חקלאות קיבוצית: "סלמון המעיינות" משדה אליהו בדרך לגידול דגי סלמון במערכות מבוקרות

ישראלים אוהבים סלמון. ואם לחדד, "שוק דגי הסלמון הוא ענק. הישראלים נחשבים כצרכנים גדולים של דג הסלמון בהשוואה לצרכנים אחרים בעולם. היקף צריכת הסלמון בארץ הוא כ-20 אלף טון של בשר נטו, שזה שווה ערך לכ-45 אלף טון של דגים שצריך לייצר. רק כדי לסבר את האוזן, היקף ייצור המדגה הישראלי בשנה עומד על כ- 12 אלף טון", אומר ברק גולדשמידט מקיבוץ שדה אליהו, מנכ"ל חברת "סלמון המעיינות".

אלא שבזמן שהצרכנים הישראלים צורכים קרוב ל-190 אלף טון דגים בשנה, התלות בייבוא הרחיקה לכת. "מחירי הסלמון בשוק העולמי במגמת עלייה כל הזמן. ברור שייצור דגים מקומיים עדיף על דגים שמיובאים מחו"ל. חשוב שהצרכן יידע להעריך את הדג הישראלי הטרי", גולדשמידט מוסיף.

על המיזם המסקרן חתומים קבוצת שאן, קיבוץ שדה אליהו והמועצה האזורית עמק המעיינות ובנוסף בני הדור הצעיר של קיבוצי עמק המעיינות. בשיתוף חוות עדן ובניהול מרכז החדשנות "אינוואלי טכנולוגיות" מוקם בימים אלה מתקן גידול חדש בהיקף של כ-40 -45 טון של דגי סלמון בשנה. מדובר בשלב זה במיזם שעלות הקמתו נאמדת בכ-15 מיליון שקל והוא צפוי להוות את הבסיס לקראת הקמת המתקן המסחרי הראשון בישראל לגידול של אלפי טונות של דגי סלמון בעתיד.

הגענו על הקשקש

גולדשמידט (33), נשוי ואב לשלושה ילדים, מחובר לענף המדגה בקיבוצו עוד מנעוריו. את שירותו הצבאי הוא עשה כחובל בחיל הים, שירת בקבע ולפני כארבע שנים פשט את המדים ונכנס לניהול המיזם והגשמתו.

"אהבתי ואני אוהב דגים", מעיד ברק גולדשמידט על עצמו, "ואהבתי את המדגה והתחברתי לענף הזה. הרעיון העסקי-הכלכלי במיזם לגידול הסלמון היה שבניגוד לגידול הדגים בישראל, שמאוד מאותגר על יד הייבוא ותלוי בהחלטות ממשלתיות של הורדת והעלאת מכסים, הסלמון זה סיפור אחר".

היקף צריכת הסלמון בארץ הוא כ-20 אלף טון של בשר נטו, שזה שווה ערך לכ-45 אלף טון של דגים שצריך לייצר. רק כדי לסבר את האוזן, היקף ייצור המדגה הישראלי בשנה עומד על כ- 12 אלף טון

וזה כי בישראל, כפי שגולדשמידט מציין, לא מגדלים דגי סלמון. כל דגי הסלמון בשוק הם תוצרת ייבוא. "החברה שלנו היא הראשונה שמבקשת להקים כאן חקלאות ישראלית של דגי סלמון. הפרויקט שלנו החל בשנת 2020, ביוזמתם ובחזונם של מנכ"ל קבוצת שאן, גברי אייכנוולד ויצחק סימון, שניהם מוותיקי המדגה הישראלי. החברה החלה לגדל סלמון רשמית לפני כשנה. לקח לנו זמן להבין את השוק, לתכנן מערכת פיילוט, כשבסוף המטרה היא להרים ענף חקלאי של אלפי טונות בשנה. כמו בכל דבר, יש ללכת 'עקב בצד אגודל'. אנחנו לא ישר קופצים ומקימים מתקנים גדולים. תיכננו מתקן פיילוט בשדה אליהו שאמור לייצר 40 טון סלמון בשנה".

