ב-1976 זכתה קבוצת הפועל גבת/יגור בגביע המדינה בכדורסל.

המגזר הקיבוצי זכה לייצוג בליגה הלאומית בכדורסל כבר מהעונה הראשונה ב-1954. הפועל גבע והפועל מעיין ברוך היו בין שמונה המייסדות, אבל הן נעלמו בתום העונה ובמקומן הופיעו בעונה הבאה הפועל משמר העמק והפועל אשדות יעקב. הענף היה חובבני, שתי התל אביביות הגדולות חילקו ביניהן את התארים בשנות ה-50 וה-60, והפועל חולון רשמה מספר הפסדים בגמר הגביע.

ויתרו על האגו לטובת הקבוצה

שש קבוצות (מתוך 14) קבעו שיא ייצוג למגזר בעונת 1967/68 (הפועל משמר העמק, הפועל בית אלפא, הפועל גבת, הפועל גבעת ברנר, הפועל יגור והפועל גבעת חיים), אבל שתי האחרונות ירדו בתום העונה, וירידתן של גבת ומשמר העמק בעונה הבאה הובילה להחלטה על הקמת הקבוצה המאוחדת, הפועל גבת/יגור.

שר החינוך אהרון ידלין (חצרים) עורר זעם כששיבח את "נצחונה של הקבוצה הישראלית" והתנצל לאחר שארבעת היהודים-אמריקאים של האדומים סירבו ללחוץ את ידו

הקיבוצים ניהלו מו"מ אינטנסיבי. הדמויות המובילות היו ואליש מלכין בשם גבת, ואלי גור בשם יגור. לבסוף סוכם שהקבוצה המאוחדת תיקרא הפועל גבת/יגור. איתמר מרזל (יגור), לימים רכז הקבוצה ונבחרת ישראל, משחזר: "גבת ויגור נמנו באותן שנים על הקיבוץ המאוחד, והעסקנים משני הצדדים הגיען למסקנה שכדאי לאחד כוחות כדי למקסם את הפוטנציאל.

הקרבה האידאולוגית סייעה, וגם האיחוד הפועל גבעת ברנר/נען, למשל, היה בין שני קיבוצים של המאוחד. בתור צעיר בן 20 אני זוכר שבירכתי על ההחלטה. מלכין היה עקשן ודרש שהשם יתחיל ב'גבת', ואצלנו הסכימו ללכת לקראתו. בשלב מסוים קיבלנו חצי יום עבודה מהקיבוץ כדי להתכונן למשחקים, ובימים עבדנו כרגיל בענפים השונים, אני בכותנה. היה פה תלכיד של שחקנים שוויתרו על האגו לטובת הקבוצה. לדעתי היה צריך לעבור בעידן המקצועני לקבוצות אזוריות של קיבוצים ואפילו לקבוצה ארצית שתייצג אותנו בליגה הבכירה".

היחיד שקיבל החזר הוצאות

הפועל גבת/יגור החלה לשחק בליגה הארצית (השנייה) בעונת 1970/71 ובתום העונה עלתה ללאומית. הקבוצה הפכה לאבן שואבת לשחקני הקיבוצים המצטיינים מהאזור וכן לבועז ינאי (נהלל). בעונתה הראשונה היא סיימה שנייה, אבל עם שבעה הפסדים, כשמכבי תל אביב זכה באליפות במאזן מושלם, השלישית מתוך רצף של 22. בונוס על הדרוג בצמרת בעונות הבאות היה כרטיסי טיסה למשחקי גביע אירופה. ינאי היה היחיד שקיבל החזר הוצאות, והוא, מרזל ושמי זסלבסקי מהכותנה (יגור) זומנו לנבחרת ישראל והיו שותפים לזכייה במשחקי אסיה בטהראן ב-1974.

ינאי היה היחיד שקיבל החזר הוצאות, והוא, מרזל ושמי זסלבסקי מהכותנה (יגור) זומנו לנבחרת ישראל והיו שותפים לזכייה במשחקי אסיה בטהראן ב-1974

הסנטר גבי טייכנר (ניר דוד) הצטרף לקבוצה ב-1974 לאחר שהפועל ניר דוד/בית אלפא (שניהם של השומר הצעיר) ירדה לליגת המשנה. לצדו שיחקו יעקב בן יהודה (אלונים), עירא הררי (גניגר) וטל יזרעאלי (גבת). בארי שיפמן (גבת) מונה לקפטן. ההסכם בין הקיבוצים קבע שהקבוצה תארח חצי עונה בגבת וחצי עונה ביגור, אבל החלטה של האיגוד, שחייבה מעבר לאולמות, הפקיעה באמצע העשור את האירוח והעבירה אותו לאולם החדש "הגורן-יזרעאל" במזרע. מרזל: "היינו נוסעים בין הקיבוצים כדי לאסוף את השחקנים למשחק או אימון. הקהל הגיע למזרע מכל רחבי העמק".

סל מכריע לאור גורן

בעונת 1974/75 נרשמה גם עלייה היסטורית לגמר גביע המדינה לאחר ניצחון 72:74 על מכבי ר"ג בחצי הגמר במעגן מיכאל, ינאי הוביל את רשימת הקלעים עם 32 נק'. בגמר ביד אליהו חיכתה לה מכבי תל אביב, דאבליסטית בארבע העונות הקודמות, שניצחה בקלות 74:89.

