זמן קיבוץ
לחוויית קריאה טובה יותר הורד את האפליקציה שלנו
מעבר לאפליקציה
x
17°
Weather תל אביב
תל אביב
חיפה
ירושלים
באר שבע
אילת
קצרין
קיבוץ בארי
מדורים
דעות מגזין
עוד

תנועה

תנועה

"הקיבוצים תמיד ידעו להיכנס איפה שהמדינה לא מספיקה"

הדס יום טובהדס יום טוב3 דק' קריאה

אילת ארנוני (43), נשואה ואם לשלושה (וחתול) מקיבוץ גבעת ברנר, מנהלת תכנית תל"מ בקיבוצים לצעירים חסרי עורף משפחתי | "זה עוזר לצעירים האלה לגדל שורשים חדשים, ויחד עם זה ביטחון עצמי ותחושת ערך עצמי. זה בדיוק מה שקיבוץ יודע לתת, ועבור מי שגדלו ללא עורף משפחתי, זו מתנה אדירה"

אילת ארנוני (43), נשואה ואם לשלושה (וחתול) מקיבוץ גבעת ברנר, מנהלת תכנית תל"מ בקיבוצים לצעירים חסרי עורף משפחתי | "זה עוזר לצעירים האלה לגדל שורשים חדשים, ויחד עם זה ביטחון עצמי ותחושת ערך עצמי. זה בדיוק מה שקיבוץ יודע לתת, ועבור מי שגדלו ללא עורף משפחתי, זו מתנה אדירה"

הדס יום טוב
הדס יום טוב06.11.25

אילת ארנוני (43), בת קיבוץ שדה בוקר וכיום מתגוררת בקיבוץ גבעת ברנר עם בן זוגה אורי, שלושת ילדיהם וחתול כתום בשם כראמל. בשש השנים האחרונות היא מובילה את אחת התוכניות החברתיות המשמעותיות בעולם הרווחה בישראל – תוכנית תל"מ.

תכנית תל"מ (תעסוקה, לימודים ומגורים), נולדה מתוך שיתוף פעולה בין התנועה הקיבוצית למשרד הרווחה, ומיועדת לצעירים וצעירות חסרי עורף משפחתי. בניהם חיילים בודדים, בוגרי פנימיות, עולים חדשים ויוצאי החברה החרדית.

"זו תכנית משנה חיים", אומרת ארנוני. "אלה צעירים שנשארו לבד בעולם, לחלקם אין קשר עם ההורים, אחרים הגיעו לארץ לבד או יצאו ממסגרות רווחה. כשהם משתחררים מהצבא, הם בעצם נופלים בין הכיסאות. המסגרות נגמרות, המדינה לא מצליחה לתמוך בהם מספיק, הם כבר בוגרים אבל עדיין בגילאים צעירים ומשמעותיים בעיצוב האישיות והחיים, ולא תמיד יש מי שיחזיק אותם. אנחנו רוצים לתת להם שנה של התפתחות אישית, מקצועית וחברתית, שנה של יציבות. הקיבוצים תמיד ידעו להיכנס איפה שהמדינה לא מספיקה. זה היה כך בעבר וזה כך יותר ויותר גם היום".

לגדל שורשים חדשים

לאחר מיון ותהליכי קבלה לתכנית, צעירי תל"מ מגיעים לקיבוצים שונים ברחבי הארץ, שם הם נכנסים לשנה בה הם מתגוררים הצעירים בקיבוץ, עובדים בו במשרה מלאה וחיים חיי קהילה עשירים. רובם עובדים בענפי החינוך בקיבוץ, ומקצתם בענפי השירות או התיירות. הם מנהלים חיים עצמאיים בקהילה תומכת – משלמים שכר דירה, יוצאים ללמוד, ולומדים לנהל חיים עצמאיים – לבשל, לכבס, לנהל תקציב, ובעיקר – יוצרים קשרים משמעותיים – מה שפעמים רבות חסר להם.

"הקיבוץ נותן להם מודל לחיים בריאים ומתפקדים. זה עוזר להם לגדל שורשים חדשים, ויחד עם זה ביטחון עצמי ותחושת ערך עצמי. זה בדיוק מה שקיבוץ יודע לתת, ועבור מי שגדלו ללא עורף משפחתי, זו מתנה אדירה".

ארנוני ומשתתפים
"הקיבוץ נותן להם מודל לחיים בריאים ומתפקדים". ארנוני עם חלק ממשתתפי התכנית בשנה שעברה. צילום: התנועה הקיבוצית

תוכנית תל"מ קיימת כבר 26 שנה, ועברו דרכה אלפי צעירים. בכל שנה משתתפים בתוכנית כ־60 צעירים, הפזורים כיום ב־12 קיבוצים, בהם גן שמואל, געש, כנרת, רגבה, עין גדי, נען, רמות מנשה ואור הנר. "אנחנו בונים בהדרגה את השותפות עם משרד הרווחה, כדי להרחיב את התוכנית", מספרת ארנוני. "בישראל יש כ־60 אלף צעירים חסרי עורף, ובתל"מ יש רק 60 מקומות. אנחנו עושים ככל שאנחנו יכולים כדי לגדול ולקלוט כמה שיותר צעירים".

לראות את תל"מ בכל קיבוץ

מעבר לערך החברתי, ארנוני מדגישה שגם לקיבוצים יש מה להרוויח. "יש מצוקת כוח אדם, בעיקר בחינוך. כשקיבוץ משתתף בתל"מ הוא לא רק מקבל עובד, אלא גם שותף לתהליך טיפולי וליווי מקצועי. זה לא 'מתנדב', זה בן אדם אמיתי שמתקדם ולומד. הקהילה מחזקת אותו, והוא מחזק אותה".

אני רוצה לראות את תל"מ בכל קיבוץ – אפילו אם זה רק משתתף אחד בכל מקום. שבכל קיבוץ תהיה מסגרת חברתית שמחזירה את הלב הקיבוצי החוצה אל החברה הישראלית. בשנתיים האחרונות למדנו שלקיבוצים יש המון מה לתת ויש חדוות עשייה, והגיע הזמן לשוב ולצמוח כלפי חוץ. הקיבוצים תמיד ידעו תמיד להיות שם כשצריך – בקליטת עלייה, בחקלאות, בשירות לחברה. עכשיו זה הזמן שלנו לעשות את זה שוב, להיות ראש החץ שמוביל לבניית החברה הישראלית מחדש. ובאופן טבעי, זה מתחיל בדאגה לחלשים ביותר"

ובאופן אישי, יש לה חלום תמים. אבל אולי אין חלום יפה מזה. "הלוואי שיהיה שלום. באמת. זה מה שאני מאחלת. שלום, ושלכל צעיר וצעירה במדינה הזאת תהיה הזדמנות שווה להתחיל מחדש ולבנות את חייו בישראל".