ט"ו בשבט כל השנה: יהונתן גונן מגדות מחבק עצים, לא בגלל השאנטי
עומר טל•10 דק' קריאהאם ביניכם לבין פרגולת החלומות שלכם ניצב בגאווה אלון התולע עתיק יומין, אתם צריכים את יהונתן "גונדי" גונן. בעבודה הוא מצא דרך לשמור על ברוש שנטע בן גוריון ב-1949, ובזמנו הפנוי הוא מנגן מוזיקת טראנס אוריינטלית
אם ביניכם לבין פרגולת החלומות שלכם ניצב בגאווה אלון התולע עתיק יומין, אתם צריכים את יהונתן "גונדי" גונן. בעבודה הוא מצא דרך לשמור על ברוש שנטע בן גוריון ב-1949, ובזמנו הפנוי הוא מנגן מוזיקת טראנס אוריינטלית
לפני קצת יותר משלוש שנים ביקשו עיריית תל אביב ונתיבי איילון רישיון לכריתת כ-400 עצים לטובת סלילת נתיב אופניים במסגרת פרויקט "אופני דן", שנועד ליצור רשת שבילי אופניים בין הרצליה לראשון לציון. הם טענו כי במקום העצים שייכרתו יינטעו עצים רבים מאוד בתנאים מיטיבים, וכי מדובר במקטע החשוב ביותר ברשת השבילים המטרופולינית. מאות התנגדויות הוגשו לתוכנית. פקיד היערות במשרד החקלאות קבע כי 143 מהעצים בגינם נדרשו אישורי הכריתה והעתקה הינם עצים בוגרים בעלי ערכיות גבוהה ואף גבוהה מאוד.

| צילום: ישראל פרקר, מתוך אתר פיקיוויקי
עצים אלה, לפי פקיד היערות, הם בעלי תרומה רבה לנוף, לסביבה ולמערכת האקולוגית. הוא הוסיף כי נכון היה לערוך את סקר העצים עוד במהלך שלבי התכנון הראשונים בשנת 2016, מה שהיה מאפשר לגבש תוכנית המתחשבת בערכם מבעוד מועד. נתיבי איילון ועיריית תל אביב נדרשו להגיש תכנון חלופי הכולל סקר עצים, תוך קיום מאמץ מרכזי לתכנון המטיב עם העצים הנטועים באזור, וצמצום למינימום הנדרש את כריתות העצים הנדרשות.
עץ אחד יכול לספוג בשנה 20 ק"ג אבק ו"לבלוע" 80 ק"ג תרחיפים, המכילים מתכות רעילות. עץ אחד מסייע להורדת הטמפרטורה בסביבתו בקיץ עד 4 מעלות. מערכת שורשים של עצים בוגרים עשויה להיות גורם ממתן משמעותי ברעידות אדמה
יהונתן "גונדי" גונן הוא מהאנשים שנדרשים להסביר תמיד את מקצועם, כששואלים אותם מה הם עושים. הדוגמה מלמעלה יכולה קצת לעזור. הוא מהאנשים שאליהם חבל שעיריית תל אביב ונתיבי איילון לא ניגשו כבר ב-2016. כשהוא צריך למלא את שורת העיסוק בטפסים פורמליים שקשורים, למשל, לשלוש הבנות הקטנות שלו, הוא כותב "סוקר עצים". "אני עוסק בתחום שנקרא ייעוץ אגרונומי, בנושאים הקשורים לעצים בוגרים מול עולמות תכנון ובנייה. יש עוד מספר נישות לתחום, גם בנושאים של עריכת סקרי סיכונים של עצים מבחינת מפגעים ומצב בריאותי של עצים, בעיקר במוסדות חינוכיים ואתרים עם הרבה קהל של רט"ג וקק"ל".
עכשיו תסביר את זה בצורה ברורה.
"בתכל'ס העבודה שלי היא לצאת לשטח ובתוך תחום מוגדר אני אוסף את המידע על העץ בשטח: תיעוד בתמונות, רישום סוג העץ, נתונים פיזיים כמו גודל ורוחב הנוף וקוטר הגזע, מצב הבריאות של העץ, למשל אם יש פצעי גיזום גדולים ופגעי מזיקים, ואת כל המידע הזה אני בסוף מכניס לטבלה. כל הנתונים האלו מרכיבים את תמונת ה'ערכיות' של העץ, שמתחלקת לארבע קטגוריות, ערכיות נמוכה עד גבוהה מאוד (עץ בערכיות נמוכה אפשר לכרות). את התוצר הזה אני מעביר למתכננים וזה כלי שאמור לשרת אותם בתכנון הפרויקט".

