שיא של כל הזמנים

רגע לפני ששנת 2025 מסתיימת, מתפרסם שנתון התנועה הקיבוצית לשנים 2024-2023 (ראו בסוף הכתבה) שמראה במספרים מה מצבנו, הקיבוצניקים.

השנתון שהוכן על ידי אגף הכלכלה בתנועה הקיבוצית בשיתוף
"ברית פיקוח" אסף נתונים ממרבית הקיבוצים ומציג את מצבם מבחינת הגידול הדמוגרפי, מצב כלכלי בתעשייה הקיבוצית ומה מקורות הפרנסה העיקריים וגם נתונים על אודות אורחות החיים ורמת הערבות ההדדית.

צלחנו את המשבר

היו אלה שנים לא פשוטות, בלשון המעטה, למדינת ישראל בכלל ולקיבוצים בפרט, הן בדרום והן בצפון. ההשפעה של טבח 7 באוקטובר ושל פינוי הקיבוצים בצפון בעקבות המלחמה לא פסחה גם על קיבוצים שאינם על קו הגבול. למרות זאת, יש חדשות טובות, מתברר שאנחנו גדלים.

ב-2023 הגיעה התנועה הקיבוצית לשיא של כל הזמנים עם 205 אלף נפש, חברים, תושבים וילדים.

מגמת הצמיחה נמשכת גם ב-2023, לאחר צליחת המשבר הדמוגרפי שליווה את הקיבוצים עד תחילת שנות האלפיים.

כמעט מחצית מאוכלוסיית הקיבוצים (48.3%) מתגוררת במחוז צפון. כחמישית (21.1%) במחוז דרום. במחוזות חיפה, תל אביב ומרכז ביחד – מתגוררת כרבע מאוכלוסיית הקיבוצים

מגמת הגידול באוכלוסייה ניכרת גם בעת בחינת הנתונים לפי גודל הקיבוץ:
בשנת 2005 בכמחצית מהקיבוצים התגוררו פחות מ-400 תושבים, ורק בפחות מ-10% מהקיבוצים עלה מספר התושבים עלה על 800.

ב-2023 בכ-40% מהקיבוצים עולה מספר התושבים על 800 וב-45% מהקיבוצים יש בין 400 ל-800 תושבים.

"אפשר לראות צמיחה חדה בקיבוצים המונים בין 800 ל-1,200 איש ואישה. הכפלנו את מספר חברינו במהלך דור", דברי מזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה.

האם המגמה תמשך? ניתוחי השנתונים הבאים יבחנו את השפעת אירועי 7 באוקטובר על הגדילה הדמוגרפית, גם בקיבוצי הנגב המערבי ובעיקר באלו שנפגעו קשות במהלך הטבח וגם בקיבוצי הצפון שהיו מפונים מעל שנה מבתיהם.

מגשימים את ייעודנו ביישוב הגבולות

"הקיבוצים, כפי שמתאר השנתון, מגשימים את ייעודם ביישוב גבולות הארץ, ולכן המכה שניחתה ב-7 באוקטובר, ניחתה בראש ובראשונה
על ראשנו, יחד עם יישובי וערי הדרום", דברי שמחה.

כ-76% מהקיבוצים עשו שינוי באורחות החיים ועברו למודל של קיבוץ מתחדש. 12% מהקיבוצים נותרו במודל שיתופי ו-12% נוספים במודל "שיזורי"

ואכן, מעל 70% מחברי וחברות התנועה הקיבוצית חיים בפריפריה של מדינת ישראל – כמעט מחצית מאוכלוסיית הקיבוצים (48.3%) מתגוררת במחוז צפון. כחמישית (21.1%) במחוז דרום. במחוזות חיפה, תל אביב ומרכז ביחד- מתגוררת כרבע מאוכלוסיית הקיבוצים.

