המכון לחקר הקיבוץ מציין השנה 50 שנים להיווסדו. מאז הקמתו בוחן המכון מגמות, תהליכים ועמדות בקרב הקיבוצים, החברים והתנועה. זהו הסקר ה- 24 שנערך בתנועה הקיבוצית מאז שנת 1989 והוא הקיף 1,963 חברים וחברות, מועמדים ומועמדות ותושבים ותושבות בקיבוצים השונים.

עם כניסתה של שנה חדשה אנו מביאים בפני קוראי זמן קיבוץ את תמונת המציאות כפי שהיא משתקפת בסקר, בסך הכל אנחנו די שבעי רצון.

79% מהמשיבים שבעי רצון ממגוריהם, 78% שבעי רצון מאיכות החיים, 74% שבעי רצון מהעבודה, 73% מרמת החיים האישית, ו- 67% שבעי רצון מהחיים בקיבוץ באופן כללי

מעל למחצית המשיבים מציינים שביעות רצון רבה מהחיים בקיבוץ בנושאים שנבדקו השנה במסגרת הסקר. 79% מהמשיבים שבעי רצון ממגוריהם, 78% שבעי רצון מאיכות החיים, 74% שבעי רצון מהעבודה, 73% מרמת החיים האישית, ו- 67% שבעי רצון מהחיים בקיבוץ באופן כללי.

נתוני הסקר מצביעים על כך ש – 61% מהמשיבים שבעי רצון במידה רבה מהפעילות התרבותית בקיבוצם, 57% משירותי הבריאות, 56% מהטיפול בביטחון הסוציאלי, 50% שבעי רצון משירותי החינוך בקיבוצם ו- 47% מהמשיבים שבעי רצון במידה רבה מהיחסים הבין אישיים בקיבוץ.

הכי מוערך: צוות החירום היישובי

מהסקר עולה, כי כמחצית (52%) מהמשיבים מציינים שמצבו הכלכלי של קיבוצם הוא טוב וכך גם תפקוד רוב נושאי התפקידים המשקיים (47%). 43% מהמשיבים סבורים שתפקוד ההנהלה הכלכלית בקיבוצם הוא טוב.

בתחום החברה והביטחון הסוציאלי ציינו למעלה ממחצית המשיבים שמצב קיבוצם טוב בתחומים הבאים: המקום הראשון, בו מצב הקיבוץ צוין כטוב על ידי 75% מהמשיבים הוא היחס לתפקוד צוות החירום היישובי (צח"י).

אחריו, בסדר יורד – מצב הקיבוץ טוב מבחינת היחס לוותיקים, פעילות תרבות ופנאי, תמיכת הקהילה בפרט, צמיחה הדמוגרפית, מערכת החינוך ואילו כ- 40% מהמשיבים ציינו שמצב קיבוצם טוב בתחומי המצב החברתי, קליטת בנים ובנות לחברות, טיפול הקיבוץ בזכויות החברים בעבודה, תפקודם של רוב נושאי התפקידים החברתיים, שיתוף החברים בקבלת החלטות ומצב ההנהלה החברתית.

בתחומי החברה והביטחון הסוציאלי, בהם נבדק תפקוד ממלאי התפקידים, המצב נתפס טוב יותר בקיבוצים שהם חזקים מבחינה כלכלית מאשר בקיבוצים שמצב הכלכלי "חלש".

המקום הראשון, בו מצב הקיבוץ צוין כטוב על ידי 75% מהמשיבים הוא היחס לתפקוד צוות החירום היישובי

בקיבוצים החזקים כלכלית נמצא שבכולם, מחצית או יותר מהמשיבים מציינים שהמצב טוב. בקיבוצים החלשים מבחינה כלכלית נמצא שיותר מ- 40% מהמשיבים מציינים שתפקוד נושאי התפקיד בתחומים שנסקרו אינו טוב, פרט לצוות צח"י, אשר לגביו מיעוט מהמשיבים (רק 16%) ציינו שתפקודו של הצוות אינו טוב.

ממצאי הסקר גם מצביעים על כך שקרוב למחצית מהמשיבים סבורים שמצב קיבוצם טוב מבחינת שיתוף החברים בקבלת החלטות. רבע מהמשיבים סבורים שמצב קיבוצם בקטגוריה הזו לא טוב.