"סלמון המעיינות" החליטה להיות החלוצה בתחום, עם כל האתגרים הכרוכים בכך. "אנחנו כבר מגדלים סלמון במערכת ניסיונית במו"פ האזורי 'חוות עדן' , אבל זה לא בהיקפים מסחריים. המפגש הראשון של הצרכן הישראלי עם דגי הסלמון 'כחול לבן' יהיה רק לקראת סוף השנה הבאה. המתקן הפיילוט שאנחנו מקימים, שיחל לפעול ברבעון הראשון של שנת 2026, יהווה בסיס להראות לעולם ולמשקיעים שאפשר לגדל סלמון באופן כלכלי בישראל. זה גם מתקן שהוא מאוד חשוב ברמת הידע, ברמת הפרקטיקה והתפעול. בסוף אנחנו מקימים מערכת שלא נפוצה מדי בישראל. אנחנו צריכים להתאים את המים ואת הטמפרטורות למה שהסלמון צריך, כי בתצורתם הטבעית כאן הם לא מתאימים. יש פה חיבור של ביולוגיה, כימיה ומיכון, גם תומכות מרמת התאורה דרך מערכות ניטור ובקרה וכלה במערכות הטיפול במים וגידול הדג".

בשנה הבאה בצלחת

גולדשמיט אומר שבגידול דג הסלמון יש מרכיבים רבים שכל אחד מהם הוא עולם ידע שלם בפני עצמו. המערכת שהוא ואנשיו מקימים היא לימודית גם עבורם לטובת הכשרת כוח אדם, להכשרת הרגולציה וגם "לפתח את האמון של המרחב, המשקיעים והמדינה בסלמון הישראלי וכמובן לחשוף לצרכן את הסלמון הישראלי הטרי, שיצא רק אתמול מהמים ולא הגיע לכאן במטוס לאחר שמת מספר ימים קודם לכן. יש לנו כבר את הקרקע בשדה אליהו שעליה אנחנו מתכננים להקים את השלב הבא של הפרויקט. מדובר במודל חדש של חקלאות לגידול דגים, מודל שמתאים לדור הצעיר, הדור שלי, של החקלאים".

כלומר?

"שעות העבודה אינן תלויות בחום או בקור, בחורף או בקיץ. זו סביבת עבודה נקייה יחסית לחקלאות המסורתית והרבה יותר טכנולוגית. היום לחקלאים צעירים קשה כאשר עבודה בחקלאות דורשת עבודה ב'שעות לא שעות' עם תוצרת שבהרבה מקרים לא מאפשרת פרנסה. יכולת השילוב של טכנולוגיות חקלאות מדייקת של מיכון, ניטור ובקרה היא הרבה יותר גבוהה בפוטנציאל שלה. אני רואה בפרויקט מנוע צמיחה".

פרויקט כזה או כדוגמתו גם אמור להחזיר את בני הדור הצעיר לענף החקלאות?

"חד משמעית. לצערי אנחנו לא רואים הרבה חקלאים צעירים. אי אפשר לכפות על האוכלוסייה הצעירה לעבוד במה שלא מתאים לה, לא מבחינת השכר והתנאים הפיזיים ולא מבחינת התנאים הרוחניים של העבודה. אם תספק להם יחידה חקלאית שמייצרת מזון, בשילוב עם מערכות טכנולוגיות מתקדמות, הצעירים יבואו. זה פשוט מרתק. אחת המטרות שלנו היא לשלב את בני הדור הצעיר בסיפור הזה".

אתה מדבר במושגים של חזון.

"אני מקווה להיות חלק מענף חקלאות מים כלכלי העומד בפני עצמו ולא צריך להיתמך. אני גם מקווה לראות כאן תעשייה חקלאית במובנים הרחבים יותר, צומחת ומשגשגת. בלי חקלאות רחבה על שלל ענפיה, תעשיות קיבוציות חקלאיות רבות לא היו פה ובלי חקלאות רחבה ומתפתחת הן גם לא תהיינה פה בהמשך. החקלאות היא חלק משמעותי משורשיה של הכלכלה הישראלית. הדברים תלויים זה בזה. צריך להחזיר עטרה ליושנה ולהבין שאי אפשר בלי החקלאות".