היעד בנגב המערבי ובקיבוצי החבל: הכפלת האוכלוסייה עד 2033 ל-120 אלף תושבים
עד כה שבו לביתם למעלה מ-90% מתושבי החבל, אליהם הצטרפו יותר מ-3,000 תושבים חדשים וכ-1,000 צעירים במכינות, גרעיני נח"ל ושנת שירות. חמש קהילות הקיבוצים שנפגעו באופן קשה ביותר – ניר עוז, בארי, כפר עזה, כיסופים וחולית, נמצאות עדיין במקום מגוריהם הזמני
מירב ראון
מנהלת תקומה עדכנה כי לפי נתוני הלמ"ס מתגוררים כיום בחבל התקומה כ-65 אלף תושבים, זאת ביחס לכ-62 אלף ערב מתקפת ה-7 באוקטובר. עד כה שבו לביתם למעלה מ-90% מתושבי החבל, אליהם הצטרפו יותר מ-3,000 תושבים חדשים וכ-1,000 צעירים במכינות, גרעיני נח"ל ושנת שירות – נתון המשקף רוח קהילתית חזקה.
למעשה, מתגוררים כיום בחבל התקומה יותר תושבים משהיו לפני 7 באוקטובר. מנהלת תקומה קבעה כיעד מרכזי להכפיל את האוכלוסייה בחבל ל-120 אלף תושבים עד שנת 2033.
שיעורי חזרה גבוהים נרשמו ב-8 מתוך 13 הקיבוצים והמושב שנפגעו קשות: כרם שלום, סופה, נירים, ניר יצחק, נתיב העשרה, עין השלושה, נחל עוז ורעים
חמש קהילות הקיבוצים שנפגעו באופן קשה ביותר ב-7 באוקטובר – ניר עוז, בארי, כפר עזה, כיסופים וחולית, עדיין נמצאות במקום מגוריהם הזמני.

בניר עוז אושרה לאחרונה תוכנית מורחבת לשיקום ובנייה מחדש של הקיבוץ. נעשה מאמץ על מנת שתושבי בארי, כפר עזה, כיסופים וחולית יוכלו לשוב לבתיהם במהלך 2026. שיבת תושבי ניר עוז צפויה בשנת 2027.

שיעורי חזרה גבוהים נרשמו בשמונה מתוך 13 הקיבוצים והמושב שנפגעו קשות, כרם שלום, סופה, נירים, ניר יצחק, נתיב העשרה, עין השלושה, נחל עוז ורעים. ביישובים אלו הושלמו עבודות השיקום המשמעותיות, נבנו תשתיות חיוניות ושופצו מבני ציבור ומגורים, מה שאפשר את שובם של מרבית התושבים בקיץ האחרון ואת בנייתם של חיי קהילה מחודשים.
שדרות ממשיכה לצמוח ועומדת כיום על כ-40 אלף תושבים – נתון המעיד על חיזוק המרקם העירוני בעיר ובאזור כולו.
שנה של שיקום וצמיחה
ממנהלת תקומה נמסר כי היא "מסכמת שנה של שיקום וצמיחה, שיימשך גם ב-2026. במהלך השנה בוצעו מהלכי חזרה ליישובים שנפגעו קשות, וקודמו פרויקטים רחבי היקף בכל תחומי החיים על מנת לבסס עוגני צמיחה לאורך זמן. במקביל, המנהלת מביטה קדימה לקראת המשך מימוש התוכנית האסטרטגית שגובשה, המגדירה את יעדי השיקום והצמיחה לשנים הבאות".
הקהילות מובילות את התכנון והביצוע בהתאם לצורכיהן, תוך שמירת הצביון הייחודי
פעילות של מנהלת תקומה ב-2025 התאפשרה גם בעקבות חקיקת חוק תקומה, שקבע כלי משפטי חדש שבאמצעותו ניתן היה להוציא לפועל את כלל התוכנית האסטרטגית של המנהלת באופן מואץ ובלוחות זמנים קצרים תוך הפחתת בירוקרטיה.
העקרונות המרכזיים שהובילו את פעילות המנהלת היו השלמה של מאמצי השיקום, שלא מסתכמים רק בבנייה מחודשת וטובה יותר אלא גם בהיבטים רחבים יותר של שיקום הכוללים מעגלים של חוסן, חינוך ובריאות. מדובר בהשקעה בצמיחה כמנוע לחיזוק החבל לאורך זמן שתציב עוגנים כלכליים שידחפו את החבל קדימה גם לאחר שמנהלת תקומה תיסגר בעוד כשלוש שנים.

במנהלת תקומה ציינו כי הפעילות נעשית תוך הקשבה לשטח ועבודה משותפת עם המועצות, היישובים והתושבים, מתוך תפיסה שהקהילות הן אלה שמובילות את התכנון והביצוע בהתאם לצורכיהן, והמנהלת אחראית לספק מעטפת סיוע, ליווי משאבים, כלים וכמובן פיקוח, ותוך שמירת הצביון הייחודי לכל יישוב.

