זמן קיבוץ
לחוויית קריאה טובה יותר הורד את האפליקציה שלנו
מעבר לאפליקציה
x
32°
Weather תל אביב
תל אביב
חיפה
ירושלים
באר שבע
אילת
קצרין
קיבוץ בארי
מדורים
דעות מגזין
עוד
"הקיבוץ הוא רעיון, אפשר לחיות אותו בכל מקום"

"הקיבוץ הוא רעיון, אפשר לחיות אותו בכל מקום"

אלעד אורמיאן מנהל 'בית הספר של התנועה הקיבוצית', גדל ביטבתה וכיום חי בנערן, שני קיבוצים שעיצבו את תפיסת עולמו: "מה שמנחה אותי בחיים זו אהבה גדולה לפרויקט הציוני הזה שנקרא קיבוץ. אני חושב שהחיזוק שלו והעוצמה שלו יכולים לתקן הרבה דברים בחברה הישראלית"

אלעד אורמיאן, בן 44, אב לשלושה, הוא מנהל "בית הספר של התנועה הקיבוצית" שנפתח השנה בסערה, ומאות כבר הספיקו להירשם לקורסים השונים אותם הוא מציע. אורמיאן מנהל את בית הספר יחד עם ויולט גלס-קרימקה והיה המנוע לייסודו יחד עם חבריו לאגף חברה וקהילה, "האגף הכי טוב בתנועה הקיבוצית", לדבריו.

הוא נולד ביטבתה וכיום חבר קיבוץ נערן. משני הקיבוצים הללו שואב אורמיאן את אמונתו הגדולה בדרך הקיבוץ. כילד ביטבתה, פגשתי במדריך מתנועת המחנות העולים, וגיליתי עולם של ערכים ואהבה לקיבוץ.

"אחת המחשבות שליוו אותי בפיתוח בית הספר היא הקמת בית מדרש לצעירי הקיבוצים", אומר אורמיאן, "דמיין עגלת קפה, יריד פופ-אפ מתוצרת הקיבוץ, כשבין לבין יושבים ומדברים על איך אנחנו רוצים לראות את הקיבוצים שלנו בשנים הבאות".

קורס מידע'לך, בית הספר של התנועה הקיבוצית (צילום: תקשורת ודוברות התנועה הקיבוצית)

"לדעתי הרצף הקיבוצי לא נמצא על הציר שבין מתחדש לשיתופי, כפי שנהוג אולי לחשוב", אומר אורמיאן, "הרצף הנכון יותר הוא הציר המשימתי. קיבוץ שאומר 'הקהילה חשובה לי', 'הבריאות והחינוך של כולם חשובים לי', קהילה שרואה את החיים בקיבוץ כמשימה, זה הדבר המשמעותי. לצקת רוח וערכים ביום קטנות".

מהו בית הספר של התנועה הקיבוצית?
"לבית הספר יש שתי רגליים, האחת לדייק ולטייב את ההכשרות והקורסים של התנועה הקיבוצית, שהחוויה של המשתתפים תהיה טובה ורלוונטית לצרכי הקיבוצים. הרגל השנייה היא פיתוח תוכן ומרכז רעיוני – להצליח לדייק 'לשם מה' אנחנו עושים קיבוץ היום.

"בית הספר נפתח בתחילת השנה. השקנו אתר שיש בו תכנית לימודים שנתית. כל חבר קיבוץ יכול להסתכל קדימה ולבחור את ההכשרות המתאימות לו, על פי עניין ועל פי הלו"ז השנתי שלו.

"הקורסים פתוחים לכל חברי הקיבוצים שמעוניינים לקחת תפקידי הובלה בקיבוץ, מנהלי קהילות, עתודה ניהולית ואחרים. כמעט לכל קיבוצניק יש רעיון לקורס, וזה מראה שהדבר הזה תוסס וחי, ויש לו הרבה לאן להתפתח. בסוף המסר שאנחנו מנסים למסור זה שהקיבוץ הוא לא רק צורה, הוא רעיון, והוא יכול להיות קטן וגדול, בעיר ובכפר, צעיר וזקן, ועם רפת או הייטק".

