"אני רואה התעוררות גדולה בקיבוצים בתחום האגרו-וולטאי. יש סיכוי שישראל תתפוס מקום מוביל בתחום"

מהפכת האנרגיה המתחדשת בקיבוצים היא כבר מזמן עובדה מוגמרת בשטח. קשה למצוא היום משק בלי לוחות סולאריים על בתים, מבני ציבור ואפילו בשטחים החקלאיים ובריכות הדגים. "זה תחום שיש בו סיכונים, ויש נכונות רבה לקחת את הסיכונים האלה ולפעול על אף זאת", אומר בני רגיל (גזר) מנהל תחום האנרגיה בתנועה הקיבוצית.

רגיל, ששימש בעבר מנהל קהילה שני קיבוצים, מתרכז בשנים האחרונות בפיתוח וקידום השימוש באנרגיה מתחדשת, שבה עושים שימוש במקורות טבעיים שמתחדשים טבעית, להבדיל מדלקים מאובנים, שההיצע שלהם מוגבל וזמינותו חלקית.

המראה של הלוחות הסולאריים הרבים שנפרסים בישראל מעט מטעה, לדברי רגיל, שכן יש למדינה דרך ארוכה שעליה לעבור כדי להגדיל את ההתבססות על אנרגיה מתחדשת. רגיל חקר בעבר את נושא שינויי האקלים והוא מגדיר אותו כבעיה גדולה שעומדת לפתחנו.

"הפתרון העיקרי לשינוי האקלים הוא להפוך את האנרגיה לאנרגיה מתחדשת, ואז הרבה מהחלקים האחרים בזיהום האוויר ושינויי האקלים מתיישרים".

מדינת ישראל היא מקום אחד לפני אחרון בתוך המדינות המפותחות בייצור אנרגיה מתחדשת. יש לזה כל מיני תירוצים

למרות זאת, אומר רגיל, "מדינת ישראל היא מקום אחד לפני אחרון בתוך המדינות המפותחות בייצור אנרגיה מתחדשת. יש לזה כל מיני תירוצים כמו זה שאין לנו חיבור חשמל לשכנים ולכן אנחנו צריכים לייצר רזרבות גדולות של חשמל.

"בנוסף, האוכלוסייה שלנו גדלה בקצב מאוד מהיר והמקורות המתחדשים היחידים שיש לנו הם כמעט רק סולאריים. כשמסתכלים רק על אנרגיה סולארית אז אנחנו לא כאלה גרועים, אבל ככלל – המצב שלנו לא מזהיר".

"הכי מניב, לא רק הכי צומח"

אחד התחומים העיקריים שצומחים בתחום האנרגיה הסולארית הוא השדות האגרו-וולטאים, ייצור חשמל באמצעות פאנלים סולאריים מעל שדות חקלאיים, תוך שימוש כפול בקרקע. "אני רואה התעוררות מאוד גדולה בקיבוצים בתחום הזה – הרבה התמקצעות והרבה רצון ללמוד. זה ממשיך לגדול כל הזמן", מספר רגיל.

"הפוטנציאל הוא שמדינת ישראל תדע להגיע, כמו המדינות המפותחות האחרות, למצב שבו מאה אחוז מהאנרגיה שלנו מגיעה ממקורות מתחדשים. אם נצליח באגרו-וולטאי, יש לא מעט סיכוי שמדינת ישראל תתפוס מקום מוביל בתחום הזה – קצת בדומה למה שעשינו בהתחלה עם ההשקייה בטפטפות ועם השימוש במים אפורים.

אנחנו מדינה שטופת שמש, ואנחנו מדינה צפופה מאוד ולכן משתדלים שניצול הקרקע יהיה דו-שימושי. זו בעצם הדרך שבה אנחנו עושים אנרגיה סולארית

"אנחנו בעמדה טובה להוביל. יש כמה מאפיינים במדינת ישראל שחיוביים מאוד לעניין הזה: אנחנו מדינה שטופת שמש, ואנחנו מדינה צפופה מאוד – לא כמו רוב העולם, שבו פשוט מקימים שדות סולאריים על הקרקע כי יש המון שטח. אצלנו אין את הפריבילגיה הזאת, ולכן משתדלים שניצול הקרקע יהיה דו-שימושי. זו בעצם הדרך שבה אנחנו עושים אנרגיה סולארית".