מימשו את התקציב במלואו
בשנת 2025 נוצלו 3.7 מיליארד שקלים מתוך תקציב מנהלת תקומה: כ- 40% מהכספים הופנו לבינוי ולדיור; 35% הושקעו בתחומי אדם וקהילה (בריאות, חינוך, רווחה, קהילה, תרבות וספורט, צעירים ודת); כ-7% הופנו לתחום הכלכלה וכ-5% לתחומי החקלאות והתיירות.
יתרת החיובים הוקצתה לביטחון לאומי ולמרכיבי ביטחון, להנצחה ולמורשת, ולפעילות המנהלת.
במהלך השנה חוזקו שירותי השגרה והחירום בתחומי הבריאות והרווחה ברחבי החבל. כיום פועלים ברחבי החבל 14 אמבולנסים ממוגנים, ושישה נוספים עתידים להצטרף. קודמו מהלכים בהיקפים נרחבים, בהם 70 מיליון שקל הקמת מרכזים רפואיים בשדרות ובאשכול, ו-118 מיליון שקל לבינוי מוסדות רווחה.
הייטק, חקלאות, תיירות
לצד קידום עשרות רבות של פרויקטים לעסקים קטנים ובינוניים, הכשרות תעסוקה והקמת תשתיות תומכות-עסקים, כולם הביאו לחיזוק הכלכלה המקומית ולהרחבת מקורות הפרנסה, קודמה מעטפת הייטק עירונית בשדרות בהיקף של כ-15 מיליון שקל, לצורך הקמת קהילת הייטק. במהלך השנה נפתחו בעיר ארבע שלוחות של חברות הייטק, ובמקביל החל פיתוח פארק התעשיות ספירים ב', לאחר 12 שנים. כל זאת, לצד ההשקעה של 113 מיליון שקל בפיתוח מרכזים עסקיים במרחב הכפרי.
בין הפרויקטים הבולטים: שדרוג מאגרי המים בכפר עזה ונחל עוז, אפשרו להם לחדש פעילותם השנה, והקמת כפר צעירים העוסקים בחקלאות, ראשון מסוגו
מתוך הבנה שהחקלאות היא לא רק עוגן כלכלי חשוב למרחב הכפרי, המייצר כ-50% מההכנסה המקומית, אלא גם עוגן התיישבותי המחבר את התושבים לקרקע, הושקעו 180 מיליון שקל נוספים, בארבעה תחומי עשיה עיקריים: השקעות הון במשקים, תשתיות אזוריות תומכות חקלאות, קידום החדשנות ובניית תעשיית אגרוטק מקומית ועידוד הצטרפות צעירים לענף.

בין הפרויקטים הבולטים: השקעות הון בקרוב ל-400 משקים, שדרוג מאגרי המים בכפר עזה ונחל עוז, שאפשרו להם לחדש את פעילותם השנה, תחילת הפעלתו של גוף מקומי שיקדם את החדשנות ובכלל זה הקמת מערך להטמעת טכנולוגיה ובסיס מידע חקלאי לטובת מחקר, והקמת כפר צעירים העוסקים בחקלאות, ראשון מסוגו, במושב יבול.

שנת 2025 היוותה שנת פריצה גם בתחום התיירות, עם גיבוש כלל גופי התיירות האזוריים לעבודה משותפת, שתוצריה צפויים להתבטא ביתר שאת בתחילת שנת 2026.
מכלול הצעדים נועד לא רק לתת מענה לפגיעות שנוצרו בעקבות אירועי 7 אוקטובר, אלא להניח תשתית כלכלית-קהילתית יציבה ומתקדמת, שתאפשר צמיחה, חוסן והגירה חיובית לחבל תקומה בטווח הארוך.
מבט ל-2026
מנהלת תקומה עוברת לשלב היישום המואץ של התוכנית האסטרטגית שגובשה בשיתוף הרשויות, היישובים ומשרדי הממשלה, ואשר הוצגה לציבור באוקטובר האחרון. התוכנית ממשיכה את עבודות השיקום וממקדת מאמץ בהקמת תשתיות ופרויקטים ארוכי טווח, שיבטיחו צמיחה בחבל.

המנהלת מציגה תכנון תקציבי לשנים 2028-2026, כשהתקציב שנותר לשנים אלה עומד על 6 מיליארד שקלים: כ-30%, יופנו לבינוי, דיור ותשתיות; 30% נוספים ולאדם וקהילה; 25% יוקצו לכלכלה, עסקים ותעסוקה; 4% לחקלאות ו-3% לתיעוד, הנצחה ומורשת.
היעד: הכפלת האוכלוסייה עד 2033 ל-120 אלף תושבים.
התוכנית: המשך השיקום לצד האצת מנועי הצמיחה
היעד, כאמור, הכפלת האוכלוסייה עד 2033 ל-120 אלף תושבים.
התוכניות לשנת 2026 מתמקדות בהמשך השיקום לצד האצת מנועי הצמיחה – יצירת תשתיות יציבות, חיזוק מנועי פיתוח אזוריים והעמקת השירותים לאזרח.
