בחודשי האביב נצבע יער משמר העמק בצבעי ירוק אזמרגד. באחד המקומות היפים והקסומים בארץ, לצד היער שבמערב עמק יזרעאל, שוכן קיבוץ משמר העמק – קולקטיב חקלאי שהוקם בשנת 1922 על ידי אנשי "השומר הצעיר". 28 שנים לאחר מכן, ב-1950, הקימו חברי הקיבוץ את חברת תמה, המפתחת ומייצרת מוצרי אריזה והגנה לענף החקלאות, שבחלקם הגדול מיועדים לייצוא: רשתות שימושיות, חוטים, עטיפות לחציר ולכותנה, כלי בית ומגוון מוצרי פלסטיק ותוספי אריזה.

הפכה למעצמה כלכלית

תמה גרופ, בבעלות חברי הקיבוצים משמר העמק וגלעד, היא  אחת מחברות התעשייה הקיבוצית הגדולות בישראל. מוצריה נמכרים ברחבי העולם – משווקי אסיה, דרך מרכז ומזרח אירופה ועד לאפריקה הדרומית – והיא הפכה במרוצת השנים למעצמה כלכלית המעסיקה למעלה מ־1,700 עובדים. לפי נתוני דן אנד ברדסטריט, ההון העצמי של החברה עמד בשנת 2020 על 1.1 מיליארד שקל. השנה הסתכם סך המכירות של החברה בכ-2.4 מיליארד שקלים, והיא ממוקמת במקום השלישי בדירוג DUNS 100 של החברות הקיבוציות שהכנסותיהן ממכירות לשנת 2025 הן הגבוהות ביותר.

סך ההכנסות של 30 חברות התעשייה הקיבוצית בדירוג מסתכם השנה ב-28.6 מיליארד שקל. הנתונים מבטאים מגמת צמיחה עקבית במעבר מחברות קטנות-בינוניות אל חברות ענק בעלות מחזורי מכירות של בין מאות מיליוני שקלים למיליארדים.

חברת אמבר, שרשמה השנה מכירות בסך של כ-3.3 מיליארד שקל, ממוקמת במקום השני. אמבר הוא מכון התערובת הגדול במזרח התיכון כולו, המייצר מזון לכל ענפי המשק החי. המכון הוקם ב-1961 על ידי קיבוצי גרנות  ומושבים שיתופיים ממרכז הארץ, והתרחב עם השנים, כשהיום הוא בבעלותם של כ-148 קיבוצים ומושבים בישראל. ב-2023, ההון העצמי שלה עמד על 917 מיליון שקלים.

את המקום הראשון בדירוג DUNS 100 תופסת השנה חברת נטפים, ש-20% ממנה בבעלות קיבוץ חצרים, עם מכירות שהסתכמו בכ־3.8 מיליארד שקל. חברת הענק, המייצרת טפטפות, ממטירים, וטכנולוגיות מתקדמות לניטור לחקלאות, מחזיקה ב-19 מפעלי יצור, 33 חברות בנות, 5,000 עובדים ברחבי העולם (מתוכם כ-1,000 בישראל), ושולטת ביותר מ-30% משוק ההשקיה בטפטוף העולמי. בשנת 2017 רכשה אורביה המקסיקנית (לשעבר מקסיכם) את מרבית ממניותיה עבור יותר מ-1.5 מיליארד דולר.

סך ההכנסות של 30 חברות התעשייה הקיבוצית בדירוג מסתכם השנה ב-28.6 מיליארד שקל. הנתונים מבטאים מגמת צמיחה עקבית במעבר מחברות קטנות-בינוניות אל חברות ענק בעלות מחזורי מכירות של בין מאות מיליוני שקלים למיליארדים.

השנים האחרונות היו מוצלחות במיוחד עבור התעשייה הקיבוצית עם עשרות עסקאות שנעשו שם בשנים האחרונות, בהן: הכנסת משקיעים לחברות, מכירת אחזקות, השקעות של קיבוצים בסטארט-אפים והנפקת חברות בבורסות בעולם.

נתוני שנתון התנועה הקיבוצית לשנים 2023/24 חושפים מגמת צמיחה שבאה לידי ביטוי בעלייה במספר החברות הגדולות – אלו שמחזור המכירות שלהן חוצה את רף ה־200 מיליון שקל. במקביל, נוצר גל חדש של סטארט־אפים קטנים חדשים.

על פי הנתונים, ישנה קפיצה של מעל 60% במספר הסטארט-אפים החדשים שהוקמו בקיבוצים: 77 סטארט-אפים חדשים בשנת 2023, לעומת 48 סטארט-אפים בשנת 2022. היקפי ההשקעה בסטארט-אפים ממשיכים אף הם לגדול באופן ניכר.

לפי השנתון נרשם גידול במספר הקיבוצים שצמחו ממחזור הכנסות של כ־60 מיליון שקל למחזור גבוה יותר. נכון ל-2023, כמעט 60% מהקיבוצים נמצאו במצב כלכלי מצוין או טוב, ופחות מ־5% במצב כלכלי חלש. 38% מהקיבוצים הציגו מצב כלכלי מצוין – מתגאים ברווח תפעולי מאוחד של מעל 25 מיליון שקל בשנה. אלו לא מספרים יבשים בלבד, כי אם תמונת מצב של קהילות שהתייצבו כלכלית ושינו את אסטרטגיית העסקים שלהן.

זינוק משמעותי אחרי הקורונה

כיצד הפכה התעשייה הקיבוצית למוקד כלכלי ועסקי? מהם אותם מנועים שהופכים את הקיבוצים לקטר כלכלי?