חינוך ורווחה: יותר ממה שמעניקה המדינה ובכל זאת מודאגים

בתחום שירותי הבריאות והחינוך, 64% מהמשיבים סבורים שהקיבוץ מספק להם קצת יותר או הרבה יותר ממה שהמדינה נותנת לאזרחיה בתרופות וטיפולים רפואיים.

לגבי שירותי חינוך הדרושים לילדיהם, 88% מהמשיבים מציינים שהקיבוץ מספק להם קצת יותר או הרבה יותר מאשר המדינה מספקת. 45% מהגמלאים הקיבוצניקים סבורים שקיבוצם נותן לחבריו הרבה יותר ממה שהמדינה מעניקה לגמלאים שאינם מהמגזר הקיבוצי.

שיעור המודאגים הגבוה ביותר, כפי שעולה מתוך נתוני הסקר, הוא מחשש של אי יכולת לממן את הצרכים של ילדיהם. 30% מהמשיבים ציינו כי הם מודאגים מהסוגייה הזו במידה רבה.

29% מהמשיבים מודאגים במידה רבה מהמצב הכלכלי האישי, 25% מהמשיבים מודאגים מהמצב הביטחוני. החשש מאובדן מקור הפרנסה מדאיג במידה רבה 22% מהמשיבים, והחשש מהצורך לוותר על דברים חשובים תמורת תרופות מדאיג 18% מהמשיבים.

חוסן חברתי: החברים יתגייסו לעזרה בעת מצוקה

רוב גדול של המשיבים (73%) מציין שהחברים בקיבוצם מוכנים להתגייס לעזרת חבר במצוקה. 54% מהמשיבים סבורים שקיבוצם ידאג להם בעת מחלה או בעיה רפואית וכן בעת זקנתם (52%). כ- 20% מהמשיבים מציינים שלא כך יהיה.

39% מהמשיבים מעריכים שהקיבוץ ידאג להם בעת מצוקה כלכלית ולעומתם, 28% מעריכים שזה אינו נכון. 32% מהמשיבים מציינים שקיימים מתח וסכסוכים בין חברי הקיבוץ ו-28% מהמשיבים טוענים כי הדבר אינו נכון.

באופן כללי, כך עולה מממצאי הסקר, שיעור גבוה יותר מהמשיבים מקיבוצים שיתופיים מאשר מקיבוצים מתחדשים סבור שקיבוצם יתמוך בהם כשיזדקקו לעזרה בעת מצוקה כלכלית ובעת זקנתם וכן בעת מחלה או בעיות בריאותיות אחרות. יחד עם זאת, שיעור גבוה יותר מהמשיבים מהקיבוצים השיתופיים מאשר מהקיבוצים המתחדשים סבור שבקיבוצם יש מתח וסכסוכים בין החברים.

באשר לאפיונים של חוסן חברתי וערבות הדדית נמצא, כי בין 38% ל- 73% מהמשיבים מסכימים במידה רבה שמאפייני החוסן החברתי והערבות ההדדית קיימים בקיבוצם. השיעור הגבוה ביותר (73%) מסכים עם כך שניתן לסמוך על אנשים בקיבוץ שיבואו לעזרתם במקרה של משבר כמו 7 באוקטובר.

"באופן כללי", מציינות עורכות הסקר, "הגמלאים רואים את החוסן החברתי והערבות ההדדית כיציבים יותר מאשר גילאי העבודה. בשמונת הנושאים שנבחנו בסקר נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי קבוצות הגיל באותו כיוון, כאשר רבים יותר הגמלאים מאשר גילאי העבודה הסבורים במידה רבה שאפיוני החוסן קיימים בקיבוצם.

אחד הדברים שמאוד חשובים בתוך כל העניין הזה של החוסן החברתי, זה נושא תהליך קבלת החלטות. איך מקבלים החלטות? האם משתפים את הציבור?

באופן כללי, כמעט בכל התחומים, יותר משיבים מקיבוצים חזקים כלכלית מאשר מקיבוצים חלשים כלכלית ציינו שהמצב בקיבוצם טוב בתחומים אלה. נמצאו גם הבדלים בין משיבים מקיבוצים עם מודלים שונים של התפרנסות. המצב בקיבוצים השיתופיים נתפס כיותר טוב מאשר בקיבוצים המתחדשים ברוב התחומים".

