הנוער העובד והלומד ודרור ישראל: המפעל החינוכי בן 30 השנים לזכר רצח יצחק רבין
קשה לדמיין את החברה הישראלית בלי המיזמים החינוכיים לזכר רצח רוה"מ שהקיפו במהלך שלושה עשורים מיליוני ישראלים: העצרות בכיכר, קואליציית "זוכרים את הרצח", משואות ליצחק, אוהלי זכור, סמינר המד"צים, דרך רבין, סמינרים לכוחות הביטחון ובתי ספר ועוד | כולם מכוונים למניעת הרצח הפוליטי הבא, ובמילותיו של רבין: "האלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית, יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל"
הדס יום טוב
רצח ראש הממשלה ושר הביטחון, יצחק רבין, התרחש לפני 30 שנים, והיה לנקודת מפנה בהיסטוריה של מדינת ישראל. הרצח התרחש על רקע ניסיונו של רבין לקדם תהליכי שלום במזרח התיכון וקדמה לו הסתה פרועה נגד ראש הממשלה שהוביל כ-30 שנים קודם לכן את צה"ל לניצחון מוחץ כרמטכ"ל במלחמת ששת הימים.
ארגונים וגופים רבים פעלו במהלך השנים להנצחת מורשתו של רבין ולחינוך נגד רצח פוליטי בשל אי הסכמה אידיאולוגית. בין כולם התבלטה תנועת הנוער העובד והלומד, התנועה בה צמח רבין, ובה קיבל רבים מהערכים ומהאופי הצנוע והמנהיגותי המפורסם שלו, כפי שהעיד על כך בעצמו.
הנוער העובד והלומד, ולאחר מכן תנועת דרור ישראל שהוקמה בין היתר על רקע הרצח הנפשע, הקימו מפעלי זיכרון רבים במהלך השנים שמטרתן העליונה: רצח פוליטי לא יתרחש שוב במדינת ישראל לעולם.
במהלך שלושה עשורים הקימו דרור ישראל והנוער העובד והלומד שורה ארוכה של מיזמים חינוכיים וחברתיים לאומיים, ונדמה שקשה לדמיין את החברה הישראלית בלעדיהם.
מייד לאחר הרצח הקימה תנועת הנוער העובד והלומד את מיזם "משואות ליצחק", שפעל במשך 25 שנים. המיזם נועד ליצור מסגרת חינוכית שנתית לזכר רבין, במסגרתה הודלקו משואות לזכרו של ראש הממשלה במאות צמתים, בכל רחבי הארץ, ביום הרצח.
הסיסמה שליוותה את המיזם היתה "לא נשכח ולא נסלח", כותרת שהפכה לסמל לשאט הנפש מהרצח, ולאי היכולת לסלוח לרוצח, למשלחיו ולמסיתים והמדיחים לרצח פוליטי.
חניכי וחניכות הנוער העובד והלומד גדשו את הכיכר בעצרת השלום הגדולה ב-1995, העצרת בה נאם רבין, ושלאחריה נרצח. הללו המשיכו לפקוד את התנועה בהמוניהם, בכל אחת מעצרות הזיכרון שהתקיימה מאז הרצח.
הימים עברו, חל פיחות בהשתתפות הישראלים בעצרות הזיכרון, ובקהל התבלטו כמעט אך ורק חניכי הנוער העובד והלומד ותנועות הנוער הכחולות, שהמשיכו להגיע ברבבותיהם לכיכר. לנוכח דעיכת העצרות, לקחה על עצמה תנועת דרור ישראל, יחד עם תנועות הנוער, להפיק את העצרת הממלכתית בכיכר החל משנת העשרים לרצח. העצרת העניקה מקום לדור הצעיר לבטא את תפיסותיו ורגשותיו סביב הזיכרון הלאומי.
בשנת העשרים לרצח הוקמה בהובלת דרור ישראל והנוער העובד והלומד קואליציית "זוכרים את הרצח – נאבקים על הדמוקרטיה", שחיברה תנועות וארגונים שונים על הרצף הפוליטי והמגוון החברתי בישראל – ימין ושמאל, חילוניים ודתיים, יהודים, ערבים, דרוזים וצ'רקסים. הקואליציה כוללת את תנועות הנוער העובד והלומד, מחנות העולים, השומר הצעיר ובני עקיבא. המשותף והמאחד את ארגוני הקואליאציה השונים הוא שאף ויכוח פוליטי איננו יכול להגיע לכדי אלימות פוליטית – יש לנהל מחלוקות בהידברות ולהגיע להסכמה רחבה בין הצדדים.
לאחר 5 שנים, שולבה העצרת במיזם חדש שהובילה הקואליציה בהובלת דרור ישראל והנוער העובד והלומד: "אסיפה הישראלית". המטרה היתה ליצור שיח בין קבוצות החברה הישראלית ולמנוע את המדרון החלקלק שישראל צועדת בו: קיטוב, פילוג ואלימות גוברת.
