"הבונים יבנו, המעפילים יעפילו והמגינים יגנו" – זו הכרזה שליוותה את מפקד העלייה על הקרקע של קיבוץ שובל, במוצאי יום הכיפורים תש"ז והיא ניבטת, היום, ברוב פאר, מקיר הכניסה לכולבו.

ב-6 באוקטובר 1946, לפני 80 שנים, החל אחד המבצעים המשפיעים ביותר על גבולות המדינה שבדרך – מבצע "11 הנקודות בנגב". באותו הלילה הוקמו 11 יישובים חדשים: שלושה מושבים ושמונה קיבוצים, שתשעה מהם (שבעה קיבוצים) מתקיימים כיישובים עד ימינו כאשר – קדמה שינה ייעודו בשנות ה- 60 של המאה הקודמת מקיבוץ לכפר נוער וכפר דרום פונה ב- 2005 כחלק מתוכנית ההתנתקות.

ארבעה מהיישובים המדוברים שייכים מוניציפלית למועצה אזורית בני שמעון: חצרים, נבטים, משמר הנגב ושובל.

חותם חי וצומח

קיבוץ שובל יועד, על ידי מקימיו, להיות קיבוץ ימי בשם "אילת", אך לגורמים המיישבים בעת ההיא היו תוכניות אחרות. הגרעין המייסד (שמוצ"ניקים ארץ ישראליים ומדרום אפריקה וכן מעפילים מ"פאטריה") התיישבו בפאתי נתניה להכשרה. קבוצה מתוכם הגיעה לקיבוץ רוחמה להתארגנות לקראת… ובאותו לילה מיוחד וסמלי (במוצאי יום הכיפורים) יצאה חבורת הצעירים הזו אל אדמות ביר זבאללה בצפון הנגב וייסדה את שובל.

בטו' בשבט האחרון ניטעה בשובל, בהתרגשות ובאהבה, "שדרת המייסדים" – אות הוקרה בשנת ה-80 למקימי המקום, דור שאט אט נפרד מאיתנו. דור שהשאיר חותמו בצפון הנגב. חותם חי וצומח עד ימינו.

מיום הקמתו היו חברי שובל במערכת יחסים מיוחדת עם השכנים הבדואים: בשנים הראשונות עם שבט אל הוזייל ולאחר מכן עם היישוב הבדואי רהט. הם סייעו בהקמת ביה"ס הראשון ברהט

מקור השם "שובל" הינו בפסוק תנכ"י מדברי הימים וכן – בשמו של היישוב הקדום "סבליא".

שובל, למן הקמתו, הנו קיבוץ חקלאי שמתבסס על ענפים חקלאים: גד"ש ופלחה, מטעים, לולים, רפת חלב – רפת בש"ן (שותפות של שלושה קיבוצים: שובל, בית גוברין ונען) ובשנים האחרונות עוסק גם באנרגיה סולארית ועוד.

מיום הקמתו היו חברי וחברות שובל במערכת יחסים מיוחדת עם השכנים הבדואים: בשנים הראשונות עם שבט אל הוזייל ולאחר מכן עם היישוב הבדואי רהט. היו אלה חברים משובל שפעלו למען זכויות הבדואים בשנות ה-50 ולאחר מכן עשו לקידום החינוך בקרב הבדואים, לדוגמה – סייעו בהקמת ביה"ס הראשון ברהט.

לחינוך בשובל משמעות רבה ועד היום פועלת בו מערכת חינוך פורמלית ומערכת חינוך חברתי לכל הגילאים. מערכת החינוך הפורמלית לוקחת אחריות מהגיל הרך ועד בית הספר העל יסודי המועצתי "מבואות הנגב" (שממוקם בקיבוץ).

בעבר פעל "מבואות הנגב" כמוסד חינוכי ברוח המוסדות החינוכיים של הקיבוץ הארצי ולמעשה משנת 2008 "מבואות הנגב" הנו ביה"ס האזורי של "בני שמעון" בו לומדים תלמידים ותלמידים מ-13 יישובי המועצה האזורית. משנת הלימודים תשפ"ה נקלטו ב"מבואות הנגב" תלמידים מפונים מקיבוצי אשכול: עין השלושה, סופה, נירים ובארי (שפונו לאחר 7 באוקטובר). בשנת הלימודים הנוכחית עדיין לומדים בביה"ס תלמידי ותלמידות בארי.