לדבריו, התחום האגרו-וולטאי מצריך שינוי תפיסה והתגייסות של גורמים שונים בקהילה. "זה תהליך שדורש מאיתנו שלא רק אנשי העסקים בקיבוץ, אנשי הכסף ואנשי החשמל יבינו את הנושא – אלא שגם אנשי החקלאות יתחילו להיכנס לתמונה ולהבין אותה מהכיוון שלהם, כי יש כאן אתגר שהוא מאוד לא פשוט".

נראה קיבוצים שבהם האגרו-וולטאי הפך להיות הענף הכי מניב שלהם – זה שמשלם את הפנסיות ודואג לסגור את גירעון הקהילה, אם יש כזה

רגיל מוסיף כי בתחום יש פוטנציאל רווחי לא קטן, מעבר לתועלת הסביבתית והבריאותית שקיימת בשימוש באנרגיה מתחדשת. "יש קיבוצים שכבר היום זה התחום הכלכלי הכי משמעותי שלהם – הכי מניב, לא רק הכי צומח.

"זה ילך ויקרה ביותר ויותר קיבוצים בשנים הקרובות, ביותר ויותר פרויקטים. שאר התחומים לא מתקדמים כל כך מהר, ונראה קיבוצים שבהם זה הפך להיות הענף הכי מניב שלהם – זה משלם את הפנסיות, וזה דואג לסגור את גירעון הקהילה, אם יש כזה".

"אין גורם מתכלל ברמת המדינה"

רגיל טוען כי נכון להיום, חסמים רבים שהגבילו את היוזמה להקמת תשתית אנרגיה מתחדשת כבר הוסרו, אך עם זאת המדינה לא רואה בפיתוח האנרגיה הזו יעד חשוב מספיק.

לדבריו, היעדים שמציבה המדינה בתחום נמוכים מדי ומקשים על הגדלת תנופת ההתפתחות. "אני לא חושב שהתחום סובל היום מכל כך הרבה חסמים, דווקא כשמסתכלים על התחום האגרו-וולטאי, יש לו דרך יחסית סלולה להתקדם. לפחות החלק האחרון בפאזל הרגולטורי הושלם בפברואר השנה, וההסדרה קיימת גם מבחינה חשמלית, גם מבחינה קניינית וגם מבחינה תכנונית. אפשר לזוז קדימה.

מדינת ישראל אלופה בלהציב יעדים שאף אחד לא דואג להמשיך ולכוון אליהם. אין גורם מתכלל ברמת המדינה, ואז כל הזמן קם מישהו אחר ושם מכשול משלו

"עם זאת, מדינת ישראל אלופה בלהציב יעדים שאף אחד לא דואג להמשיך ולכוון אליהם. אין גורם מתכלל ברמת המדינה, ואז כל הזמן קם מישהו אחר ושם מכשול משלו".

רגיל מתאר מקרה שבו "פתאום קמה רשות מקומית ואמרה שהיא הולכת לגבות היטל השבחה במס גבוה שהורג את הפרויקט – וזה מכניס את כולם לקיפאון. ברגע שהרשות יכולה לקחת את המיסים האלה, כבר אין פרויקט, אתה לא מקים אותו. אז יופי שיש הסדרה קיימת מכל הבחינות – אבל הנה, מישהו קם ומעכב את כל העניין.

"זה קרה בשנה האחרונה גם מבחינה תכנונית. פתאום קמה ועדה מחוזית ואמרה שהיא לא מאשרת תוכנית עד שהמועצה האזורית תתחייב לכל מיני דברים. ככה זה נכשל באופן מסורתי במדינת ישראל".

השפעת המלחמה וחסימת מיצרי הורמוז

המלחמה המתמשכת והעימות האיזורי מול איראן הביאו לטלטלה במשק האנרגיה העולמי. כשעתיד השליטה במיצר הורמוז עדיין לא ברור, מחירי הנפט והגז מרקיעים שחקים והביטחון האנרגטי של מדינות רבות מתערער.

