לוחמי הגטאות: מוציאים את הכביסה המלוכלכת

בכל יום אני מקבל בין עשר ל-70 הודעות מקיבוצים. ברז סודה תקול, הצפה בכלבו. הפסקת חשמל משמעותית (מעין צבי השבוע, אגב) אבל לא כל יום נוחתת אצלי בטלפון הודעה בסדר גודל של זו שחיכתה לי לפני מספר שבועות, על סגירת המכבסה המיתולוגית בקיבוץ לוחמי הגטאות.

מדובר בסמל לפחות כמו חדר האוכל, ויהיו שיטענו שאף יותר מזה.

77 שנים של מכבסה מסתיימות באחד בינואר 2026. המכבסה האגדית מסיימת את תפקידה.

התקשרתי לדליה שוורצוולד, חברת הקיבוץ כל חייה והאחראית המיתולוגית על המקום.

אחרי סמול טוק וכמה דקות של אוריינטציה ומעט רכיל שאלתי אותה איך הגיעה לנהל את המכבסה. "למדתי הוראה, חינוך גופני ואחר כך תנועה ועסקתי בכך. ביקשו ממני לעבוד כמה ימים פה וכמה בחינוך ומתישהו התמסרתי למכבסה. במכבסה יודעים את כל הסודות של כולם, מתי ממסדים את הקשר, מי מעשן. למשל, אני אומרת לאנשים ממילובר שחסר להם בורג כי תמיד יש ברגים בכיסים".

היא ממשיכה לשתף. "עד ההפרטה היינו מאוד לא רווחיים. מאז ההפרטה הצלחנו לשמור על המכבסה לא בגרעון. זה לא ענף שמצפים ממנו להרוויח, אבל בכל זאת יש מדדים. הקורונה הרגה אותנו, המכבסה נתנה שירות לבעלי צימרים מהאזור וכל התיירות הפסיקה, אנשים לא הסתובבו. עד שהרמנו את הראש באה המלחמה. הסגירה בלתי נמנעת. יש אנשים שהבטחתי לבוא ללמד אותם איך לעשות כביסה. אני מאמינה שכולם יסתדרו. יהיה לי עכשיו זמן לנכדים, אני מחכה לעשירי. אני אמשיך לרקוד וליהנות. זה פרק משמעותי שהיה ונגמר".

מקורותיי בקיבוץ טוענים שבשנות השמונים והתשעים נערי הקיבוץ נהגו לערבב את הצבעים והסוגים של הבגדים ועשו בלגן לכובסים.

כמו כן היו סודות רבים שהתגלו במכבסה, אבל הצוות היה דיסקרטי מאוד.

הלכתי לארכיון ונעזרתי בשמחה ויהונתן שטיין שיעזרו לי קצת לנבור בהיסטוריה (חלק מהמידע נלקח מכתבתו של שמחה ב"דפים").

מחסן הבגדים הראשון מוקם בתוך מבנה שהוקם בימי המנדט הבריטי ושימש כקנטינה לצבא הבריטי. המבנה הזה שימש את החברים עד המעבר ל"סנטר" בשנת 1981. עם המעבר למבנה החדש פורסמה חוברת "בגד ללבוש וכביסה לכבס: לקט קטעי ארכיון" וניתנה כשי לעובדות המחסן והמכבסה.

"חבר הרגיל לבוא אל המחסן צריך לדעת כיצד ומי הופכות את צרור כביסתו המלוכלכת לבגדי יום ו' נקיים ומגוהצים: אסתר פרפרי ממיינת את הכביסה, פולה קיכל – מכינה את הכביסה למעגילה, לובה אייזנר ושרה לייט – מגהצות למשעי, ליד המעגילה ברטה לדרמן, ליד מכונת התפירה -חוה כוכבי. חנק'ה קגן אחראית על כביסת הילדים, מחסנאיות – מירקה פלג ולילה הונדרט" (ציפורה אייזיקוביץ, דפים).

סוף עידן המכבסה בלוחמי הגטאות הוא אולי סמלי (כזכור לעוקבים המסורים גם סידור הרכב נגמר בשנה שעברה וזכה לאייטם ב"קלמן ליברמן"), אבל, למעשה, לדברי דליה רק 16 משפחות משתמשות בשירותי המכבסה גופא. זאת בנוסף לבתי הילדים, הרפת ועוד.

ומה יהיה בעתיד? חלק קנו מכונות כביסה, חלק קונים וחלק יעזרו בשירותי המכבסה החלופיים שהוצעו לחברים בעמקה.

אמשיך לעקוב.