העונה הבאה 1975/76 זימנה מפגש בין הקבוצות כבר בשלב שמינית גמר הגביע. מכבי הגיעה למזרע מהמקום הראשון בטבלה, אבל מספר ימים לאחר תבוסה קשה 125:78 לריאל מדריד בגביע האלופות. ינאי נעדר בגלל אבל משפחתי, אבל שחקני גבת/יגור הצליחו לעצור את טל ברודי וחבריו והמחצית הראשונה הסתיימה בשוויון 36:36. גבת/יגור כבר פתחה פער עשר נקודות 48:58, אבל מכבי השוותה, ובמצב של 66:66 קלע אור גורן בן ה-19 סל מכריע, ואיתמר מרזל הוסיף נקודה בעונשין והנחיל למכבי הפסד ראשון בגביע מאז הגמר של 1969.

גורן, בנו של אדם (פוטו) גורן ממשמר העמק ומכוכבי הקבוצה המקומית בשנות ה-50 וה-60, הגיע לקבוצה לאחר שהפועל מגידו (איחוד בין הפועל משמר העמק לרמת השופט, מועצה אזורית מגידו) ירדה לליגה השנייה ב-1975 והייתה על סף פירוק. "הייתי כבר בנבחרת הנוער וספורטאי מצטיין ולכן שאפתי לרמות הגבוהות והגעתי לגבת/יגור", הוא מסביר.

הקפטן שיפמן לא קלע בגמר אבל הניף את הגביע לעיני 4,000 צופים

הקבוצה ניצחה בחוץ 79:82 את הפועל פ"ת ברבע הגמר וגברה 75:83 ביד אליהו על הפועל חיפה בחצי הגמר (ינאי 22, גורן 21), וכעבור שבועיים וכעבור שבועיים, ב-18 במרץ, הגיע הרגע ההיסטורי. רני כהנא בן ה-28, מחליפו של המאמן שמואל יעקבסון (נפצע בתאונת דרכים במהלך העונה), העלה בחמישייה את מרזל, ינאי, גורן, טייכנר והררי, ולא השתמש בחילופים במחצית הראשונה, שהסתיימה ביתרון 33:38. נטרול אפקטיבי של הכוכב התל אביבי בארי לייבוביץ' ויום מצוין של הררי וגורן הספיקו כדי להגדיל את היתרון ל-76:90 בסיום. כהנא עשה חילוף ראשון והכניס את הקפטן שיפמן חצי דקה לסיום. הקפטן, בארי שיפמן, לא קלע אבל הניף את הגביע לעיני 4,000 צופים ביד אליהו. הררי סיים עם 26 נקודות, גורן עם 23, ינאי עם 18, טייכנר עם 17 ומרזל עם 6.

שר החינוך אהרון ידלין (חצרים) עורר זעם כששיבח את "נצחונה של הקבוצה הישראלית" והתנצל לאחר שארבעת היהודים-אמריקאים של האדומים סירבו ללחוץ את ידו. "הקיבוצניקים חלבו את הגביע", דיווח היומון המיתולוגי "חדשות הספורט".

שחקנים נדדו לעיר, אחרים פרשו וחזרו למשק

הגביע הוצב בחדרי האוכל של הקיבוצים בעמק, והקבוצה זכתה שוב בכרטיס לגביע אירופה למחזיקות גביע והודחה בשלב מוקדם. בשתי העונות הבאות הקבוצה סיימה בצמרת (מקומות 4 ו-2, בהתאמה) אבל הודחה פעמיים בגביע על ידי הפועל תל אביב, בחצי הגמר ב-1977 וברבע הגמר ב-1978. בגבת החליטו שמיצו את הקשר ופרשו, והקבוצה החדשה נקראה הפועל יגור/העמק ואירחה במשמר העמק. גורן עזב, וינאי מרזל והאחרים הצליחו להשיג שוב את הכרטיס לגביע קוראץ' עם מקום רביעי ב-1979, אבל גם האיחוד החדש פורק תוך עונה, והקבוצה כלל לא נרשמה לעונת 1979/80, ובזאת תם חלקה בכדורסל המקומי.

גורן: "נסעתי ללימודים בארה"ב ובשנות ה-80 שיחקתי בקבוצות עירוניות. מרזל וינאי היו שותפים למדליית הכסף ההיסטורית באליפות אירופה לנבחרות ב-1979, ובתנועה הקיבוצית הגיעו למסקנה שאין סיבה להתחרות בקבוצות עירוניות, ששילמו סכומי עתק לזרים ומתאזרחים יהודים/אמריקאים. שחקנים בכירים שלנו נדדו לעיר, ינאי מרזל הררי ואני, אחרים פרשו וחזרו למשק".

הפועל גליל עליון זכתה בגביע היסטורי ב-1988, שחזרה את ההישג ב-1992 וזכתה באליפות שנה מאוחר יותר. הקיבוצניקים בצפון חגגו באולם בכפר בלום, אבל הם הריעו לשחקני רכש ילידי ארה"ב ולכישרונות עירוניים צעירים כמו נדב הנפלד ודורון שפר.