| צילום: שאולה הייטנר, מתוך אתר פיקיוויקי
בקיבוצים אפשר לראות אכפתיות גדולה כלפי הנוי והעצים. אפשר לראות עצים מטופלים, גזומים ובריאים. יש בקיבוצים מגוון רחב. זה תלוי אזור, אבל בהחלט אפשר לראות עצים מרשימים וגדולים
העיקרון הוא לתת למתכנן מידע על מצב העצים כדי שישתלבו בפרויקט ולא יידרסו על ידי אלמנטים שלא מחויבים בהם, כלומר לא לתכנן למשל פרגולה על עץ אלון בערכיות גבוהה מאוד. "ככל שהעץ יותר משמעותי מבחינת הציבור, הערכיות יותר גבוהה, כי אחד מהמרכיבים של מדד הערכיות נקרא 'מיקום העץ'. ככל שהעץ נמצא במקום ציבורי יותר, כמו פארק או רחוב, הוא יקבל ניקוד גבוה יותר", גונן מסביר.

על החשיבות של עבודתו קשה לערער. כולנו משננים לילדים בט"ו בשבט שיש לשמור על האילנות. אפשר לחדד את זה עם קצת מספרים: עץ אחד יכול לספוג בשנה 20 ק"ג אבק ו"לבלוע" 80 ק"ג תרחיפים, המכילים מתכות רעילות ככספית, ליתיום, עופרת וכדומה. עץ אחד מסייע להורדת הטמפרטורה בסביבתו בקיץ עד 4 מעלות, ואילו מערכת שורשים של עצים בוגרים עשויה להיות גורם ממתן באופן משמעותי ברעידות אדמה. מסקנה: הילד המריר וכפוי הטובה מספר הילדים (לכאורה) המצמרר "העץ הנדיב", שהפך למבוגר נרקיסיסט, לא היה צריך לכסח את העץ שאהב אותו כל כך, כדי לבנות לעצמו סירה ולהפליג למרחקים. למעשה, בישראל הוא היה נקנס או נשלח למאסר של שישה חודשים. שוויו של עץ בוגר, שקוטר גזעו כחצי מטר, נאמד בכ-20,000 שקל.
יש הרבה עבודה
הוא עצמו חבר קיבוץ גדות, טיפוס צבעוני שידו בכול. כולם קוראים לו "גונדי" על שם כופתאות העוף הפרסיות. תמיד מסתובב עם בגדי עבודה, בא והולך, תמיד נכון לעזור ולתת כתף לאיזשהו אירוע פיזי ספונטני או לא, למשל לחלץ מישהו שנתקע עם הרכב או לסדר את מערכת ההגברה באירוע קיבוצי. אדם בעל אנרגיות גבוהות. הוא נראה לגמרי כמו בן קיבוץ למרות שנולד בראשון לציון, גדל בכוכב יאיר והגיע לקיבוץ בעקבות אשתו, שגם היא עירונית שהתאהבה בגליל העליון בכלל ובגדות בפרט. לגונדי יש הרבה תחביבים, אבל יש לו גם הרבה עבודה. לשמחתם של אנשי איכות הסביבה, בשעות היום אפשר למצוא אותו בעיקר במשרדו.
"גם אדם פרטי שבונה בית במגרש שירש ויש שם עצים שסבא רבא שלו נטע, קיבוץ שרוצה לבנות שכונה או חברה ממשלתית – מחויבים בסקר עצים ובחוות דעת של פקיד יערות
החוק שמגן על עצים בישראל הוא מנדטורי. ב-2008 הוא עבר תיקון ובו הוגדר שכל תכנית שיש בתחומה עצים, חייבת בהתייעצות עם פקיד היערות, קבלת אישור ממנו ורישיון לכריתת או העתקת עצים. "גם אדם פרטי שבונה בית במגרש שירש ויש שם עצים שסבא רבא שלו נטע, עדיין צריך לקבל את אישור פקיד היערות – אלו מסמכים שצריכים להגיש בהיתרי בנייה, בחלוקות שטחים בתב"ע. קיבוץ שרוצה לבנות שכונה, למשל, או חברה ממשלתית – כל תהליך שיש בו תכנון וביצוע, מחויב בסקר עצים ובחוות דעת של פקיד יערות", הוא אומר.

