מילים מהלב // הלילה לא ברחתי יחף מגן חצב לבית ההורים

"הקיץ עבר ואני כבר גדול, שנה חדשה באה לכל. רוחות מנשבות, נודדות ציפורים.."

הלילה לא ברחתי יחף מגן חצב לבית ההורים.

בערב בגן לפני השינה, התקליט של הסקורפיונס ניגן חרישית נעימה, ושריקות –

ואני סובבתי את ראשי לקיר כדי שהשומרת לילה לא תכעס, ותספר לגננת שאני עושה בעיות…

מחר חג! טקס ראש השנה בגן,

אט אט נרדמתי בהתרגשות כשראשי מפנה לקיר הלבן.

על פניי התפשט חיוך קטן של ציפייה ליום המחר,

בתקווה שיהיה מושלם –

לכבוד החג יבואו הוריי עם אחיותיי – וייקחו אותי הביתה מוקדם.

שוב קשה לי להירדם, אני כל כך מתלבט ונסער –

איזה שני צבעים לחלוק הבריכה שהקיבוץ יתפור לי –

אני אבחר?

לפתע מהחדר הסמוך אני שומע בכי בחשכה,

מתעורר ומבחין שאבא כבר החביא לי על הארונית – כמו בכל בוקר, ציור וברכה…

אני קם ומתגנב לחדר הכניסה, לעבר טלפון החוגה במהירות,

מרים את השפופרת והשומרת לילה עונה בבהירות:

"ילד מה אתה רוצה, תלך מיד עכשיו לישון".

"רוצה את אמא, או את אבא – שיעזרו לי להבריח את המחשבות והחלום".

"שומרת שומרת, לחכות למחר אני לא יכול…

יש בחדר האוכל ארוחת גלידות לכבוד סיום החופש הגדול.

אולי יהיה גם נוגט בצד ליד כל הטעמים.

שומרת אני מתרגש… מחר אני הולך מוקדם עם ההורים".

חוזר למיטת הקומות ומביט לוח העץ שמעליי,

שוב נלחם לבד במחשבות בחושך, בחדר הלינה המשותפת עם כל חבריי.

מנסה להירדם עם חיוך – ומספר לעצמי שמחר יהיה יום גדול של שמחה.

מזכיר לעצמי שיש לנו מחר, שיעור אחרון עם יהודית בבריכה.

ואולי אם יהיה לי שם רגע קטן של מזל והצלחה,

אמא או אבא יבואו להגניב לי חיבוק ונשיקה מול כל הקבוצה – במבוכה.

אחכ יהודית תחלק לכל ילד סוכריה עם טעם מדהים,

בדיוק נגמר לי מהיריד האחרון כל המלאי הסודי של הממתקים.

וגם התאפקתי לא לקנות בכולבו כבר 20 ימים, הצלחתי לחסוך חמישה שקלים שלמים.

לכבוד ראש השנה אתפנק ואקנה לעצמי גם פחית נקטר וגם שוקולד טעים.

"רוּחוֹת מְנַשְּׁבוֹת, נוֹדְדוֹת צִפֳּרִים,

הוֹלְכִים וּבָאִים הַיָּמִים הַקָּרִים"

עוד מעט יגיעו ימים חורפיים,

ונוכל לזלול בדשא הגדול חמציצים…

הוואדי שוב יתמלא במים זורמים,

נלך למפל וננסה לתפוס שם דגיגים…

בשלוליות גדולות נקפוץ, את שלולי מחפשים –

ואולי גם נקבל מהקיבוץ מעילים חדשים,

ואפילו גם מגפים זהים -בשלל צבעים…

וואו כמה שהחורף פה מדהים, שוב ביער אחפש אורניות, כלניות מוטציות ואזוב מצוי עם ההורים.

מסתובב שוב לקיר הלבן וחושב כמה אנחנו ברי מזל שאנחנו בקיבוץ הזורע גדלים.

יש לנו הכל ובעצם אין לנו כמעט כלום – אבל עדיין מרגישים הכי עשירים.

מסתובב לקיר במיטת הקומתיים בגן, ומבריח שוב חלום.

אני כל כך מתרגש, השמש כבר עולה ועוד רגע יתחיל היום.

"הקיץ עבר ואני כבר גדול

שנה חדשה התחילה היום

היי נא ברוכה ובואך לשלום…"

זוהר ניב הוא די.ג'יי ובעל חברת שירותי מוזיקה לאירועים:

facebook.com/DjZoharNiv, zoharniv.co.il