מאחדים סטטוסים

הנתונים משקפים לא רק המשך מגמות ארוכות טווח של צמיחה דמוגרפית, הם מראים כי חלה התחזקות במגמת הקליטה לחברות
מלאה. יותר קיבוצים בעשור האחרון עברו ל"איחוד סטטוסים", כך שכמעט כל החברים והחברות שותפים במעמד זהה, דבר שמפחית פערים פנימיים ומחזק את השותפות והסולידריות.

כ-76% מהקיבוצים עשו שינוי באורחות החיים ועברו למודל של קיבוץ מתחדש. 12% מהקיבוצים נותרו במודל שיתופי ו-12% נוספים במודל "שיזורי" (המאפשר לחברים בחירה בין קיבוץ מתחדש לקיבוץ שיתופי).

40% מאוכלוסיית הקיבוצים הם חברים וחברות, פחות מ-20% (18%) מהאוכלוסייה תושבי הרחבות ותושבים זמניים.

נמשכת המגמה לחיזוק המנהיגות הפנימית בקיבוץ. מאז משבר הקורונה (2020) גדלה כמות ממלאי התפקידים שהם חברי הקיבוץ

26% מהאוכלוסייה הם ילדי חברים, 8% ילדי תושבים, 8% חברים במעמד מיוחד (חברים בחופשה, מועמדים, בני משק במסלול קבלה לחברות שטרם התקבלו לחברות וחברי משק שאינם גרים דרך קבע בקיבוץ).

ב-63% מהקיבוצים המתגוררים בקיבוץ הם בעלי סטטוס זהה, רק ב-20% מהקיבוצים המתגוררים בקיבוץ הם בעלי סטטוסים שונים, ב-17% מהקיבוצים מתקיים תהליך בנידון.

מה ששלי – שלי

ומה לגבי שיוך דירות ושיוך נכסים יצרניים?

ב-12% מהקיבוצים אין שיוך דירות.

בקיבוצים שהחליטו על שיוך בחרו 27% מהם להתקדם על פי החלטה 751, 28% בחרו בחלופת האגודה, 30% מהקיבוצים בחרו בהחלטה 979 על גלגוליה (החלטה 1592).

אחוז מהקיבוצים עדיין מתלבט, ובשני אחוז מהקיבוצים טרם הוחלט על מסלול.

מבחינת שיוך נכסים יצרניים:

ב-45% מהקיבוצים הושלם התהליך ופועלים על פי המודל שנקבע.

ב-20% מהקיבוצים הוחלט על מודל, אך הוא טרם מיושם.

ב-30% מהקיבוצים אין שיוך ואין דיון על שיוך. וב-5% אין שיוך אך יש דיונים בנושא.

מנהיגות מקומית

מנתוני השנתון ניתן גם לראות כי נמשכת המגמה לחיזוק המנהיגות הפנימית בקיבוץ. מאז משבר הקורונה (2020) גדלה כמות ממלאי וממלאות התפקידים שהם חברי וחברות הקיבוץ.

"היכולת להנהיג בעזרת כוחות מקומיים מעידה על חוסן גבוה" דברי איילת הריס, ראשת אגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית. "לצד אתגרי
הניהול המורכבים ורמת השחיקה הגבוהה, תחושת המשמעות שמלווה
ממלאי וממלאות תפקידים שהם חברי וחברות קיבוץ מעידה על היכולת והרצון להיות שותפים להובלת הקיבוץ".

ואכן ניתן לראות כי ב-48% מהקיבוצים עד שני שלישים ממלאי וממלאות התפקידים הם חברי וחברות הקיבוץ. ב-26% מהקיבוצים מעל שני שלישים ממלאי התפקידים הם חברי הקיבוץ. ב-9% מהקיבוצים מנהיגות הקיבוץ כולה חברי הקיבוץ, בעוד ב-17% מהקיבוצים אין אף לא חבר אחד בין ממלאי התפקידים.

ערבים זה לזה

"השנתון השנה איננו רק דוח סטטיסטי – הוא עדות לחוסן החברתי שנבנה לאורך שנים, ושיעמוד לנו גם בשיקום ובצמיחה מחדש" אומרת הריס.