השלב המקדים לתכנון הוא זה שבו גונן אוסף את המידע על ערכיות העצים ואז נקבע ייעוד העצים: שימור, כריתה או העתקה.
"החומרים שאני מכין נשלחים לפקיד היערות והוא יאשר אם לכרות עץ או לא. אני יועץ לפרויקט שמנסה לעזור לו לעבור את התהליך בצורה חלקה ומהירה. החוק מגן על העצים ויש הגדרה בחוק מהו עץ בוגר. מה שלא נחשב עץ בוגר לא מצריך אישור. עץ בוגר הוא כל עץ שהגיע לגובה של שני מטר לפחות ולקוטר גזע של 10 ס"מ בגובה 130 ס"מ מהקרקע. אני לא עושה את ההעתקה עצמה, אלא מלווה את הביצוע כפקח".
היחס שבין הירוק לבנוי
גונן מסביר שמטרת החוק היא לשמור על הסביבה הירוקה ועל היחס שבין הירוק לבנוי. "לעץ שמיועד לכריתה יש חישוב של ערך חליפי – מחשבים מה ערכו הכספי והפרויקט נדרש לטעת עצים אחרים בסכום העצים שנכרתים", הוא אומר.

איך הגעת לעבודה הזאת?
"דרך אבא שלי, שעבד בקק"ל שנים רבות וכשיצא לדרך עצמאית ב-2009 הוא פתח עסק וכשחזרתי מהטיול אחרי הצבא וחשבתי על לימודים, הוא הכווין אותי ללמוד הנדסאות נוף במכללת רופין ולהצטרף אליו". גונן התחיל ללמוד ב-2012 וכבר אז לעבוד בתחום של סקרי עצים. "עשיתי כמה קורסים של משרד החקלאות כמו גיזום וניהול והערכת סיכונים בעצי הנוי והגן, שיש בהם גם תיאוריה וגם מעשי, ומאז ועד היום אני עושה את זה. סקרי עצים יכולים להתבצע על ידי הנדסאי נוף, אגרונומים ואילנאים, שזה מקצוע יחסית חדש וזאת ההכשרה המקצועית הגבוהה ביותר בנושא עצים".

החומרים שאני מכין נשלחים לפקיד היערות והוא יאשר אם לכרות עץ או לא. אני יועץ לפרויקט שמנסה לעזור לו לעבור את התהליך בצורה חלקה ומהירה. החוק מגן על העצים
מניסיונו, הוא אומר, נעשות הרבה פעולות לשמר עצים בפרויקטים ולשלב אותם. "קיימות טכנולוגיות כדי לבדוק את מצב העצים, למשל יש ניסיון לשים חיישנים ליד שורשים של עץ שמיועד לשימור ונמצא במרחק של שלושה מטר מאזור שהולכים לחפור בו. החיישנים יעידו בזמן אמת אם יש פגיעה במצבו, אם מערכת השורשים שלו נפגעה או עברה טראומה לפני שהוא יתחיל להתייבש". כשמוחלט על העתקת עץ, "יש מפרט העתקה ובו אנחנו נותנים הנחיות איך לטייב את הקרקע, איזו מערכת השקייה לסדר לו ולאיזה תקופה ומגיעים לבקר מדי פעם ולראות אם ההעתקה הצליחה".
הברוש של בן גוריון
דוגמה טובה למאמץ לשימור עצים וליצירתיות הנדרשת לעיתים, הוא סיפורו של ברוש בן גוריון. חברת "גונן עצים וסביבה" של אביו, שבה הוא עובד, קיבלה לפני מספר שנים בקשה ממשטרת ישראל ללוות העתקה של עץ ברוש מצוי מבית ספר לשוטרים בקריית אתא, למשכנם החדש בבית שמש. סיבת ההעברה: הברוש ניטע בבית הספר לשוטרים על ידי דוד בן גוריון בשנת 1949, ונושא לפיכך ערך סנטימנטלי רב. אלא שהעץ לא ניתן היה להעתקה.

