דעה // אם איזנקוט לא יאזן את הספינה שמאלה, יהיה לו קשה מאוד לנווט ישר

גילוי נאות, מעולם לא הגדרתי את עצמי כשייכת למחנה השמאל. אני ובני דורי לא גדלנו על התגיות האלה וכמו רבים וטובים סברתי שערכיה של תנועת העבודה עליהם התחנכתי משויכים למחנה רחב ומרכזי בהווייה הישראלית, הרבה יותר מכפי שהוא מתבטא במפה המפלגתית.

התהליכים הקוטביים שעברה החברה הישראלית בשנים האחרונות רידדו את השיח הפוליטי, העצימו את התפיסה הבינארית של המציאות וטלטלו בעוצמה ימינה את הספינה הזעירה שעליה אנחנו מצטופפים. טלטלה שלא התחילה ב-7 באוקטובר, אך החריפה מאוד מאז, באופן המסכן את הספינה ואותנו.

כולנו מכירים את התחושה שכוחות פיזיקליים מטלטלים אותנו לכיוון שאליו נוטה כלי השיט שבו אנחנו נמצאים, עד כמה קשה להתנגד לכוח הפיזיקלי המדביק אותנו לכיוון אחד ועד כמה קשה לאזן את עצמנו לכיוון הנגדי. באותו אופן ממש פועלים עלינו גם הכוחות החברתיים והפסיכולוגיים, הגלויים והנסתרים שדוחסים ודוחקים אותנו ימינה בספינה המטאפורית שלנו.

וכך אנחנו רואים אנשי "שמאל" מרכזיים בעבר עוברים צד ומסנגרים על מה שרק אתמול עלו על הבריקדות ונלחמו נגדו. קשה מאוד לשפוט אותם, וכי מי לא רוצה לשרוד?

במודע ושלא במודע, כיצורים אנושיים, פועלים עלינו כוחות האבולוציה החברתית, שבה שורדים החזקים: המקושרים, המחוברים, בעלי הנגישות למשאבים פיזיים וחברתיים. וכשהמדינה, על מוסדותיה ומשאביה משקיעה ומטפחת במשך שנים רבות צד אחד של המפה הפוליטית , יכולת ההישרדות של מי שאינו מחובר אליה, הולכת וקטנה. זה קרה בממשלות השמאל בעבר וזה קורה בממשלות הימין, וביתר עוצמה.

אתמול זעזוע, היום אדישות

וכך אנחנו רואים אנשי "שמאל" מרכזיים בעבר (בלי להזכיר שמות) עוברים צד ומודיעים שהתפכחו או ש"נפל להם האסימון" ומסנגרים על מה שרק אתמול עלו על הבריקדות ונלחמו נגדו. קשה מאוד לשפוט אותם, וכי מי לא רוצה לשרוד?

אך גם מי שטרם חצו את הקווים ונשארו, כביכול, נאמנים לתפיסת עולמם, מושפעים מכוחות ההישרדות החברתית ואנחנו עדים יומיום למיטב אנשינו שמנרמלים מציאות וערכים שהם מנוגדים בתכלית לתפיסת עולמם. אירועים שהזדעזענו מהם אתמול, אנחנו אדישים אליהם היום ומחר נחפש את הסיבות להצדיקם.

אנחנו פוגשים זאת יומיום בהתייחסותנו למה שקורה מסביבנו ובחצר האחורית שלנו, ממעשי שחיתות והשחתת מידות ועד טרור יהודי ולאומנות גזענית קיצונית. וכך אנחנו רואים איך אנשי שלומנו מוכנים להתחבר לבעלי שררה גזעניים ומושחתים, כדי לזכות במשאבים המגיעים לנו בדין ובצדק ובכך מנרמלים למעשה את מעשיהם החמורים ואת הערכים שאנחנו מתנגדים להם.

בחוכמה נהג איזנקוט, בניסיון לטרוף את הקלפים ולהגדיר מחדש את כללי המשחק הפוליטי. ההגדרה "לא שמאל ולא ימין אלא ישר" עושה כנראה את העבודה

כשאנחנו מוסיפים לכך את העבודה הרעילה והשיטתית של מכונות הרעל להפוך את השמאל למותג שלילי עד לא לגיטימי, הרי שהקושי להימנות עם ה"שמאל" אף מתגבר. האם הקושי הוא במילה "שמאל" ובתדמית שהודבקה לו או בתפיסת העולם? והתשובה היא גם וגם וגם.

השיח הפוליטי מטבעו מחפש הגדרות קצרות, קוטביות ופשטניות ולכן כל כך נוח לו לעשות שימוש במונחים המוכרים של "ימין ושמאל" מבלי להיכנס לדקויות ולניואנסים. שחלילה יקלקלו את החגיגה.

אם לא יחזק את האגף השמאלי כדי שיאזן את האגף הימני הדומיננטי, תמשיך הספינה לנטות על צידה באופן שיקשה עליו לנווטה לחוף מבטחים

בחוכמה נהג איזנקוט, בניסיון לטרוף את הקלפים ולהגדיר מחדש את כללי המשחק הפוליטי. ההגדרה "לא שמאל ולא ימין אלא ישר" עושה כנראה את העבודה ומייצרת מרחב חדש שבו יש מקום למנעד רחב של דעות, של אנשי שמאל וימין שהתמרכזו.

אבל גם איזנקוט, כקברניטה העתידי של הספינה, יודע שאם לא יחזק את האגף השמאלי כדי שיאזן את האגף הימני הדומיננטי, תמשיך הספינה לנטות על צידה באופן שיקשה עליו לנווטה לחוף מבטחים.

אני שומעת חברים רבים, מהם הקרובים אלי במיוחד, שאומרים שהלב שלהם עם ה"דמוקרטים" אבל הם יצביעו "אסטרטגית" לאיזנקוט. ואני אומרת להם: "הפוך גוטה, הפוך".

האסטרטגיה שלנו היא כפולה, גם להעמיד מועמד אלטרנטיבי לראשות הממשלה וגם להקים ממשלה מאוזנת, שתממש את הערכים הדמוקרטיים והליברליים על בסיס ערכי מגילת העצמאות.

ולכן אני מזמינה את כל מי שלבו וערכיו עם "הדמוקרטים" לבחור בחירה ערכית ו"אסטרטגית" כאחד – ב"דמוקרטים".