לשאלה, האם תוכל האנרגיה המתחדשת לתת יותר ביטחון בתקופה זו למי שבחר לפתח פרויקטים כאלו, עונה רגיל שקשה להסתמך על כך בעתיד הקרוב, אך בהמשך יוכל הדבר לסייע.

ייצור אנרגיה מתחדשת בטוח יותר – גם כי לא צריך לייבא אותו משום מקום, כמו את הדלק, וגם כי הוא מבוזר מאוד. אין מרכז עצבים אחד גדול שאפשר לפגוע בו ואז 'לכבות את החשמל' במדינה

"ככל שמסתכלים רחוק יותר קדימה – אנרגיה מתחדשת היא האלטרנטיבה שלנו. בלעדיה, ברור שעתודות הגז של מדינת ישראל יספיקו ל- 20 או ל-30 שנה, תלוי את מי שואלים. ככל שנדע לייצר יותר אנרגיה מתחדשת, עתודות הגז יספיקו לנו לזמן ארוך יותר ונהיה בטוחים יותר אנרגטית".

לייצור אנרגיה מתחדשת יש יתרונות גם בעצמאות האנרגטית של המדינה. רגיל מסביר כי "ייצור אנרגיה מתחדשת בטוח יותר – גם כי לא צריך לייבא אותו משום מקום, כמו את הדלק, וגם כי הוא מבוזר מאוד. וברגע שהוא מבוזר הוא הרבה יותר בטוח – אין מרכז עצבים אחד גדול שאפשר לפגוע בו ואז 'לכבות את החשמל' במדינה".

מתי נראה את מחיר החשמל יורד?

לגבי היכולת להוריד באופן ניכר את מחיר החשמל, רגיל מסביר שעד כה המגמה הייתה דווקא הפוכה. "עד היום במדינת ישראל הייצור הסולרי דווקא לא עזר כל כך בהקשר הזה: הוא עזר ליישובים, למי שמייצר בבית, אבל לצרכנים – פחות. עד היום הייצור הסולרי במדינת ישראל לא הוכיח את עצמו, אבל אנחנו הולכים ונכנסים למצב שבו זה הולך וקורה".

בעיקר בעשור הראשון של הייצור הסולארי, התחום נשען על כך שהמדינה תמרצה את הפעילות והבטיחה תעריף טוב למי שייצר אנרגיה סולארית. הדבר גרם לעלייה במחירי החשמל

רגיל מתאר מצב שבו, בעיקר בעשור הראשון של הייצור הסולארי, התחום נשען על כך שהמדינה תמרצה את הפעילות והבטיחה תעריף טוב למי שייצר אנרגיה סולארית. הדבר גרם לעלייה במחירי החשמל. יחד עם זאת, מדינת ישראל, עם התגליות העצומות של הגז והמעבר המהיר לייצור אנרגיה בגז, הצליחה לשמור על רמות מחירים סבירות וטובות לאנרגיה. אך, שוב, לא בזכות הייצור הסולרי.

"החל מלפני בערך שנתיים, חל שינוי במגמה. המדינה לא מתחייבת לשלם מחיר על ייצור סולרי, ובטח שלא מחיר גבוה – ולכן הוא לא גורם לעליית מחירים, אלא עוזר למתן אותם. אני מעריך שבשנים הקרובות נראה שהאנרגיה הסולארית תורמת לירידת מחירים".

בשלוש השנים האחרונות נפגש רגיל עם יזמים, אנשי השלטון המקומי וקיבוצניקים מכל רחבי הארץ במטרה לסייע ולעודד את פיתוח התחום במסגרת התנועה הקיבוצית. "התפקיד עוסק לא מעט בעבודה מול רגולטורים ובמענה להם, כדי שיאפשרו למהפכה הזו לקרות ושיראו את הייחודיות הקיבוצית.

"בנוסף, אני פועל גם מול הקיבוצים עצמם, לראות שהם מבינים מה עושים ומה עושה המדינה ולעזור להם להתמקצע. אנחנו דואגים לעדכן ולחבר אותם לכל השינויים בתחום ולעזור לייצר להם גם פלטפורמות לדבר זה עם זה, יש פה פוטנציאל למידה משמעותי. ברגע שמישהו אחד מצליח הוא מספר על זה לאחרים, אז כולם יכולים ללמוד".