הם הגו רעיון שהתקבל בהתלהבות על ידי מפקדי המשטרה: להכין מעץ הברוש ייחורים – צאצאים מושלמים מבחינה גנטית של העץ הוותיק, ולשתול אותם במכללה החדשה. פרופסור יוסי ריוב מהפקולטה לחקלאות התגייס למלאכה וגידל מהייחורים שתילים לתפארת. השתילים – צאצאי עץ הברוש המקורי, ניטעו במתחם המכללה החדש במעמד טקס חנוכת המשכן, על ידי רות מאור – נכדתו של דוד בן גוריון. ואילו העץ המקורי ממשיך להזדקן בכבוד בקריית אתא.
קיימות טכנולוגיות כדי לבדוק את מצב העצים, למשל לשים חיישנים ליד שורשי עץ שמיועד לשימור ונמצא במרחק של שלושה מטר מאזור חפירה. החיישנים יעידו בזמן אמת אם יש פגיעה במצבו
33 עצים נמצאים ברשימת העצים המוגנים על פקודת היערות וגם על ידי חוק גנים לאומיים ושמורות טבע. מאדר סורי ועד תמר מצוי. עבודות בשטח גונן עושה לאחרונה בעיקר בגליל ובגולן, ויש לפעמים גם עבודות במרכז או באזור חיפה ומישור החוף. למי שמדמיין אותו אותו כל היום בשטח, מחבק עצים, גונן מצנן את ההתלהבות. "יש בעבודה, בגדול, 30% שטח ו-70% משרד. תהליכים של תכנון יכולים לקחת לפעמים שנים".
יוצא לך לפגוש עצים מיוחדים? מה אתה פוגש בקיבוצים?
"יוצא לי מדי פעם להיתקל בעץ אלון עתיק עם נוכחות משמעותית. אני רואה את כל מגוון העצים כי אני יכול לעבוד בקיבוץ, ביישוב, ביער או בשטח פתוח. בסך הכול בקיבוצים אפשר לראות אכפתיות גדולה כלפי הנוי והעצים. אפשר לראות עצים מטופלים, גזומים ובריאים. יש בקיבוצים מגוון רחב, זה תלוי אזור, אבל בהחלט אפשר לראות עצים מרשימים וגדולים שבדרך כלל בסביבה העירונית יש קצת פחות".
בזמנך הפנוי אתה עושה אוטומטית "zoom in" על עצים, כמו שאני כמדריכת פילאטיס מסתכלת אוטומטית על היציבה של אנשים?
"כן. אני מסתכל על עצים בצורה אחרת מאז שאני בעבודה הזאת. אני בוחן, רואה אם יש ענפים שבורים, או הוא באיזושהי נטייה, אם הוא חיוני".
לאחרונה רואים שהגליל מתעורר ואנשים חוזרים הביתה ויש פניות והתעניינות. אם העניינים ימשיכו בכיוון חיובי, צפוי פה קיץ מלא באירועים ובמפגשים. יש הרבה סטודנטים ומרגיש שדברים לאט לאט מתחילים לחזור למסלול
בזמנו הפנוי המועט, כשהוא לא עסוק סביב משפחה של חמש נשים (כולל כלבה) גונן הוא די.ג'יי וחלק מההרכב tribel makers, שהוזכר כאן בעבר בכתבה על פסטיבל המוזיקה "גלילאו" בגליל העליון, שהתקיים בספטמבר האחרון. בהרכב הוא מנגן live עם חברו ארז ליבנה – גם הוא מגדות. פעמיים בשבוע הם מתקתקים השכבות, אומרים ביי לנשים ומתאמנים מ-21:00 עד חצות. הם משלבים כלי נשיפה אוריינטליים עם מוזיקה אלקטרונית מטכנו ועד טראנס, ועושים עבודה מעולה ומומלצת למי שרוצה קצת לשמוח ולרקוד. אפשר גם לחבק איזה עץ על הדרך.

"אנחנו מנגנים בעיקר בסופי שבוע, אז זה לא מתנגש עם העבודה. זה יותר לנשמה ול-fun. זה תחביב שלאחרונה גם מקבל יותר מקום בחיים. בשנתיים האחרונות אנחנו חווים תאוצה ומוזמנים להופיע במסיבות בגליל העליון, בקיבוצים ובקהילות ובחגים וזה ממלא ונותן קצת בריחה מחיי היומיום והעבודה. כיף לנו לראות אנשים רוקדים ונהנים ושמחים מהיצירה שאנחנו עושים יחד", הוא אומר.
בתור מי שחי בגליל העליון ועוסק גם בתרבות ובפנאי, איך אתה רואה את ההתאוששות של האזור?
"לאחרונה רואים שהגליל מתעורר ואנשים חוזרים הביתה ויש פניות והתעניינות לגבי כל מיני מועדים. יש כבר דברים שנסגרו קדימה, ונראה שבסך הכל אם העניינים ימשיכו בכיוון חיובי, צפוי פה קיץ מלא באירועים ובמפגשים. יש הרבה סטודנטים ומרגיש שדברים לאט לאט מתחילים לחזור למסלול. הופענו בפאב ה'דארמה' בקיבוץ הגושרים בשבוע שעבר והיה מעולה. ערב רביעי, המקום היה מלא מקצה לקצה והייתה אווירה טובה".
