עם שרית חן אני נפגשת בביתה שבשדות ים, "את אחת היחידות שראתה אותי בלי פיאה" היא אומרת. שיערה חזר לצמוח והיא כולה מחייכת ואופטימית "כל יום שאני קמה בבוקר ומרגישה טוב – אני אומרת תודה".

על אף החיוכים והאופטימיות הבלתי נדלית, שרית מספרת שהיא אחת משלוש נשים שחולות בסרטן נדיר, כזה שיאלץ אותה, כנראה, להרחיק לניו יורק למרכז הסרטן ממוריאל סלואן קטרינג (MSC).

בנתיים, היא מספרת, היא מטופלת בכדור ביולוגי שתפקידו להאט את קצב גדילת גידולי הסרטן שבגופה, כדי "להרוויח זמן" עד שיתקבלו תוצאות בדיקות ה-DNA, שמיועדות למצוא תרופה ממוקדת עבורה.

כרגע, עסוקה המשפחה בגיוס כספים כהכנה לנסיעה ולשהייה הארוכה שם.

שרית מספרת שאם הדברים יסתדרו כפי שהיא מקווה, ימצא עבורה הטיפול הממוקד לסרטן והתרופה תעבור את האישורים הדרושים כך שהיא תוכל להיות מטופלת בארץ. "אם לא, אצטרך לנסוע לשם ולהיות מטופלת שם".

"יש עוד הרבה רגעים שאני רוצה להיות חלק מהם"

שרית (52) נשואה לנדב ואימא לארבעה בנים: אור שהתחתן לאחרונה, אמיתי, חייל משוחרר, אמיר שהתגייס לפני מספר חודשים ואביב, שחגג בר מצווה. בהפוגה בין הטיפולים זכתה להשתתף בשמחות.

"בחודשים האחרונים חגגנו שני אירועים מרגשים במשפחה שלנו, והכול בצל המחלה. לצד הפחד וחוסר הוודאות, היו גם שמחה גדולה, אהבה והתרגשות. לראות את הבן שלי מתחתן ואת הבן הקטן חוגג בר מצווה הזכיר לי כמה אני רוצה להמשיך להיות כאן, איתם. יש לי עוד כל כך הרבה רגעים שאני רוצה להיות חלק מהם".

שרית חוזרת למאי 25 אז ערכה בדיקה שגרתית בה נאמר לה שהכל תקין. "ביולי הרגשתי כאילו יש לי צניחה של האגן. תור אצל הרופא לא ניתן היה להשיג בדחיפות וגם לא לעבור רופא (על פי נהלי הקופה. מ.ר). העבירו אותי לשיחת טלפון עם אחות שאמרה שאלו תופעות של גיל המעבר, שכדאי לי להירשם לפילאטיס או שחייה טיפולית".

שרית פעלה לפי הנחיית האחות, אך התחושה שמשהו אינו כשורה לא עזבה אותה. "התעייפתי מהר, הרגשתי עייפה והרגשתי שמשהו לא בסדר".

בחודש ספטמבר נפגשה עם רופאת המשפחה בקיבוץ, שלאחר בדיקה מקיפה שלחה אותה למיון לערוך C.T. "הייתי שם מהבוקר עד הלילה, כשהם טוענים שאני בהריון. כשהגיעו תשובות ה-C.T מצאו גידול של 13 ס"מ".

שרית פנתה לכירורג גניקולוג מנתח באופן פרטי על מנת להסיר את הרחם והשחלות. כאן הסיפור מסתבך ולא ניתן לפרט כיוון שהנושא נמצא בבירור לקראת תביעה בגין רשלנות רפואית.

"הממצאים נשלחו לביופסיה, שחזרה עם תוצאות שמדובר בסרקומה. "בתוך חודש הסרטן גדל והגיע לקוטר של 48 ס"מ, הייתה לי בטן כמו חודש תשיעי".

הייתי שם מהבוקר עד הלילה, כשהם טוענים שאני בהריון. כשהגיעו תשובות ה-C.T מצאו גידול של 13 ס"מ

היא פנתה למומחה בתחום, פרופסור יוסף קלאוזנר, ובאוקטובר 25 תוכנן ניתוח להוצאת הגידול, אך אז הסתבר כי מצבה הגופני אינו מאפשר זאת. "הכליות נפגעו, תפקודי המעי נפגעו, הייתי תחת מעקב של תזונה ושמירת נוזלים".

חודש לאחר מכן עברה ניתוח ארוך של שמונה שעות "והצליחו להוציא את הגידול עם שוליים נקיים".

סרטן נדיר ואגרסיבי

אך מסכת הייסורים והכאב לא הסתיימה. דלף במעי הצריך ניתוח נוסף, גופה היה חלש והיא נזקקה להתאוששות ארוכה. בתחילת ינואר השתחררה לביתה ובפברואר החלה לקבל טיפולי כימותרפיה. "בטיפול השלישי קיבלתי הרעלת כימותרפיה והפסקנו את הטיפול".

במאי 26 האופטימיות חזרה, כשה- C.T שערכה נמצא תקין. שלושה חודשים לאחר מכן התגלו גידולים חדשים בבטן, "או הישנות של המחלה או גרורות".

