תנועה

בימים מורכבים אלו, שבהם הבית והחצר הקיבוצית קיבלו משמעות עמוקה של מקלט ומרפא, קיימה התנועה הקיבוצית את כנס הנוי הראשון מסוגו. את הכנס הובילו נוהר קרנץ-רבטל, רכזת אזור דרום הגולן, עמק ירדן ועמק המעיינות בתנועה הקיבוצית, ואלעד אורמיאן, מנהל בית הספר של התנועה הקיבוצית. הקיבוץ המארח, ניר דוד, על נופיו המרהיבים ושביליו המטופחים, היווה תפאורה מושלמת לדיון על עתיד המרחב הציבורי בקיבוץ.

את המושב הראשון פתחה איילת האריס, ראשת אגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית (מבוא חמה), שהציבה את ניהול המערכות הקהילתיות בזיקה ישירה לטיפוח הנוי, והדגישה כי היחס למרחב הציבורי משקף את חוסנה של הקהילה כולה.

רן סלומון, מנהל הנוי של קיבוץ הזורע, סיפר על העצים הוותיקים והצעירים בקיבוץ כנכסים קהילתיים, והזכיר לכולנו שהעצים בקיבוץ הם לא רק צל על השביל, אלא עדות חיה להיסטוריה ולעתיד של המקום. לכן, יש להתנהל מול העצים הוותיקים בחרדת קודש, ולנטוע חדשים למען מי שיבוא אחרינו ."הזמן הכי טוב לנטוע עץ הוא לפני 20 שנה", אמר, "והזמן השני הכי טוב – הוא היום".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, בירך את המשתתפים: "אני מאמין גדול בזה שמרחב ציבורי, ואיך שהוא נראה, הוא ביטוי לאורחות החיים, שהם ביטוי לרעיון ולדרך.

הדשא הגדול הוא הסלון של הבית המשותף, והשטח הציבורי המטופח מעיד יותר מהכל על מצבו של הקיבוץ. להשקיע בנוי של הקיבוץ זו בחירה ערכית שכולנו עושים יום יום.

אני מאמין שחברה שחיה יחד, שיש לה מרחבים ציבוריים משותפים שהם מרכזיים, מטופחים ומטופלים, שיש עליהם אחריות משותפת, היא חברה טובה יותר."

אחד הרגעים המרגשים בכנס היו דבריו של מור ברזק, בן 17 מקיבוץ גבע. ברזק סיפר על השיטה הייחודית הנהוגה בקיבוץ גבע, בה נערים ונערות מתנדבים ועובדים בנוי בקיבוץ, ובחיבור האישי והעמוק למדריך – מנהל האגף, לעבודת האדמה והמשמעות שהיא מעניקה למי שעוסק בה יום-יום ולחיבור הנדיר לאנשי ולאדמת הקיבוץ בו נולד וגדל בזכות עבודה זו.

הקשר הדו-סטרי בין האנשים לצומח הודגש בדבריו של גילי אברמיצקי, מנהל הנוי של קיבוץ רמת הכובש, שהציג מודל שבו המעורבות הקהילתית בטיפוח הסביבה מחזקת את תחושת השייכות של החברים למקום.

ד"ר שני שילה קלינגבייל, בת ניר עוז, אדריכלית בהווה ונויניקית בעבר, סקרה את הנוי הקיבוצי כרכיב דרמטי בעשייה הקהילתית. היא עסקה בשאלה שמטרידה אותה כבת ניר עוז – כיצד נרצה לזכור את הקיבוץ? כפי שהיה או כפי שהוחרב? ועל חשיבותה של נראות הקיבוץ בעיצוב זיכרון זה.

בנוסף, נערך פאנל מרתק בנושא הנוי קיבוצי בשנת 2026, בהובלת הדר רודין. הפאנל הפגיש מנהלי קהילה, מתכננים ומנהלי נוי לשיח פתוח על אתגרי הענף, תקציבים וטכנולוגיות חדשות וכן אתגרים הבאים לפתחו של הענף ואנשיו.

לאחר מכן, התכנסו המשתתפים לשולחנות עבודה אזוריים לגיבוש סדר יום משותף וחיזוק שיתופי הפעולה, בהם גם דנו באתגרי הענף בקיבוצים השונים – מאתגרי האדמות ותוואי הנוף השונים בקיבוצי הארץ ועד לאופי הקיבוץ ויחסו לנוי ולאנשיו, עד לקשיים שבתחזוקת הנוי בקיבוץ המתחדש ובהרחבה בקיבוץ בהם השטחים הציבוריים מצטמצמים והאחריות על תחזוקה זו ניצבת בסימן שאלה.

היום נחתם בסיור מקצועי מרתק ברחבי קיבוץ ניר דוד. בסיור זכו המשתתפים לראות מקרוב את השילוב הייחודי בין המגורים, עסקי הקיבוץ, שטחי הנוי המשותפים ועיצוב הנוי הייחודי בקיבוץ בין צמחייה מקומית, גינון מתוכנן והנוף הטבעי המשכר בקיבוץ – צופה לגלבוע, על גדות נחל האסי. הסיור המחיש בצורה חיה כמה שהנוי הוא הלב הפועם של הקיבוץ, וכיצד הוא יודע לשרת שטחים שונים בצורות שונות.

כנס הנוי הקיבוצי הראשון נטע את שורשי פיתוח הענף לעתיד , והסתיים בתחושת סיפוק אדירה ובהבנה שהנוי הקיבוצי הוא מקצוע, שליחות ודרך חיים. יצאנו לדרך, נתראה בכנס הבא!