תנועה

אם הייתם מחפשים את ליאת גונן-ליהי לפני כמה שנים, כנראה שהייתם מוצאים אותה מלווה אימהות בצעדיהן הראשונים כדולה ומדריכת הנקה. אבל היום, את הטיפול והליווי הצמוד היא מעניקה דווקא לאחד הגופים הוותיקים והמורכבים בישראל – התנועה הקיבוצית.

בתפקידה כמנהלת מערכות המידע (שמי שמכיר אותה יודע שיש בתפקיד שלה הרבה יותר) היא לא רק מחברת שרתים ומסדי נתונים, היא בונה את התשתית הדיגיטלית שתאפשר להתיישבות העובדת לשגשג במאה ה-21.

אבל למרות הטייטל ה"משרדי" משהו, ליאת מגדירה את עצמה קודם כל כאשת שטח. "זה תפקיד רוחב. כשנכנסתי הוא בכלל לא היה קיים, ומאז הוא רק גדל", היא אומרת בגאווה. בין עבודה מול כל אגפי התנועה, קשר יומיומי עם קיבוצים ופיתוח מערכות דיגיטליות חדשות, גונן ליהי מובילה תהליכים שמבקשים לחבר בין אנשים, נתונים וקהילות. "זה אולי נשמע משעמם", היא מודה בחיוך, "אבל זה הכי לא. זה ממש תפקיד עומק, תפקיד שטח, הכי רחוק מהמשרד"

הלב הקיבוצי

בשנה האחרונה, גונן ליהי משקיעה את מירב מרצה בפיתוח מערכת "ליבי – הלב הקיבוצי", מערכת מידע חדשנית שתחבר את התנועה בת 115 השנים למאה ה-21. "זה כלי מדהים שהולך להכניס את התנועה הקיבוצית לעידן החדש ולעבודה דיגיטלית מתקדמת", היא מסבירה, ובחיוך מספרת שאת השם "ליבי" בחרה למערכת על שם ליבי, בתה השלישית.

בכניסה למערכת העתידית יוכלו ממלאי תפקידים בקיבוצים ובאגפי התנועה לקבל מידע חשוב אודות כל קיבוץ וקיבוץ, ולפלח אותו לנתונים שיעזרו להם להבין מה בדיוק כל קיבוץ צריך.

"ממלאי תפקידים יוכלו לראות, למשל, כמה אנשים יש בקיבוץ, כמה גברים וכמה נשים, כמה ילדים, כמה אנשים בפנסיה, כמה צעירים ואפילו כמה ליטר חלב הביאו הפרות ברפת. זה יהיה גם ברמת כל קיבוץ, בו כל ממלאי התפקידים יקבלו משתמשים מקומיים, ויכולו להשתמש בזה לעבודה הפנימית בתוך הקיבוץ. ממלאי התפקידים בתנועה יקבלו משתמשי רוחב, ולהם תהיה את האופציה לתכלל כמה קיבוצים או מועצה מסוימת. לדוגמה, רכזת האזור תוכל להיכנס ולראות את כל הקיבוצים באזור שלה, לתכלל את הנתונים, לקבל מידע על כל הפעילויות הקיימות כמו גרעין, שנת שירות, מכינה וכ'ו".

זה נשמע אולי מובן מאליו, אבל זה ממש לא. "אנחנו עובדים מאוד קשה כדי ללקט את כל המידע ולהנגיש את הכלי הזה. לממלא התפקיד בתנועה זה באמת יהיה כלי מדהים, כי הוא יכול לראות את כל מה שהוא צריך ברמת הקיבוץ, ברמת האזור, ברמת המועצה, להשוות בין קיבוצים לראות איפה הוא עומד בהשוואה לקיבוצים אחרים, גם בדמוגרפיה, גם מבחינה עסקית. תוך כדי שמירה על ביטחון המידע והפרטיות כמובן, כי מידע זה דבר מאוד רגיש. זה איזון מאוד עדין וזו עבודת נמלים".

מידע והתחדשות

גונן-ליהי הגיעה לתנועה הקיבוצית כמעט במקרה, אבל מהר מאוד מצאה את עצמה בלב העשייה. היא הצטרפה לתנועה באוגוסט 2024, אחרי 5 שנים מאתגרות במיוחד, שכללו 4 לידות ומגורים רחוק מהבית בשליחות בברצלונה. "אחרי שחזרנו מברצלונה, עבדתי שנה וחצי בעסק של חקלאות. אחרי שבעה באוקטובר, הבנתי שזה לא מספיק לי".