הביופסיה חזרה עם תשובה, בגופה סרטן נדיר ואגרסיבי.

בספטמבר האחרון טסה לניו יורק לבדיקות מקיפות במרכז שם. נאמר לה שזהו סרטן נדיר שיש לשלוש נשים בעולם. אין מספיק מחקרים בנושא והתקווה שלפי ה-DNA ניתן היה למצוא טיפול מותאם לה

"האונקולוגים שאליהם פנינו בארץ הסבירו שבשל נדירות המחלה, אין בידיהם טיפול תרופתי מתאים עבורי. זה סרטן נדיר בשלב מתקדם. בארץ אין הטיפול המתאים ואין את הפרוטוקולים כי אין מספיק ידע בנושא.

"המשכנו לחפש, ומצאנו מרכז המתמחה בסרקומה בניו יורק. שם הוצע לנו כיוון טיפולי חדש המתמקד במאפייני ה־DNA של הגידולים, בתקווה לצמצם אותם ולאפשר בהמשך גם ניתוח להסרתם. זו אפשרות שנותנת לנו תקווה להארכת חיי ולעוד זמן יחד".

בספטמבר האחרון טסה שרית לניו יורק לבדיקות מקיפות במרכז שם. נאמר לה שזהו סרטן נדיר שיש לשלוש נשים בעולם. אין מספיק מחקרים בנושא והתקווה שלפי ה-DNA ניתן היה למצוא טיפול מותאם לה. "כרגע מחכים לתשובות".

בבדיקת C.T נוספת שערכה בתחילת אוקטובר, התגלה שהגידולים גדלו ונוספו חדשים.

"יצאנו לקמפיין גיוס תרומות כדי להיות ערוכים לכל תרחיש. גם לתרחיש בו אני עוברת ניתוח בארה"ב. אנחנו נדרשים לממן טיפול ושהות ממושכת בחו״ל, בזמן שההכנסות שלנו נפגעות. אנחנו יוצאים לגיוס כדי לממן את הטיפול החדש, התרופות שיידרשו, הניתוח ככל שיתאפשר והמחיה בניו יורק לאורך תקופת הטיפול. כך נוכל להתמקד בטיפול ובמשפחה, ולהתקדם בדרך שהצוות הרפואי יציע בהתאם למצבי. נדב והבן הקטן שלנו ילוו אותי בניו יורק לאורך תקופת הטיפול. גם נדב יצטרך להפסיק לעבוד בתקופה הזאת, כך שאנחנו נערכים עם תוכניות מגרה".

איך המשפחה מקבלת את כל מה שקורה?
"הם מדהימים. הגדולים יודעים הכל. הקטן יודע שמצאו תרופה. אנחנו מאוד אופטימיים עם הרבה הומור שחור. נדב בעלי מהמם".

שרית מספרת שמעבר לתוכנית הטיפול היא נעזרת גם ברפואה לא קונבנציונאלית, כמו דיקור, תמצית שרביטן מצוי וטיפולים עם נאדר בוטו. בנוסף היא מתרגלת מידי יום מדיטציה, צועדת על חוף הים, "וישנה צוהריים, מה שלא עשיתי מעולם. בכל אחר הצהריים מגיעים הבנים ובנות הזוג, ואנחנו מבלים יחד את הזמן".

למה את הכי מתגעגעת בחיים הקודמים?
"לטפל" היא עונה בנחרצות. "20 שנה אני קוסמטיקאית. בניתי קליניקה מאפס עם אהבה גדולה למקצוע. כבר שנה שאני לא עובדת. מעבר לזה" היא מוסיפה, "אני מתגעגעת לשבתות שקטות בים. היינו יורדים לחוף לראות את הבנים גולשים. ארוחות בוקר של שבת יחד, דברים קטנים".

מה גילית בעצמך?
שרית מחייכת. "גילית תעצומות. חברות שואלות אותי איך את כזו אופטימית, איך את מחייכת ככה, עם כל מה שאת עוברת? זו המציאות ואני יודעת שאנצח. אין מצב שלא תמצא תרופה, אין דרך אחרת".

מעבר לכך היא מוסיפה, "אני מעריכה ומוקירה את כל החברים הטובים שאיתנו כבר שנה שלמה, נמצאים בשבילנו, מבשלים, מתקשרים. קהילת שדות ים התגלתה בכל עוזה".

לסיום היא אומרת: "אני רוצה לראות את הבנים שלי ממשיכים לגדול ולבנות את חייהם. להיות לצד נדב. לחגוג עוד שמחות, וגם ליהנות מהדברים הפשוטים: ארוחה משפחתית, שיחה, עוד יום יחד. כל תרומה תעזור לנו לממן את הטיפול. כל שיתוף ושליחה אישית של העמוד יכולים לחבר אלינו עוד אנשים שירצו לעזור".

לינק לתרומות

התרומות דרך דף הקמפיין מוכרות לצרכי מס לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. קבלה תישלח לתורם מאת עמותת "קבוצה תורמים שקוף" מס' עמותה 580601946.