זמן קיבוץ
לחוויית קריאה טובה יותר הורד את האפליקציה שלנו
מעבר לאפליקציה
x
15°
Weather תל אביב
תל אביב
חיפה
ירושלים
באר שבע
אילת
קצרין
קיבוץ בארי
מדורים
דעות מגזין
עוד
דעות

שותפים לחיים: האפשרות שהמפלגות הערביות יהיו חלק מהממשלה

שותפים לחיים: האפשרות שהמפלגות הערביות יהיו חלק מהממשלה

מי שדואג לעתיד המדינה ובתוכה לקיום שותפות הגורל עם המיעוט הגדול של האזרחים הערבים, והמיעוטים כולם, אינו יכול לפסול אותם משום "שבליבם לא הומיה נפש יהודי"

שותפים לחיים: האפשרות שהמפלגות הערביות יהיו חלק מהממשלה

הרוב בישראל לא סופרים את המפלגות הערביות כשותפות אפשריות בממשלה, כאילו אין בישראל כ-20% אזרחים ערבים. כל ראשי מפלגות הקואליציה הנוכחית ורוב מנהיגי האופוזיציה, פוסלים חמישית מאזרחי ישראל מלהשתתף בניהול המדינה, מפני שהם אינם ציוניים, רחמנא ליצלן. כאילו מדובר בהנהגת התנועה הציונית ולא בממשלה שאמורה לשרת את כל אזרחיה. ההסתייגות נכונה ומוצדקת אם וכאשר מדובר במי שאינם מכירים במדינה, או במי שפועלים בדרכים אלימות נגדה, אך זו טעות בלתי סבירה בכל מצב אחר. זה סייג שאינו מתקבל על הדעת במקום בו התכוונו להיות מדינה יהודית ודמוקרטית.

עם כל מרכזיותו של תחום הביטחון, הוא אינו חזות הכול. הממשלה אמורה לדאוג גם לכבישים, לבתי החולים, לבתי הספר, לחינוך הגבוה, למשטרה ולמערכת המשפט, לכלכלה ולכל תחומי החיים

יהודית ודמוקרטית

במגילת העצמאות נאמר בין השאר: מְדִינַת יִשְׂרָאֵל תְּהֵא פְּתוּחָה לַעֲלִיָּה יְהוּדִית וּלְקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת; תִּשְׁקֹוד עַל פִּתּוּחַ הָאָרֶץ לְטוֹבַת כָּל תּוֹשָׁבֶיהָ; תְּהֵא מֻשְׁתָּתָ עַל יְסוֹדוֹת הַחֵרוּת, הַצֶּדֶק וְהַשָּׁלוֹם לְאוֹר חֲזוֹנָם שֶׁל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל; תְּקַיֵּם שוויון זְכֻיּוֹת חֶבְרָתִי וּמְדִינִי גָּמוּר לְכָל אֶזְרָחֶיהָ בְּלִי הֶבְדֵּל דָּת, גֶּזַע וּמִין; תַּבְטִיחַ חֹפֶשׁ דָּת, מַצְפּוּן, לָשׁוֹן, חִנּוּךְ וְתַרְבּוּת; תִּשְׁמֹר עַל הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל כָּל הַדָּתוֹת; וְתִהְיֶה נֶאֱמָנָה לְעֶקְרוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל מְגִילַּת הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת.