השפעת מלחמת "חרבות ברזל": שוני בין גברים לנשים ובין קיבוצים "חזקים" ל"חלשים"

עורכות הסקר גם בדקו את השפעת מלחמת "חרבות ברזל" על הקהילה הקיבוצית. הנתונים מצביעים על כך, שמרבית המשיבים (72%) נפגעו כלכלית במידה מועטה מהמלחמה ו-28% נפגעו במידה מסוימת ובמידה רבה.

66% מהמשיבים עובדים היום, אחוז דומה (69%) עובד באותו מקום בו עבד לפני 7 באוקטובר. 11%, כך על פי ממצאי הסקר, עובדים היום במקום אחר בעקבות המלחמה. רוב המשיבים בסקר (82%) סבורים שבקיבוצם לא פוטרו מעבודתם חברי וחברות קיבוץ עקב שירותם הארוך במילואים ו- 18% סבורים שהיו מקרים בודדים או יותר ממקרים בודדים של פיטורי חברים וחברות קיבוץ.

73% מהמשיבים ציינו כי מצבם החברתי האישי לא השתנה בעקבות המלחמה ואילו 45% מהמשיבים ציינו כי ביטחונם האישי לגבי העתיד לא השתנה.

במספר תחומי חיים נמצאו הבדלים מובהקים בין המינים. בכולם שיעור הגברים שמצבם השתפר בעקבות המלחמה גדול מזה של הנשים. ההבדל הגדול ביותר בין הנשים לגברים נמצא בשיעור הנשים (48%) המציינות שמצבן הבריאותי ניזוק לעומת שיעור הגברים (32%) שציינו זאת וכן בנושא הביטחון האישי לגבי העתיד, 57% מהנשים ציינו שמצבן ניזוק לעומת 41% מהגברים.

בכל תחומי החיים שנבדקו בהם המצב המשפחתי, איכות הקשר הזוגי, איכות הקשר עם הילדים והנכדים, המצב החברתי, הבריאותי, הביטחון האישי לגבי העתיד, הקשר עם מקום העבודה ואיכות בילוי הזמן הפנוי, אחוז גדול של משיבים מקיבוצים שמצבם הכלכלי אינו טוב מאשר מקיבוצים שמצבם הכלכלי טוב, ציין שמצבו האישי ניזוק.

בכל התחומים, בקיבוצים החזקים כלכלית, אחוז הסבורים שמצבם לא השתנה גבוה יותר מאשר בחלשים כלכלית. אחוז המציינים שמצבם האישי בכל התחומים ניזוק אחרי המלחמה גבוה יותר בקיבוצים החלשים מאשר בקיבוצים החזקים.

האם נעשים כל המאמצים לקליטת הבנים?

נתוני הסקר גם מצביעים על כך ש- 46% מהמשיבים סבורים שקיבוצם עושה את כל המאמצים האפשריים על מנת לקלוט את בניו ובנותיו. 23% סבורים שקיבוצם אינו עושה את כל המאמצים האפשריים לצורך כך.

מאז שנת 2002 ועד שנת 2021, מציינות עורכות הסקר, חל שינוי בעמדות המשיבים, שהתבטא בעלייה בשיעור הסבורים שקיבוצם עושה את כל המאמצים על מנת לקלוט את בניו ובנותיו, כך שבשנת 2021 עמד שיעורם על 51%. בין השנים 2021 ל- 2026 חלה ירידה מתונה בשיעור המשיבים הסבורים שקיבוצם עושה את כל המאמצים על מנת לקלוט את בניו ובנותיו מ- 51% הסבורים כך ל- 46%.

הנהגת התנועה – בסימן עלייה

הסקר הנוכחי גם בדק את עמדות הקיבוצניקים כלפי הנהגת התנועה הקיבוצית ונמצא, כי 39% מבטאים אמון מועט ואמון במידה בינונית בהנהגת התנועה ו- 22% מבטאים אמון רב. מדובר, כך מציינות עורכות הסקר, בעלייה לאורך השנים בשיעור המבטאים אמון רב בהנהגת התנועה הקיבוצית וירידה באחוז המשיבים המעניקים אמון מועט.