קיבוץ שובל שינה את פניו הדמוגרפיים לאורך השנים וקלט בין השאר גרעיני נח"ל וקבוצות נוער שונות. בשנים האחרונות – לאחר שהקיבוץ עבר שינוי ארגוני-מבני – הוא אימץ את מודל הקיבוץ המתחדש, דבר שנתן אותותיו גם בתהליכי הקליטה. לפני כעשור התקבלה החלטה על גידול אוכלוסייה ונבנתה שכונה של 80 בתים, כאשר בעצם הימים האלה מתקיים תהליך אכלוס של שכונה נוספת בת 48 בתים. תהליך ההצטרפות לשובל מותנה בקבלה לחברות בקיבוץ. ההחלטה הזו משמעותית לעיצוב אופייה של הקהילה הקיבוצית שכה חשובה לשובלניקים. כיום חיים בשובל כאלף איש.

כבוד לפולה בן גוריון

בשובל מתקיימים חיי תרבות פעילים ומגוונים, שהם חגים ברוח קיבוצית, כאשר החג השובלניקי ביותר הוא שבועות. כמו כן מתקיימות פעילויות תרבותיות-קהילתיות המגדירות את רוח המקום ומעצבות אותו. פועל בקיבוץ פאב "המידבר" הפתוח בסופי שבוע ומשמש במה להופעות פנימיות ולהופעות חיצוניות. כמו כן מפעיל הקיבוץ את מועדון ה"פולה" (על שמה של פולה בן גוריון) המשמש אכסניה להתכנסויות חברתיות ומקצועיות. אחת לחודש יוצא לאור ה"שובעלון" (עלון הקיבוץ) ובכל שבוע מתפרסם ה"סקירון" – דף מידע שבועי.

חלק בלתי נפרד מהקהילתיות הינו חדר האוכל הפעיל: במהלך השבוע ארוחות בוקר וצהרים ובימי שישי וחגים גם ארוחות ערב. החד"א משנה את עיצובו וצבעו בהתאם לחגי ואירועי השנה והוא בהחלט מוקד עליה לרגל (תרתי משמע – בגלל מיקומו הגבוה בקיבוץ. לחד"א של שובל לא הולכים אלא עולים).

בשישי ה- 23 באוקטובר חגגנו בשובל את חג ה-80.

הוא התחיל בארוחת ארבע רבת משתתפים של אנשי שובל בהווה ובעבר, באמפי של "מבואות הנגב", והמשיך במסכת קיבוצית שנקראה "80 שנה, לך תזכור" וגוללה דרך שמונה שערים היסטוריים, מהקמת הקיבוץ ועד ימינו, את סיפורו של המקום. את המופע כתבה והובילה בת הקיבוץ תמר לוין. קטעי קריינות, קטעי משחק, שירים וריקודים – הכל בהשתתפות חברי וחברות הקהילה. על הבמה ניתן היה לראות את הפסיפס הקהילתי השובלי: מוותיקים וותיקות ועד ילדי הגנים. לאחר המסכת התכנסה הקהילה לפיקניק קיבוצי רב משתתפים (כ-1500 נפש) נעים וטעים.

משנת הלימודים תשפ"ה נקלטו ב"מבואות הנגב" תלמידים מפונים מקיבוצי אשכול: עין השלושה, סופה, נירים ובארי (שפונו לאחר 7 באוקטובר). בשנת הלימודים הנוכחית עדיין לומדים בביה"ס תלמידי בארי

את היום המיוחד הזה חתם ערב ריקודים שמח במידבר, עם מיטב האלכוהול והאנרגיות החיוביות. אפרופו אלכוהול, מהבירה המקומית BEER זבאללה שמיוצרת בשובל (ארבעה סוגים) ונמכרת במחיר עלות בפאב המקומי בלבד, יוצרו 400 בקבוקים עבור חג הקיבוץ.

זהו אירוע המדגיש ומעצים את הקהילתיות הבריאה בשובל. כל האירוע היה על טהרת המקומיים: 350 מהשובלניקים התנדבו לטובת הפקת החג, מתוכם 175 איש היו על הבמה: נגנים, רקדנים, זמרים, פועלי במה, קריינים ושחקנים. חוץ מחברת ההגברה, למעשה, הכל נעשה על ידי המקומיים, אשר הרימו אירוע מרגש, מכבד, מרשים ומעורר השראה שנכחו בו (כולל בארוחת הערב) כ-1,500 איש.

בברכה המצולמת ששלח נשיא המדינה לקיבוץ הוא התייחס למייסדים ולמייסדות שבהגשמת חלומותיהם בעבר עיצבו את גבולות המדינה והותירו חותם בעיצוב אופיו של הנגב וכן התייחס לחברים בהווה המעצבים את אופייה של הקהילה השובלית ושל החברה הישראלית.

ברכות לקיבוץ שובל בהגיעו לגבורות – מזל טוב וחג מלא בשמחה ותקווה לימים טובים יותר.