האסיפה הישראלית קידמה את החזון אותו ניסח רבין בעצמו: "האלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית, יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל". דרור ישראל והנוער העובד והלומד פעלו לבודד את האלימים בכל מחנה, ולהוקיעם מחוץ למחנה.
"האסיפה הישראלית" היא יוזמה חינוכית-ציבורית שפועלת כבר עשור, מציעה מודל חדש לזיכרון ציבורי, המבוסס על מעגלי שיח פתוחים ודיאלוג אזרחי, ומעודדת חשיבה משותפת על דמותה של החברה הישראלית, הדמוקרטיה והאחריות האזרחית. האירוע מתקיים מדי שנה ומושך אליו אלפי משתתפים.
במהלך השנים הקימו דרור ישראל והנוער העובד והלומד מפעל הנצחה חינוכי בדמות "דרך רבין" – מסלול טיול חינוכי המוביל מצומת רביד לקיבוץ רביד הממוקם בגליל. המסלול עובר בתחנות המסמלות שלבים משמעותיים בחייו של רבין, החל משירותו הצבאי ועד לתקופת כהונתו כראש ממשלה. דרור ישראל והנוער העובד והלומד עמלו משך שנים על המיזם תוך גיוס משאבים, בניית התוכנית החינוכית והכשרת מדריכים. "דרך רבין" משמשת כמרחב למידה חווייתי ומשלבת טבע, היסטוריה וערכים.
בין השנים 2000 ל-2020 הקימו תנועות הנוער העובד והלומד ודרור ישראל מיזם ארצי בשם "אוהלי זכור", מיזם שפעל להקמת אוהלים עם תערוכות חינוכיות ניידות על מורשתו של רבין ועל זיכרון הרצח בכל רחבי הארץ. דרור ישראל והנוער העובד והלומד העמידו במהלך השנים מאות מדריכים שחינכו לזכר רבין והנסיבות שהובילו לרצח.
האוהל המרכזי הוקם בכיכר רבין ובמהלך השנים עברו בו מאות אלפי ישראלים. אוהלים נוספים הוקמו ממצפה רמון שבדרום ועד עכו בצפון. לצד פעילויות חינוכיות ושיחות עם מדריכים, מפעל "אוהלי הזכור" הפך למסורת שנתית ולמרכז לימודי נגיש לציבור הרחב כמו גם למחנכים ולחוקרים.
במהלך 30 השנים האחרונות הובילו דרור ישראל והנוער העובד והלומד אלפי סמינרים וימי עיון בבתי ספר, בצה"ל ובמג"ב, במסגרת מרכז ההדרכה של דרור ישראל והנוער העובד והלומד שנקרא "המעורר". הסמינרים עוסקים בחינוך למנהיגות, דמוקרטיה וערכים ברוח דרכו של יצחק רבין. הוא נועד להעמיק את ההיכרות עם מורשתו של רבין בקרב בני נוער וחיילים, ולחזק את תחושת האחריות האזרחית.
בחזרה לשנה שאחרי הרצח. הנוער העובד והלומד - חניכיו, מדריכיו ובוגריו - עסקו רבות בהבנת התהליכים שקדמו לרצח, ובמחויבותם לחנך לצילו. סיכום המסקנות והיסודות לפעולה חינוכית וחברתית סוכמו בספר שזכה לכותרת "ליצחק באהבה".
בשנת 1996 הוקדש סמינר המד"צים של התנועה למורשתו של רבין, והוחלט לקרוא לסמינר המד"צים על שמו. הסמינר משלב למידה, סדנאות ומפגשים חינוכיים, במטרה להכשיר מדריכים צעירים לשמש כשליחים של ערכי השלום, האחריות החברתית והמנהיגות המוסרית. בנוסף, הוחלט לקיים בכל שנה סמינר לחניכי הבוגרת ברוח מורשתו של רבין: "סמינר רבין".
מיום הרצח ובמשך 15 שנים יזמו דרור ישראל והנוער העובד והלומד את פרויקט "איגרות שנה טובה" – גלויות שנשלחו בפתיחת כל שנה למעצבי דעת קהל, מקבלי החלטות, מחנכים ולציבור הרחב, ובהן ציטוטים מנאומיו של יצחק רבין. האיגרות נועדו להפיץ את דבריו ומסריו של רבין ברוח התקופה, ולעודד שיח ציבורי לאורן.
השנה תתקיים עצרת לאומית של תנועות הנוער הציוניות, לראשונה בהר הרצל בירושלים. העצרת כוללת מעגלי שיח ודברי זיכרון שיבטאו את אחדות התנועות סביב ערכי הדמוקרטיה. בין הדוברים בעצרת יהיו מירב לשם גונן, שיר סיגל, ללי דרעי, הרב תמיר גרנות ויוסף אלזיאדנה. האירוע נערך מדי שנה ב-5 בנובמבר, י"ד בחשוון תשפ"ו, בשעה חמש אחר הצהריים.
