תביעה נגד חבר מרחביה נמסרה כדין. למרות זאת, הנתבע יישמע בבית המשפט

קיבוץ מרחביה הגיש תביעה כנגד חבר קיבוץ לשעבר. לטענת הקיבוץ, הנתבע סירב לקיים את החלטות מוסדות הקיבוץ בדבר העברת הזכויות שיש לו בדירה בקיבוץ לידי אדם אחר שיהיה זכאי לכך בהתאם להחלטות הקיבוץ.

הנתבע מתגורר בחו"ל, משכך מסר הקיבוץ את כתב התביעה לאביו של הנתבע שמשמש מיופה הכוח של בנו. בנוסף, בוצעה הדבקה של כתב התביעה על דלת הדירה בקיבוץ בה מחזיק הנתבע. הקיבוץ ביצע אפוא "המצאה" כפולה: האחת בדרך של מסירה למיופה הכוח והשנייה בדרך של "הדבקה".

משלא הוגש כתב הגנה במועד (שנספר ומחושב ממועד ההדבקה) – ביקש הקיבוץ וקיבל מבית המשפט פסק דין (בהעדר הגנה) ולפיו על הנתבע להציע רוכש לדירה, שאם לא כן הקיבוץ "ייכנס בנעליו", לצורך המכירה.

משנודע על כך לנתבע הוא הגיש לבית המשפט בקשה לביטול פסק הדין (שניתן בהעדרו, שלא בנוכחותו). לטענתו לא בוצעה אליו "המצאה כדין" שכן הוא מתגורר בחו"ל והקבוץ היה מודע לכך (ולכן, ההדבקה על הדלת לא הייתה בגדר "המצאה", שכן אין זה מקום מגוריו הנוכחי). עוד הוא טען שיש לו סיכויי הגנה טובים כנגד התביעה, כך שהקיבוץ לא יכול לחייבו למכור את הדירה.

הקיבוץ התנגד וטען "שהמסירה בוצעה כדין" בארץ למיופה כוח של הנתבע. הקיבוץ הוסיף שהוא גם שלח מייל לנתבע בו הודיע לו על התביעה ועל ההליך, אך הנתבע עדיין לא הגיש כתב הגנה. עוד טען הקיבוץ שאין לנתבע עילת הגנה כנגד התביעה.

השופטת ג'מילה ג'בארין כליפה מבית המשפט המחוזי נוף-הגליל נצרת, פסקה שכן בוצעה המצאה כדין לנתבע, שכן כתב התביעה נמסר לאביו, כמיופה כוחו של בנו.

הקיבוץ התנגד וטען "שהמסירה בוצעה כדין" בארץ למיופה כוח של הנתבע. הקיבוץ הוסיף שהוא גם שלח מייל לנתבע בו הודיע לו על התביעה ועל ההליך, אך הנתבע עדיין לא הגיש כתב הגנה. עוד טען הקיבוץ שאין לנתבע עילת הגנה כנגד התביעה.

עם זאת, השופטת אמרה כי מאחר ומדובר בפסק דין שניתן בהעדר הגנה ו"במעמד צד אחד" יש לבית המשפט שיקול דעת אם לבטל את פסק הדין. הנתבע, הסבירה השופטת, חולק על זכותו של הקיבוץ לחייב אותו למכור את הדירה או להציע רוכש אחר. זו שאלה שיש לדון בה, והיא "מצדיקה כי יינתן לנתבע את יומו בבית המשפט כדי להתגונן מפני התביעה".

השופטת ביטלה את פסק הדין וחייבה את הנתבע, לנוכח מחדלו להגיש כתב הגנה, לשלם לקיבוץ הוצאות משפטיות בסך 4,000 שקלים. עוד היא הורתה לנתבע להגיש כתב הגנה בתוך 45 ימים. הצדדים מנסים להגיע כעת לידי פשרה ביניהם. הקיבוץ מיוצג בידי עומר כהן (נשיץ ברנדס ושות') ואילו הנתבע בידי עו"ד הראל טיקטין.

איך "ממציאים" כתב תביעה?

במסירה אישית, להניח במקום נראה לעין או להדביק על הדלת

כאשר תובע מגיש תביעה בבית משפט – עליו למסור לנתבע עותק של כתב התביעה. כל עוד לא נמסרה התביעה לנתבע כדין, לא ניתן להתחיל בהליך המשפטי, שכן המועד להגיש את כתב ההגנה נקבע בהתאם למועד בו קיבל הנתבע את כתב התביעה. רק לאחר מכן מתחיל "להתגלגל" ההליך.

הכלל הוא שמסירת התביעה תתבצע, ככל הניתן, לידי הנמען עצמו. אך לא תמיד הדבר אפשרי. אחת הדרכים לבצע מסירה של התביעה לנתבע (או בלשון המשפטית: "המצאה של כתב התביעה"), היא בדרך של "המצאה במסירה אישית" לידי הנמען עצמו. עם זאת כאשר הנמען סרב לקבל את המסמך או לאשר את קבלתו בכתב או אם הוכח שהמוסר "פעל בשקידה ראויה וסבירה", אך לא נמצא אדם אחר שניתן למסור לו את המסמך – ניתן "להניח" את כתב התביעה "במקום נראה לעין בסמוך לדלת ביתו או עסקו" של הנמען. כדי לוודא שכתב התביעה שהונח "לא ילך לאיבוד", נוהג מי שמבצע את המסירה האישית "להדביק" את המעטפה שבה כתב התביעה על הדלת.

כאשר הומצא כתב התביעה לנתבע וזה האחרון לא מגיש כתב הגנה במועד, יכול התובע לבקש מבית המשפט לתת פסק דין כנגד הנתבע, בהעדר הגנה. במקרה בו לא בוצעה מסירה אישית לידי הנתבע עצמו אלא בוצעה "הדבקה" כאמור – על התובע להוכיח לבית המשפט כי לא עלה בידו לאתר את הנמען ולכן ביצע "הדבקה" של כתב התביעה.