד יפה, בתים מאוד יפים. זה גם היה מאוד מרגש, כי מדובר בבתים הראשונים שנבנו כאן אחרי 7 באוקטובר. זה הפרויקט הראשון שצמח מהקרקע אחרי 7 באוקטובר. ההערכה היא שהפרויקט הזה יאוכלס בשבועות הקרובים".

מהן התחושות כשפרויקט כזה קורם עור וגידים?
"היה מאוד חשוב, שאנשים יראו שמדובר בבנייה חדשה, שיש תקווה. שהולכים לכיוון של צמיחה ולא רק נשארים במה שהיה. זה הוסיף לאנשים במוטיבציה שלהם לחזור הביתה. נכון להיום, כ- 80% מאנשי נחל עוז כבר חזרו הביתה לקיבוץ".

המטרה: להביא משפחות צעירות לקיבוצי הגבולות

"זה פרויקט מאוד מרגש", אומר ל"זמן קיבוץ" ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, בהתייחסותו לפרויקט המבנים היבילים, "אף אחד לא האמין שהפרויקט הזה הוא אפשרי. נפרצו לא מעט תקרות זכוכית במסגרת הפרויקט הזה".

כלומר?
"הפרויקט הזה כבר מתגלגל כשנה וחצי. מרגע שנכנסנו למשרד האוצר עם המצגת של הפרויקט הזה של 'אכסניות הקליטה' לא האמנו שהתוכנית תקרום עור וגידים. כמי שעבד עם משרדי הממשלה לא מעט שנים, האירוע הזה הוא בגדר של נס גלוי. הנס הגלוי הזה חייב להימשך.

"אנחנו עושים פיילוט בקיבוצי אפס עד שתיים (ק"מ מהגבול) והפרויקט הזה חייב להימשך גם בקיבוצים המרוחקים מהגבול מרחק של שבעה ק"מ. זה נכון גם לגבי קיבוצי הצפון וגם לגבי קיבוצי העוטף.

בעולם של שיוכי הדירות, לולא שכונות הצעירים ואכסניות הקליטה אי אפשר יהיה לקלוט

"עבדנו מאוד מאוד קשה כדי שזה יקרה. צריך לומר מילה טובה גם לחטיבה להתיישבות, גם למועצות האזוריות ולחשב הכללי ולאגף התקציבים במשרד האוצר ולקק"ל בדרום, שהיו מאוד מעורבים ופרצו את כל תקרות הזכוכית כדי שזה יקרה".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית מוסיף בשיחה עמנו, כי "במקביל לפרויקט הקראווילות יש קמפיין של 'ישראל עוברת לקיבוץ'. המטרה היא להביא משפחות חדשות, צעירות, לקיבוצי הגבולות.

"התנועה הקיבוצית היא בראש ובראשונה תנועה מיישבת ושכזו פרויקט 'אכסניות הקליטה' הוא פרויקט מדהים כדי להמשיך ולחזק את קיבוצי הגבולות ולהגדיל את התנופה. בעולם של שיוכי הדירות, לולא שכונות הצעירים ואכסניות הקליטה אי אפשר יהיה לקלוט.

"אנחנו מתנגדים לקליטה מרחוק. הקליטה חייבת להיות מקרוב של פרק זמן של כמה שנים מגורים בקיבוץ, מועמדות ואחר כך חברות ודיור קבע".

מבחינתך, הקראווילות הן הפתרון בנושא הזה?
"בדיוק. במסגרת התוכנית, יש 13 קיבוצים בדרום ו-11 קיבוצים בצפון. לא בכולם יש קראווילות. בחלקם יש שיפוץ של יחידות דיור קטנות. הפרויקט מתנהל בשלבים כאלה ואחרים באותם קיבוצים".