הקושי ביישום השותפות על פי החזון הדמוקרטי, אינו רק תולדת עמדתן של הנהגת רוב המפלגות הציוניות, הוא מעוגן לא פחות בעמדותיהם של רוב מנהיגי הציבור הערבי. חלק מההסבר נעוץ במרכזיותו של תחום הביטחון במציאות חיינו, ובמצבם המיוחד של ערביי ישראל במציאות הסכסוך המתמשך עם אחיהם הפלסטינים. אך עם כל מרכזיותו של תחום הביטחון, הוא אינו חזות הכול. הממשלה כידוע אמורה לדאוג גם לכבישים, לבתי החולים, לבתי הספר, לחינוך הגבוה, למשטרה ולמערכת המשפט, לכלכלה ולכל תחומי החיים. להזכירנו, המשבר העמוק שהחברה הישראלית נתונה בו היום התעצם בעקבות המהפך המשפטי-שלטוני שייזמה קואליציית "הימין המלא מלא". המשבר של 7 באוקטובר הגיע אחרי ניסיון המהפך המשפטי, אך לא היה ואינו מותנה בו. חמאס רצה לנצל הזדמנות לממש שאיפות שאינן תולדת מהלכי הממשלה הנוכחית (ולא נדון בהזדמנות זו בתמיכה הכלכלית ובקונספציה של ממשלת ישראל שהעדיפה את חמאס על פני הראשות הפלסטינית).

כבר מזמן לא מדובר על ציבור שרובו כפריים המתפרנסים מחקלאות מיושנת. יש ביניהם חקלאים מצטיינים, בעלי מקצוע רבים, יזמים, ואקדמאים בשיעור גבוה במיוחד בקרב צעיריהם

המשבר בחברה הישראלית הוא יצירה עצמית לכל דבר ועניין. לזכותם של ערביי ישראל נכון לציין את העובדה שלא הצטרפו ולא הזדהו עם התוקפנות של חמאס, להוציא אולי בודדים שאינם מלמדים על הכלל.

בין לאומיות לאזרחות

מדינת ישראל הבחינה מראשיתה בין השייכות הלאומית לשותפות האזרחית, והתחייבה לקיים שוויון מלא בין כל אזרחיה. מי שדואג לעתיד המדינה ובתוכה לקיום שותפות הגורל עם המיעוט הגדול של האזרחים הערבים, והמיעוטים כולם, אינו יכול לפסול אותם משום "שבליבם לא הומיה נפש יהודי". פסילה מוחלטת, לפני משא ומתן וללא כל התייחסות לעמדות הצדדים, מוצדקת, כפי שאמרנו, רק מול מי שאינם מכירים במדינה ואינם מכבדים את חוקיה. בכלל זה נכללים מי שמכריזים על עצמם שהם "בעלי הבית" בארצנו, בניגוד למגילת העצמאות, בניגוד לחוק ובחסות המהפך המשפטי, תוך התעלמות משותפות הגורל של כל אזרחי המדינה. הם עושים זאת מחוסר הבנה של משמעות ההתחייבות להיות מדינה יהודית ודמוקרטית, או חמור עוד יותר, בכוונת מכוון, כדי להוציא את המיעוטים הלאומיים מהשותפות שביסוד קיומנו המדיני. מי שזו תפיסת עולמם לא יפתיעו אותנו לחלוטין אם וכאשר יפעלו לניקוי כל המרחב שבין הים לנהר מתושביו הפלסטינים, כולל ערביי ישראל. לצערי זה לא תסריט מופרך לחלוטין במציאות הפוליטית שלנו.

לממש את השותפות

ציבור ערביי ישראל וכלל המיעוטים אינו אחיד בשום מובן וצרכיו רבים ושונים. כבר מזמן לא מדובר על ציבור שרובו כפריים המתפרנסים מחקלאות מיושנת. יש ביניהם חקלאים מצטיינים, בעלי מקצוע רבים, יזמים, ואקדמאים בשיעור גבוה במיוחד בקרב צעיריהם. בשנים האחרונות משקלם ברפואה, לדוגמה, גדול בהרבה מחלקם באוכלוסייה. כך גם בתחומים נוספים, בתקשורת, עריכת דין ואחרים. אין כל סיבה לוותר על תרומתם לניהול חיינו בכל תחומי העשייה, כולל משרדי הממשלה. יש ביניהם רבים שיעשו זאת טוב יותר מהשרים והמנהלים של הקואליציה הנוכחית, וגם להם יש מה להגיד על הממשלה הנוכחית.

אלישע שפירא היה בעבר מזכ"ל הקיבוץ הארצי