גל ההצלחה של החברות הקיבוציות בעשור האחרון מתחיל באדוות קטנות. לאחר עשור של גידול מתון ועקבי, נקודת המפנה המשמעותית חלה ב-2022, כשכלכלת העולם, וכחלק ממנה הכלכלה הישראלית, התאוששה ממגפת הקורונה, ונרשם זינוק משמעותי בהכנסות התעשייה הקיבוצית. שנת 2023 התאפיינה בהמשך המגמה החיובית, כשההתרחבות במחזורי ההכנסות משקפת בעיקר את הרחבת הפעילות התעשייתית ופיתוח של אפיקים עסקיים חדשים.

במהלך העשורים האחרונים נרשמה עלייה מתמדת במספר הקיבוצים בעלי הון עצמי חיובי. מגמה זו נעוצה, בין היתר, במכירת אחזקות בתאגידים ומהסדרים פרטניים עם קיבוצים שנקלעו לקשיים – צעדים שחיזקו את ההון העצמי של קיבוצים ושיפרו את יציבותם הפיננסית. לכל אלו הצטרפה עונת חקלאות מוצלחת בשנים 2023-2024, שהתאפיינה ברווחיות בולטת בענפי הפרי והמטעים אשר תפסו נתח משמעותי בחקלאות הקיבוצית. כמו כן, תפוקות ייצור טובות ותנאי סחר שהיטיבו עם החקלאים.

האוטונומיה חוזרת לקיבוץ

כדי להבין איך הנתונים הללו מתכנסים לצמיחת החברות בפועל, יש להבין לפני הכול, כיצד קיבוץ מתנהל. "קיבוץ זה כמו עסק משפחתי – בדומה למשפחה שמנהלת סופרמרקט. ככל שהבית המשותף גדל – המשפחה גדלה – כך אמצעי הייצור צריכים לגדול ובהתאם", מסביר ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית. "'המשפחה' שלנו גדלה והגידול צריך להתבטא גם בהכנסות, לצד הגידול בהוצאות. הקיבוצים מבינים את זה ומחזקים את העסקים שלהם, כך העסקים שלהם צומחים וגדלים".

לדבריו, בעוד שבעבר הקיבוצים היו מכניסים חברות זרות שינהלו את העסק, היום הם כבר יודעים לעשות את זה בכוחות עצמם ובסיכון מינימלי. "היום הכול מנוהל נכון ובמקצועיות. מרכזי המשק בקיבוצים לא נופלים ממנכ"לים במגזר הפרטי, ונהפוך הוא – אפילו טובים יותר. הם עוברים הרבה הכשרות, יש ניהול מסודר של דירקטוריונים והנהלות, ישיבות אסטרטגיות, ובין הדברים החשובים ביותר – צניעות. אין כאן מנהלים שטסים במטוס פרטי".

שמחה מחדד כי ניהול החברות בקיבוצים הוא ישר, מקצועי, קפדני והגון. "אני חושב שהתובנה שאנחנו יכולים לעשות את זה בכוחות עצמנו, לא פחות טוב מחברות אחרות, היא זו שלקחה את הניהול הקיבוצי כמה שלבים קדימה. אנחנו רואים שדור העתיד של הקיבוצים – צעירים שגדלו בקיבוץ ועברו לעבוד בערים – עוזבים את עבודתם וחוזרים לנהל את הקיבוץ, וכולי תקווה שבשנים הבאות זה רק יתחזק ויתעצם".

היום הכל מנוהל נכון ובמקצועיות. מרכזי המשק בקיבוצים לא נופלים ממנכ"לים במגזר הפרטי, ונהפוך הוא – אפילו טובים יותר. הם עוברים הרבה הכשרות, יש ניהול מסודר של דירקטוריונים והנהלות, ישיבות אסטרטגיות, ובין הדברים החשובים ביותר – צניעות. לא תראי כאן מנהלים שטסים במטוס פרטי"

גל ההצלחה נחבט שוב ושוב בסלעי משברים. לצד הצמיחה הכלכלית, הקיבוצים חוו משבר ביטחוני קשה כשניצבו בחזית אירועי הטרור ב-7 באוקטובר ובמלחמת 'חרבות ברזל'. משברים אלו שינעו מהלך שיקום של קהילות שנפגעו קשות. ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מהחוסן והשיקום המהיר שהפגינו הקיבוצים – חלקם התאוששו במהירות, אספו את השברים וחזרו לייצר מזון טרי ברמת עצימות גבוהה.

אלא ש-2024 היתה שנה שחונה. מכסות המים קוצצו ונפגעו משמעותית באזורים כמו הגליל העליון ועמק הירדן, שם התלות במים שפירים גבוהה. על אף השחיקה בתנובת הגידולים, הנזק היה מוגבל יחסית מבחינת ערך התפוקה הכולל.

בהסתכלות ארוכת טווח, ניתן לסכם כי לאחר עשור של עלייה מתונה, בשנים האחרונות נרשמה צמיחה שנתית ניכרת של כ-7-8% בערך התפוקה החקלאית. נתון אשר מאחד את המגמות החיוביות בהכנסות התעשייתיות והחקלאיות כאחד.

שמחה מדגיש כי "המלחמה חידדה הן את תחושת 'הביחד' של הקהילה והן את הצורך המשמעותי באמצעי ייצור". לדבריו, "הבעלות המשותפת של אמצעי הייצור היא היא סלע קיומה של התנועה הקיבוצית".

לקריאת השנתון המלא לחצו כאן >>