יותר מ-150 מחללי "חרבות ברזל" הונצחו דרך העוגות של סוניה בראון מקיבוץ להב
עומר טל•5 דק' קריאהכבר למעלה משנה וחצי שחברי קיבוץ להב (ומי שמגיע לחדר האוכל) קונים עוגות שנאפות מדי שבוע, באהבה ובהשקעה, לזכר חיילי צה"ל שנפלו בקרבות. למשפחות זה עושה טעם טוב בלב, שיש מי שזוכר
כבר למעלה משנה וחצי שחברי קיבוץ להב (ומי שמגיע לחדר האוכל) קונים עוגות שנאפות מדי שבוע, באהבה ובהשקעה, לזכר חיילי צה"ל שנפלו בקרבות. למשפחות זה עושה טעם טוב בלב, שיש מי שזוכר
עם הפינוי של קיבוץ נירים, בעקבות 7 באוקטובר, הגיעה משפחתו של יגב בוכשטב לקיבוץ להב ולא לבאר שבע, עם שאר אנשי נירים. יגב היה אחיין של חבר להב. עוד כשהיה בשבי, הוריו של בוכשטב יצאו עם היוזמה המרגשת "לאורו של יגב" וחילקו אוכל ועוגות באפייה ביתית לדרי רחוב. הם ביקשו מחברי להב להצטרף לעשייה ולאפות עוגות למען המיזם. סוניה בראון, חברת להב ומנהלת ענף המזון של הקיבוץ כבר 25 שנה ואישה שזה אנדרסטייטמנט לומר שהיא יודעת להפעיל מיקסר, נרתמה למשימה.

אחרי שהגיעה הידיעה הקשה על הירצחו, בראון חשבה לעצמה שלכל החללים מגיעה הנצחה מהסוג שמשאיר טעם טוב בפה. פחמימות מנחמות, זה ידוע. אפשר לקשור אותן גם להנצחה. היא נכנסה לאתר "מתכון זיכרון" והתחילה לחפש קינוחים ואפתה אותם לזכר אלו שנהרגו במלחמה ומשפחתם פרסמה את המתכונים שאהבו לאפות או לאכול. עם הזמן התחילה להתמקד בחיילים. כבר שנה וחצי שהיא מתמידה בכך: כותבת את סיפור חייו של החלל שבחרה בתמצות, על דף 4A, שומרת גם את תמונתו, מדפיסה ומהדקת לעוגות שהיא אופה לזכרו, שמוצעות למכירה בחדר האוכל של הקיבוץ. ואז מצלמת ומעלה לדף הפייסבוק שלה.
כשפונים אלי אני מיד מחפשת את המתכון. זה קל יותר, כי אני יכולה לקבל פרטים דרך המשפחה. הכי מרגשות הן התגובות מהמשפחות. הן כל כך מתרגשות שעברו שנתיים ולא שוכחים את הבן שלהם
בתגובה לבקשה לצרף לכתבה צילומים, היא שולחת בזריזות לוואטסאפ 20 תמונות של עוגות ניצבות מסודרות בקפידה. "לבקשתך. לצערי יש עוד המון", מקלידה ומוסיפה אימוג'י בוכה. סופלה שוקולד, קרואסוני שקדים קטנים, עוגת שוקולד ופרלינים, עוגת פירות יבשים, שוקולד ופקאן, תפוזים ושוקולד צ'יפס בחושה, מייפל ואגוזים, שמנת ביסקוויטים וכך הלאה. "כשנגמרו לי המתכונים באתר התחלתי לאפות מתכונים אחרים. לאט לאט הגיעו פניות של משפחות ומחברים של חללים, הם שמעו עלי דרך הפרסום בפייסבוק, זה עבר מפה לאוזן. אחרי בערך 20 עוגות שונות שאפיתי כתבו עלינו במקומון של באר שבע, היו לזה הדים. אני ממשיכה בזה, זה כבר חרוט לי בנשמה וזה יותר מתחושה של חובה להזכיר את החייל, אנשים עוברים וקוראים כמה מילים עליו והוא לא נשאר בגדר שם בלבד", היא מספרת.
גם רידוד, קירור ומילוי
בראון אופה בכמויות קטנות יחסית ("לתצרוכת הפנימית של הקיבוץ"), לרוב בימי שני. הרווחים הולכים לתרומות לנזקקים. "אני מוצאת את הפרויקטים שאני רוצה לתרום להם. תרומה גדולה הולכת לפרויקט 'לאורו של יגב', שמכין כמויות רציניות של עוגות. לפני שבועיים הכנתי להם 100 עוגות, כשהכסף למצרכים היה מהפרויקט שלנו. אני מכינה בערך 30-20 עוגות פס בשבוע, לפעמים גם עוגיות אם אני שומעת על מישהו שאהב, למשל, מגולגלות תמרים. כשפונים אלי אני מיד מחפשת את המתכון. זה קל יותר, כי אני יכולה לקבל פרטים דרך המשפחה. הכי מרגשות הן התגובות מהמשפחות של החללים. הן כל כך מתרגשות שעברו שנתיים ולא שוכחים את הבן שלהם".

