לא צריך לנסוע עד איטליה: במשכן לאמנות עין חרוד מוצגות יצירות מופת בעיני אמנים ישראלים
הדס יום טוב•3 דק' קריאה
                
                                מטה התנועה ביקר במשכן בתערוכת "יצירות מופת" מציגה כ-300 עבודות של 47 אמניות ואמנים ישראלים, שמבצעים מחדש יצירות מופת של אמנים מפורסמים | המשכן לאמנות עין חרוד, בבעלות משותפת של עין חרוד איחוד ומאוחד, הוא אחד מראשוני המוזאונים בישראל, ומהחשובים בה | מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה: "לא נוותר על נכסי התרבות והרוח של התנועה הקיבוצית"
מטה התנועה ביקר במשכן בתערוכת "יצירות מופת" מציגה כ-300 עבודות של 47 אמניות ואמנים ישראלים, שמבצעים מחדש יצירות מופת של אמנים מפורסמים | המשכן לאמנות עין חרוד, בבעלות משותפת של עין חרוד איחוד ומאוחד, הוא אחד מראשוני המוזאונים בישראל, ומהחשובים בה | מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה: "לא נוותר על נכסי התרבות והרוח של התנועה הקיבוצית"
          המשכן לאמנות בעין חרוד הוא מוזאון לא גדול, אך הוא מהמעניינים והחשובים במוזאוני ישראל. חברי הקיבוץ החליטו להקימו בשלהי שנות ה-40 של המאה ה-20, כשחלק נכבד מהחברים עוד התגוררו באוהלים - אך החליטו להשקיע בהקמת מוזאון. מאז, הוצגו ומוצגות בכל העת תערוכות שמביאות בכל שנה מאות אלפי מבקרים. חלקן זכו בפרסים בין לאומיים ובסיקור בחשובי העיתונים והמגזינים בעולם, כולל בניו יורק טיימס.

התערוכה "יצירות מופת", שהוצגה מספטמבר וננעלה בסוף יולי, הציגה יצירות מופת מציגה כ-300 עבודות של 47 אמניות ואמנים ישראלים בני דורות שונים, שמבצעים מחדש יצירות מופת מתולדות האמנות המערבית - מהרנסאנס האיטלקי ועד פיקאסו.
היא עוקבת אחרי תקופות וזרמים מרכזיים בתולדות האמנות המערבית - רנסאנס איטלקי, רנסאנס צפוני, בארוק, רומנטיקה, ניאו-קלאסיציזם, ריאליזם, אימפרסיוניזם ופוסט אימפרסיוניזם, אך עושה זאת דרך מבטם של אמנים ישראלים ומתוך התבוננות רטרוספקטיבית על האמנות הישראלית, וכך, בעצם, גם על החברה הישראלית.

לקראת נעילת התערוכה, התארח מטה התנועה במשכן. רמון ברוידא, יו''ר דירקטוריון המשכן, סיפר שהמשכן שואף להיות בית תרבות אזורי ומרכז תרבותי מכונן עבור התנועה הקיבוצית. "יש קונצנזוס על הנכס הזה, על הערך הזה, לא רק בשימור אלא גם בפיתוח שלו".

"הרוח שנושבת בתנועה הקיבוצית צריכה לחזור לעוצמה", אמר ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית. "חלק מהמדינות שלנו בתק"צ הוא להחזיר את הרוח התרבותית למפרשים, לתנועה ולכלל החברה הישראלית, במיוחד בעת הזו".
אורית לב שגב, מנכ''לית המשכן, הוסיפה: "אם יש משהו פה זה רוח, היא מהדהדת פה בין הקירות. זה אחד משלושת המוזיאונים החשובים בארץ. יש פה את אחד האוספים החשובים בעולם האמנות היהודית והישראלית, המבנה הראשון המוקדש לאמנות בישראל. זה מקום מאוד מרגש, שמגלם איכות, מצויינות וצניעות. מי שנכנס לכאן מרגיש בבית, את הציניות אנחנו משאירים מחוץ לדלתות".
"אני רוצה להציע שנקדם יחד את המועצה לקידום המוזאון בקיבוץ", אמרה לב משגב, "ושהמשכן והתנועה יובילו יחד את המועצה הזו. שיחד נהפוך להיות כוח שבונה את היסודות והקונסטרוקציה החברתית, שנדרשת היום לא פחות משנדרשה בשנות ה-30 וה-40"

"אנחנו לא נוותר על נכסי התרבות והרוח של התנועה הקיבוצית, אם זה המוזיאונים, הסמינרים, תנועות הנוער, ונרתום את כולם למשימה הלאומית הזו", השיב שמחה, והוסיף שחלק מההחלטה על המעבר לגבעת חביבה - נובעת מהרוח הקיבוצית שיש בה. "לפני הכל, לפני הכלכלה, הרווחים - הרוח היא המרכז".

אבי לובין, האוצר הראשי של המוזאון ואוצר התערוכה "יצירות מופת", הסביר על התפקיד של המוזאון. "לדעתי יש למוזאון תפקיד אזרחי", אמר. "יצירה של אמנות ותרבות כחלק מתשתית בסיסית של חברה. כשחושבים קדימה, על חזון של חברה, כשמדברים על מי אנחנו כחברה, מה הערכים שלנו, אנשי תרבות צריכים להיות חלק מהשיחה הזו".
"מוזאונים לא צריכים להיות רק בתוך עצמם, אלא להיות ממש חלק מהקהילות, לצאת החוצה. במה שעובר על החברה הישראלית עכשיו, האמנות יותרת פרספקטיבה וקול".
	
							