"התחלתי לחפש דברים אחרים, בתוך תחושה קשה שאני לא ממצאת את הפוטנציאל שלי. כבר הייתי אחרי הלידות, והרגשתי שאני רוצה לעשות משהו יותר משמעותי. פשוט דיברתי עם כל מי שאני מכירה ואמרתי להם שאני מחפשת עבודה. הלכתי להמון ראיונות, בעיקר בהייטק, ובשום מקום לא מצאתי את עצמי".

תוך כדי, באופן זמני, היא נכנסה לעשות תפקיד בחמ"ל החירום של התנועה, ולהקים מערכת מאנדיי (מערכת מידע ואוטומציות ארגוניות) שתשרת את החמ"ל ואת קרן השיקום. "לימדתי את עצמי לעבוד עם המערכת, ראיתי סרטוני יוטיוב ופשוט לימדתי את עצמי".

גם לאחר שהחמ"ל נסגר, הסתבר שהידע שצברה גונן-ליהי בתפעול המערכת קריטי להמשך הפרויקטים וריכוז המידע והידע שקיים בתנועה. "לאט לאט זה גדל, למדתי יותר ויותר את המערכת, למדתי איך משתמשים בה והתחלתי ללמד עוד אנשים בתנועה. מהר מאוד הבינו שריכוז מידע וידע זה דבר מאוד קריטי גם להמשך, ופשוט נשארתי".

ועבור גונן-ליהי, העבודה בתנועה הייתה סוג של הגשמת חלום ילדות. "תמיד הייתי ילדה של התק"ם. יצאתי לכל הטיולים, הייתי בכל המפעלים, ולעבוד בתנועה הקיבוצית היה עבורי איזשהו חלום. אני מאוד שמחה שניתנה לי ההזדמנות הזו".

איזה מדהים זה יהיה

לצד 'ליבי', ליאת מעורבת גם במיזם 'חלוצי' של התנועה הקיבוצית, שהוקם לאחר השבת השחורה בדרום והמלחמה בצפון, במטרה לשקם את הקיבוצים שנפגעו ולחזק את הקהילות שעל הגבולות באמצעות גיוס משפחות צעירות.

בתפקידה בחלוצי, גונן-ליהי מתכללת את הקשר בין מרכז המידע, הקיבוצים והתנועה. "חלוצי הוא מרכז להבאת הון אנושי מובחן לקיבוצי ישראל", היא מסבירה. "אני בקשר עם הקיבוצים על הצרכים שלהם, בקשר עם מרכז המידע והמראיינים, עם ממלאי התפקידים בתנועה, ומלווה את הקיבוצים משלב השארת הפרטים ועד שהנקלטים החדשים עוברים לבית בקיבוץ".

מבחינתה, המשמעות האמיתית של חלוצי היא היכולת ללוות אנשים לא רק כנתון או טופס, אלא כתהליך חיים שלם. "זה חיבור בין קהילה שמחפשת להתחדש לבין משפחות שמחפשות בית, תוך ראייה רחבה של צרכים אנושיים, קהילתיים ומעשיים".

היום, מעבר להובלת מערכת ליבי ולפעילותה בחלוצי, גונן-ליהי בעצם אחראית בפועל על תשתיות ניהול המידע של התנועה הקיבוצית כולה. היא הפכה את העבודה עם מערכת מאנדיי מכלי נקודתי לפלטפורמה רוחבית שמשרתת אגפים, פרויקטים ותהליכים חוצי ארגון. העבודה הזו כוללת ריכוז מידע, בניית תהליכי עבודה דיגיטליים, הטמעה וליווי של צוותים, ולעיתים גם תרגום של צרכים מהשטח לשפה מערכתית וטכנולוגית.

אבל היא רואה את זה כחלק ממהלך רחב הרבה יותר מדיגיטציה. "אני חושבת שאנחנו היום ברגע היסטורי", היא אומרת. "התנועה הקיבוצית מנהלת את מפעל הקליטה הכי גדול מאז הקמתה. לא חווינו בדורנו דבר כזה, ואנחנו צריכים להיות מוכנים לזה".

"החלום שלי הוא שבעוד שנתיים נקיים את המפגש הראשון של מאה המשפחות הראשונות שהצטרפו למפעל ההתיישבות הקיבוצי. שנראה את הקיבוצים בדרום ובצפון מתפתחים, שנראה שם חיים חדשים. איזה מדהים זה יהיה".