היא מספרת למשל על דורון מדר, ששמע בעקיפין שאפתה עוגות לזכר בנו שחק, שנרצח בנובה. "הוא כל כך התרגש, הוא הגיע הנה מדימונה וצילם וביקש לקנות את כל העוגות שנשארו", היא אומרת. "זה דבר כל כך קטן ועושה להם המון, זה נורא מרגש". חברי הקיבוץ קונים בשני-שלישי, אם נשאר היא מקפיאה. "הם גם מרגישים שהם רוצים לתרום וגם אוהבים את העוגות, באמת", היא אומרת, שולחת תמונה של השולחן בחדר האוכל שנשארו עליו עוגות בודדות לאחר שהוציאה אותן למכירה. העוגה מיום שני האחרון היא קוקוס-שוקולד, לזכר סמל יולי פקטור מראשון לציון, לוחם שריון מגדוד 52 שנפל בקרבות בג'באליה והיה בן 19 במותו.
אלו תמיד עוגות בחושות?
"לאו דווקא. לפעמים אני מכינה גם עוגות מסובכות, אין לי בעיה. אם זה קראמבל תפוחים, למשל. מבחינתי 'מסובכות' אלו כל המגולגלות או בצק שדורש גלגול, רידוד, קירור, מילוי… עוגות עם שמנת מתוקה או שכבות. כאלו שדורשות הכנה בכמה שלבים ויותר זמן עבודה".

מבחינת פופולריות, היא אומרת שכולן נקנות מהר. "אחד מהחברים התקשר והציע את רב סרן דוד שקורי מרחובות (סגן מפקד גדוד 601 של הנדסה קרבית, שנפל בקרב בצפון הרצועה ב-6.2.2024). אימא של אשתו אמרה שהוא העדיף מלוחים ואמרתי לה שאני אכין את הכי טוב שיש לי במתכונים – קרקרים מלוחים עם המון פיסטוקים, שומשום, פקאנים וגרעינים דלעת, דברים טובים. היא אמרה אחר כך שהטעם הולך איתה מאז".
העיסוק הזה נותן סיפוק, וגם מאוד מעציב.
"מאוד. לפני שאני מפרסמת, אני קוראת על החיילים. אני אומנם מתמצתת את זה לדף אחד, אבל אני קוראת הכול. תמיד אומרים שהכי טובים הולכים ואת קוראת סיפורים מסמרי שיער ובכל פעם שאני כותבת, הדמעות יורדות לי. החיילים האלו היו היהלומים של המשפחות שלהם, כולם היו משהו, אחד אחד, וזה מול העיניים שלי ובאותו היום אני עצובה. אני כל הזמן באוקטובר 2023. וזה נורא, כי זאת רק מלחמת 'חרבות ברזל'. באתר אני נתקלת בכולם".
לפעמים אני מכינה גם עוגות מסובכות, אין לי בעיה. מבחינתי 'מסובכות' אלו כל המגולגלות או בצק שדורש גלגול, רידוד, קירור, מילוי… עוגות עם שמנת מתוקה או שכבות. כאלו שדורשות הכנה בכמה שלבים ויותר זמן עבודה
והיא מתכוונת להמשיך. "ברור. עשיתי יותר מ-150 עוגות לחיילים שונים, זה בטוח. זה נותן ערך מוסף. משפחות שמעוניינות להנציח את יקיריהן בדרך זאת – אשמח שייצרו איתי קשר ואעשה זאת באהבה ובכבוד".
פניות לסוניה דרך דף הפייסבוק שלה: sonia braun