בשנת 2002, כך על פי הנתונים, 62% מהמשיבים ציינו אמון מועט בהנהגת התנועה ומאז קיימת מגמת ירידה עד ל- 39% השנה. במקביל קיימת עלייה איטית בשיעור המציינים שיש להם אמון בינוני ורב במנהיגות התנועה מ- 38% בשנת 2002 ל- 55% בשנת 2018 ול- 61% בשנה הנוכחית.

נבחנה גם המידה בה התנועה הקיבוצית עוסקת בנושאים כלליים לחברה הישראלית והקיבוצית. מבין התחומים הכלליים שנסקרו, התחום בו האחוז הגבוה של משיבים סבורים שהתנועה עוסקת בו במידה רבה הוא מעורבות התנועה בקיבוצים שנפגעו בשבעה באוקטובר (58%).

37% מהמשיבים סבורים שהתנועה עוסקת במידה רבה בטיפול מרוכז בזכויות החקלאים בקרקע ובמים ובהובלת ההנהגה החקלאית במדינה (37%). 30% מהמשיבים סבורים שהתנועה הקיבוצית עוסקת במידה רבה בתנועות הנוער בישראל ובייצוג כלפי מוסדות המדינה. 25% מהמשיבים סבורים שהתנועה הקיבוצית עוסקת במידה רבה במעורבות בחברה הישראלית.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, הגיב ואמר ל"זמן קיבוץ", כי "הסקר הוא תעודת כבוד לתנועה. השתפרנו בכל המדדים. אני מתחייב שהמגמה הזו תימשך. ממצאי הסקר הם הבעת אמון כלפי עובדי התנועה הקיבוצית. ההשתפרות ניכרת. חובת ההוכחה היא עלינו. חייבים להמשיך את ההשתפרות הזאת, להמשיך את המגמה.

"כל עובדי התנועה הקיבוצית עובדים קשה כדי לבנות באמת את אמון החברים ולספק ערך, לייצר תועלת. זה לא פשוט. אנחנו תנועה גדולה, אולי הכי גדולה בארץ עם למעלה מ- 150 אלף איש. להגיע עד אחרון החברים זה אירוע שהוא מסובך וקשה. אני חושב שבעזרת כלי התקשורת, גם בעזרת האנשים הטובים שנמצאים בתנועה, אנחנו בהחלט מייצרים ערך משמעותי".

המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, נגה בוטנסקי (בית השיטה) ציינה, כי "כל המגמות ביחס לתנועה הקיבוצית מצביעות על עלייה בשביעות הרצון של החברים ביחס לפעילות התנועה. אנחנו עובדים קשה מאוד בשביל לזכות באמון מצד החברים ומבטיחים להמשיך ולבדוק את עצמנו, להשתפר ולתקן, שנה אחר שנה".

"המצב השנה יותר טוב. גם מבחינת האמון בבעלי התפקידים"

"הסקר הוא צילום מצב באותו רגע שבן אדם עונה", אומרת ל"זמן קיבוץ" פרופ' מיכל פלגי סוציולוגית ארגונית מהמכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי באוניברסיטת חיפה, שערכה את הסקר יחד עם אליאט אורחן, "ולכן יש את החשיבות הכל כך גדולה לסקרים שאנחנו עושים לאורך השנים. כך גם אפשר לראות המשכיות ולבחון מה קורה.

מה שאנחנו רואים זה שמצבם של החברים הוותיקים הוא מצב יותר טוב. הם יותר מרגישים את המעטפת הקיבוצית. כך אני מרגישה.

אחד הדברים שמאוד חשובים בתוך כל העניין הזה של החוסן החברתי, זה נושא תהליך קבלת החלטות. איך מקבלים החלטות? האם משתפים את הציבור? זה דבר מאוד משמעותי לאנשים להיות שותפים, גם אם הם לא אוהבים את התוצאה.

לאורך השנים אני רואה שיש עלייה לגבי הרגשתם של אנשים מבחינת השיתוף שלהם. אמנם זו עלייה קטנה ובמצב של לחץ ובמצב של טראומה, כשמנהיגים צריכים לקבל החלטות מהירות, זה יכול לגרום הרבה פעמים להרגשה של חוסר צדק והזנחה.

אנחנו גם רואים שבזמן קבלת החלטות, זה מאוד משמעותי לדבר עם האנשים, כי אחרת האמון שלהם במנהיגות הולך לאיבוד. האמון הזה מתערער כאשר לא משתפים את הציבור".

