אחד המאפיינים הברורים של תא שטח שלא היה נגיש לציבור במשך שנים, הוא ההרגשה שאתה צועד על היסטוריה.
אין מקומות בארץ שאליהם ניתן להיכנס אל מעבר לגדר הגבול ולשוטט באזור שבעבר היו בו מוקשים, והיום אלו מנזרים שננטשו, ועוד בלי לראות פסיעות רגליים אנושיות מסביב .
זה המקום שמכונה בערבית "קאסר אל יהוד" או "ארץ המנזרים" – שם שניתן לו על ידי המטיילים הראשונים שדרכו בו לאחר שנים רבות שהדבר לא התאפשר.

תא השטח הרוחבי והצר כולו, שנמתח בין אתר הטבילה "קאסר אל יהוד" (היום גן לאומי) ועד למפגש בין נהר הירדן וים המלח היה אזור סגור לאורך עשרות שנים, כאמור, והכניסה אליו הייתה אסורה גם לחיילים בגלל בעיות של מיקוש שנסחף.

לאורך ההיסטוריה הוא שימש ציר מעבר היסטורי בין המזרח למערב והיה מיושב בדלילות בגלל אדמתו המלוחה ומיעוט המשקעים שבו, אולם מבחינה היסטורית תיאולוגית הוא נחשב לאחד המקומות המכוננים והחשובים בעולם הנוצרי על כל הסתעפויותיו.
זאת כי הוא היה המקום שבו נפגשו שני ה-ענקים של העולם הנוצרי. לא סתם נפגשו, אלא יצרו היסטוריה ששינתה את העולם מקצה לקצה.
יוחנן המטביל וישוע מנצרת, האחד הטביל והשני הוטבל, במימיו הצוננים של הירדן, רגע לפני שהוא פוגש את ים המוות.

כאן נטמעו עמוק בקרקע הניצנים של הדת שתהפוך לאחת הגדולות בעולם ולכאן נוהרים צליינים, מאמינים, תימהוניים וסקרנים עד עצם היום הזה.
העולם הנוצרי מחשיב את אזור הטבילה למקום השלישי בחשיבותו התיאולוגית, ולכן הנהירה למקום והבנייה פה לא הפסיקו כמעט ב-1,600 השנים האחרונות.

לפני מלחמת ששת הימים, כשהאזור היה תחת השלטון הירדני, נבנו בו מספר מנזרים על ידי מדינות שרכשו אדמות רבות בין הירדן לירושלים.
בעקבות המלחמה חדרו פאדיונים ומחבלים ממזרח, וזרעו הרס ומוות, מה שגרם לנטישה מבוהלת של הנזירים, ומאז המקום נשאר כמו קפוא בזמן.

מעבר לזה, מבחינה גיאוגרפית, מעטים ראו את הנפתולים האחרונים של נהר הירדן שעושה את דרכו לים המלח ויוצר דלתא קטנה ומלוחה במקום שבו מים חיים פוגשים את ים המוות.
ובתוך כל זה יש את נקודת האור הציונית פורצת הדרך, מקום שהפך כמעט לאגדה, סיפורו של קיבוץ בית הערבה שאת שרידי בריכות הדגים שלו וסוללות השדות החקלאיים שלו, אפשר לראות עד היום.

זאת הייתה קבוצת אנשים שכנגד כל הסיכויים הפכה את המדבר – באחד המקומות הצחיחים והמלוחים ביותר שקיימים בו, לגן עדן פורח, מה שהביא את הבריטים והערבים לתהות איך חבורת יהודים משוגעים, מצליחים לגדל עגבניות עסיסיות ודגים במקום המקולל הזה.
כבר כמה שנים שיוצאים לתא השטח הבאמת חריג הזה סיורים רכובים מאורגנים ומתואמים על ידי הצבא ובעזרת מועצה אזורית בקעת הירדן.

ובתוך כל זה יש את נקודת האור הציונית פורצת הדרך, מקום שהפך כמעט לאגדה, סיפורו של קיבוץ בית הערבה שאת שרידי בריכות הדגים שלו וסוללות השדות החקלאיים שלו, אפשר לראות עד היום

קיבוצים בסביבה הקרובה: קיבוץ בית הערבה נמצא ממערב למיקום ההיסטורי של בית הערבה הישנה, ומתפרנס מחקלאות, תמרים וירקות אורגניים. מערבה יותר, למרגלות רכס מצוק ההעתקים ממוקם קיבוץ אלמוג, המתפרנס מחקלאות, תמרים, גד"ש, רפת ולול רבייה ויש בו תיירות אירוח. עונת התיירות החלה ואתם מוזמנים לתאם סיור רכוב ומודרך באזור.

שירין בן יעקב, יגור, bolanim.co.il

פייסבוק: shirin ben jacob