איזה קורסים אתם מציעים למשל?
"
שתי דוגמאות לקורסים שמבטאים את ההתחדשות של הקיבוץ והתנועה הקיבוצית הם קורס בנושא "תקשורת והעברת מסרים פנים קיבוציים" – קורס מידעל'ך, ששמו יצא לפניו.

"צריך להבין שכיום חיי הקיבוץ מתרחשים בווטסאפים וב'מקומי', ולא רק בשבילים ובחדר האוכל. אנחנו נותנים למשתתפים כלים להבין את הקהילה שלהם, ולטייב את השיח הקהילתי בעזרת כלים חדשניים, על מנת ליצור שיח בריא יותר.

קורס עורכי עלונים בקיבוצים (צילום: תקשורת ודוברות התנועה הקיבוצית)

"רכזת התרבות כיום צריכה לדעת לעבוד עם כלי AI ורשתות חברתיות, מנהל קהילה צריך לדעת לעבוד עם כלים של שיווק ומיתוג. אנחנו נותנים את הכלים האלה.

"הקורס השני עוסק ב"תכנון המרחב הקיבוצי" - בתשתיות ובקרקע. האמירה בבסיס הקורס היא שלקיבוץ יש מאפיינים קהילתיים ושיתופיים שצריכים להתבטא באופן שבו אנחנו מעצבים את הפרצלציה, את התב"ע, את הנוי, את אזורי המגורים, ולדעת גם מה אנחנו רוצים לא להיות.

מה הכוונה?
"אנחנו יישוב קהילתי גרוע, ואנחנו טובים מאוד בלעשות קיבוץ. קיבלנו שטח בשביל ליצור בו חיים משותפים, גדרות והפרדות או ויתור על המרחב המשותף לא יכול להחזיק מים כי זה לא אנחנו, וזה גם לא ישים.

"קורסים נוספים שאנחנו מציעים עוסקים בניהול עסקי, בניהול קהילה, בעולמות האנרגיה, ויש הרבה מאוד הכשרות בתחומי הבריאות. מול הקריסה וההצטמצמות של מערכת הבריאות הישראלית מערכות הבריאות והחינוך של הקיבוץ יכולות להיות אלטרנטיבה ראויה".

סובל עם קהילת אוהדי הפועל תל אביב

כשהוא לא עוסק בבית הספר, אורמיאן אומר שהתחביב שלו הוא לסבול עם קהילת אוהדי הפועל תל אביב. הוא מציין שהוא יודע לבשל טוב, ובעבר אפילו הוביל יזמות של קיבוץ נערן למסעדה ניידת על פי הזמנה של קבוצות משפחות או קהילות. "היה לנו תפריט של 5 מנות, היינו מגיעים למקום, תולים גרילנדה, שמים מוסיקה יפה, הפעלנו את זה 5 שנים כענף של הקיבוץ". המאכל שהוא מכין הכי טוב היום זה פסטת טונה. "זה בעיקר טוב לילדים", הוא צוחק.

כבר הרבה שנים שאורמיאן משלב יזמות יחד עם הניסיונות לתיקון חברתי. לתנועה הקיבוצית החליט להצטרף אחרי שראה כי ממשלת השינוי מובילה מהלכים לפגיעה בחקלאות.

"התחברתי לליאור שמחה, שהוביל בזמנו את התאחדות יצרני החלב. ראיתי כיצד שר החקלאות פורר מוביל לפתיחת מכסים ולהחלשת החקלאים, ולא יכולתי להישאר אדיש. התחברתי למאבק של הרפתנים בקיבוצים ושל הלולנים במושבים. במהלך המאבק הזה נחשפתי לעולמות החקלאות הקיבוצית, הכרתי את ליאור ואת החזון שהביא איתו לתנועה.

"כשהתפנה תפקיד של בינוי קהילה, הגשתי מועמדות מתוך הרבה אהבה לפרויקט הציוני הזה שנקרא קיבוץ, שאני חושב שהחיזוק שלו והעוצמה שלו יכולים לתקן הרבה דברים בחברה שלנו".

"יש הרבה ערכים קיבוציים שהייתי רוצה לראות יותר בחברה הכללית" מסכם אורמיאן, "וגם בתוך הקיבוץ עצמו".

רוצים להירשם לאחד הקורסים של בית הספר? לחצו כאן >>