יש הבדל בין קיבוצים שיתופיים לבין קיבוצים מתחדשים שבא לידי ביטוי בסקר?
"באופן כללי, בקיבוצים השיתופיים והמתחדשים כאחד, הוותיקים מרגישים יותר טוב, יותר ביטחון מאשר הצעירים יותר. בגדול, מה שאנחנו רואים זה שבדרך כלל בקיבוצים המתחדשים הוותיקים מרגישים יחסית בטוחים וגם הצעירים מאוד מרגישים כך.

שכבת הגיל הבינוני, אלה שהם הורים לילדים ויש להם דאגות, מרגישים פחות בטוחים. גם בקיבוצים השיתופיים, הוותיקים מרגישים יותר טוב. באופן כללי, בקיבוצים השיתופיים ההרגשה היא שהאוכלוסייה הוותיקה מרגישה יותר מוגנת מאשר בקיבוצים המתחדשים".

בהשוואה לממצאי סקרים בשנים קודמות, איך עומדים הממצאים של סקר 2026?
"אתן לך דוגמה. בשנת 2007, למשל, בסוגיית מצב הקיבוץ לגבי קליטת בנים ובנות לחברות בקיבוץ השיבו אז 28% מהמשיבים ענו שהמצב טוב בקיבוצם. עשר שנים לאחר מכן עלה שיעורם ל- 44% והשנה עלה שיעורם ל- 48%. המשמעות היא שמחצית המשיבים גורסים שהמצב בנושא הזה בקיבוצם הוא טוב. בגדול, המצב השנה הוא יותר טוב. גם מבחינת אמון בבעלי תפקידים. האמון הכי טוב הוא לגבי תפקודם של צוותי החירום היישובי".

זו תוצאה הנגזרת ממצבנו הביטחוני בעקבות השבעה באוקטובר?
"נכון. מדובר בחברים שפועלים בצוותים הללו בהתנדבות ותורמים רבות לביטחון הציבור. הצוותים הללו עלו לכותרות בעקבות 7 באוקטובר ובהחלט יכול להיות ששיעור האמון הגבוה בהם נובע מהמציאות שלאחר 7 באוקטובר".

עד כמה אירועי 7 באוקטובר והמלחמה השפיעו על עמדות הציבור הקיבוצניקי שבאו לידי ביטוי בסקר הנוכחי?
"אני לא יכולה להצביע על זה חד משמעית, כל ההבדלים שיש לנו בין הסקר שנעשה בשנת 2021 לסקר שנעשה בשנת 2026, אפשר לייחס ל-7 באוקטובר.

"השווינו בין אלה שהתפנו לבין אלה שלא התפנו, בשאלה על מצבם הבריאותי. 57% מאלו שהתפנו ציינו שמצבם הבריאותי אינו טוב, בהשוואה ל- 36% מאלה שלא התפנו שציינו כי מצבם הבריאותי הוא לא טוב.

שכבת הגיל הבינוני, אלה שהם הורים לילדים ויש להם דאגות, מרגישים פחות בטוחים. גם בקיבוצים השיתופיים

"כך גם בנושא הביטחון לגבי העתיד. אלה שהתפנו ציינו כי ביטחונם ניזוק וגם לגבי העתיד, 57% מאלה שהתפנו ציינו כי מצבם לגבי ביטחון העתיד ניזוק. זאת לעומת 47% מאלה שלא התפנו וציינו כי ביטחונם לגבי העתיד ניזוק. אנשים חוששים מדברים שקורים. בטוח שזה קשור למה שקרה ב-7 באוקטובר".

"ממצאי הסקר הם יחסית חיוביים", מסכמת פרופ' מיכל פלגי, "אנחנו רואים בהחלט עלייה בנושאים שונים, כמו במאמצי הקיבוצים לקלוט יותר, שהחוסן החברתי מורגש יותר טוב. בהחלט אפשר להגיד שיש איזה שהיא עלייה לחיוב מבחינת מה שקורה.

גם האמון במנהיגות התנועה עלה בשנים האחרונות. רואים שיש חיוביות. רואים שיש עלייה הדרגתית וזה בהחלט טוב. כללית, יש עלייה בתחושה של החוסן החברתי, שהקיבוץ ידאג לי, כשאני עטוף בחברי קיבוץ שיעזרו לי כשאני אצטרך".