ואכן, ניתן לראות מגמת התחזקות בשירותי הבריאות והרווחה, ובנושא הפנסיה והביטחון הסוציאלי.

רוב הקיבוצים מחזיקים מערך בריאות מקומי: ב-25% מהקיבוצים יש מרפאה ושירותי חירום, ב-47% יש מרפאה ללא שירותי חירום.

ב-13% מהקיבוצים מקבלים החברים את רוב שירותי הרפואה מחוץ לקיבוץ (בקיבוץ יש שירותי חירום בלבד) וב-15% מקבלים החברים את כל שירותי הרפואה מחוץ לקיבוץ.

ב-82% מהקיבוצים יש ניהול בריאות ורווחה בנוסף לניהול ייעודי של תחומי רווחה וזקנה.

להזדקן ביחד

נמשכת מגמה של גידול במספר הקיבוצים שמסוגלים להבטיח לחבריהם פנסיה גבוהה יותר מפנסיית המינימום (40% מהשכר הממוצע), "פנסיית הרשם", זאת על אף גידול משמעותי בסכומי פנסיית המינימום בשנים האחרונות, בהתאמה לגידול בשכר הממוצע במשק. (בשנת 2025 נרשמה עלייה נוספת ל-5,262 שקלים).

44% מהקיבוצים משלמים פנסיית רשם, כאשר כמחצית מהקיבוצים (53%) משלמים מעל פנסיית הרשם, ברמות שונות.

מספר הקיבוצים שאינם מצליחים לעמוד בפנסיית הרשם, הינו מצומצם
מאוד ועומד על אחוזים בודדים (3%).

תוספת ליחידים:

ב-37% מהקיבוצים אין תוספת ליחידים על פנסיית הרשם. ב-38% יש תוספת ליחידים של 25%. ב-8% מהקיבוצים התוספת ליחידים גבוהה מ-25%, ב-17% מהקיבוצים יש תוספת ליחידים אל היא נמוכה מ-25%.

ומה עם גיל הפרישה?

42% מהחברות בקיבוצים פורשות לפנסיה בגיל 67 ומעלה. 28% פורשות בגיל 65-66.

83% מהחברים פורשים לפנסיה בגילאים 66-69.

ב-73% מהקיבוצים יש ממלא תפקיד לניהול תחום הזקנה, ב-17% נוספים יש אחראי לרווחת הוותיקים הפועל יחד עם ממלאי תפקיד נוספים. רק ב-10% מהקיבוצים לא ניתן טיפול בקיבוץ ונעזרים בשירותי המועצה בלבד.

צרכים מיוחדים:

ברוב הקיבוצים (82%) יש ועדה לצרכים מיוחדים, ב- 13% נוספים הוועדה בשלבי הקמה.

ב-47% מהקיבוצים נחתמו הסכמים עם כל או רוב המשפחות שלהן בת או בן עם צרכים מיוחדים. ב- 24% מהקיבוצים נחתמו הסכמים רק עם חלק מהמשפחות.

ב-90% מהקיבוצים קיימת קרן לעזרה הדדית. ב-82% מהקיבוצים יש קרן מילואים או חשבון נאמנות לניהול כספי הערבות ההדדית.

ועוד נתון מרשים: ב-94% מהקיבוצים יש צוות חירום פעיל ומתורגל!

תמונת העתיד של הקיבוץ

"יחד יצאנו ממשבר שנות ה-80 ויחד נצא ממשבר 7 באוקטובר" דברי ליאור שמחה. "הערבות ההדדית היא סוד כוחנו. עלינו להשלים בשנים הבאות את שיקום הקהילות שנפגעו, להמשיך להצמיח את הקיבוצים ולצייר את תמונת העתיד של הקיבוץ ב-2048 עבור ילדינו, עבור עצמנו, עבור החברה הישראלית כולה.
'הקיבוץ הוא בית ודרך לאדם', כתב יצחק טבנקין, 'ותנועה ליישוב הארץ'. שנתון 2024-2023 מוכיח זאת בנתונים מספריים"

לקריאת השנתון המלא לחצו כאן >>