כשאני הייתי ילדה, גולת הכותרת של יום העצמאות, אצלנו, בעין כרמל, הייתה נסיעה ב"רכבת" (קרונות מחוברים לטרקטור) ברחבי הקיבוץ, פיל (לא אמיתי) שאם ביקשת יפה היה מוציא סוכרייה (אמיתית!) מהחדק ומכוניות חשמליות קטנות שעליהן הורשינו, הילדים, לטוס. היו שנים שבהן נוספה אומגה היישר מגג חדר האוכל אל הדשא הגדול או גלגל ענק, קטן בכמה מידות מזה שבלונה-פארק.

איך ומתי הפך ה"על האש" למרכזו של יום העצמאות, לא ברור. אולי השראה מהברביקיו האמריקאי, אולי היציאה אל הטבע ביום חג שמאפשר הדלקת אש ואולי בהשראת הפלמ"חניקים שגנבו תרנגולות מהלול. כך או כך, עם ישראל חוגג בניפנופים מעל המנגל ובאכילת בשר. ואם כבר "על האש", הלכנו אל המומחים שהעלו איתם לארץ את ההתמחות בבשרים.

הסיפור של ענף ההסעדה בקיבוץ התחיל לפני 28 שנה, ב-1997. חדרי האוכל מסביב החלו להיסגר עקב המשברים הכלכליים שעברו על הקיבוצים, כשהבינו שלא ניתן להחזיק מבחינה כלכלית את חדר האוכל שהיה מסובסד

ספרדית במדרכות

אור הנר נוסד ב-1957 על ידי גרעין של עולים ארגנטינאים "וכמה ברזילאים שהצליחו להיכנס", צוחק ליעד לוין בן וחבר הקיבוץ, דור שני למקימי הקיבוץ, עולים מארגנטינה. "רוב הקיבוץ הוא עולים או בנים של עולים ועד היום במדרכות שומעים ספרדית". אם אמרתם ארגנטינה אמרתם אהבה לאוכל ולאסדו, בשר על האש. לצד האהבה לכדורגל ("במונדיאל האחרון זכינו סוף סוף לחגוג שוב את הזכייה של נבחרת ארגנטינה. חגיגות עם הרבה אסדו על האש, גאווה גדולה) והתחרות עם השכנים מקיבוץ ברור חיל "שהם ברזילאים", התפתח בקיבוץ הדרומי נושא האוכל וההסעדה.

"הסיפור של ענף ההסעדה בקיבוץ התחיל לפני 28 שנה, ב-1997", מספר ליעד. חדרי האוכל מסביב החלו להיסגר עקב המשברים הכלכליים שעברו על הקיבוצים, כשהבינו שלא ניתן להחזיק מבחינה כלכלית את חדר האוכל שהיה מסובסד". בתחילה קיבל ענף ההסעדה באור הנר פניות לספק כ-200-100 מנות ביום, בעיקר כדי להפעיל חדרי אוכל בקיבוצי האזור. "האנשים שעבדו באותם שנים הבינו את הפוטנציאל והתחילו לספק אוכל גם למפעלים באזור ולמקומות נוספים. כיום מספק ענף ההסעדה באור הנר מעל 5,000 מנות של אוכל מוסדי בכל אזור הדרום, לקיבוצים, מפעלים באזור אשקלון ושדרות כמו עלית ושטראוס וגם לגנים באזור".

במקביל, מתוך אהבה למולדת ואהבת הבשרים בה מתמחים חברי הקיבוץ הארגנטינאים, נולדה גם נישה של קייטרינג "אסאדור", קייטרינג בשרים דרום אמריקאי שפועל כבר 28 שנה ועושה אירועים פרטים, חתונות ובר מצוות, לצד אירועים עסקיים של אלפי משתתפים. "התפריט על טהרת הבשרים וגם עשינו התאמות לקהל הישראלי".

בהתאם למסורת הארגנטינאית קייטרינג אסאדור מציע שירות חם ולבבי וליווי אישי וייעוץ מקצועי בבחירת המנות. "הבשר זה עצם העניין. קייטרינג אסאדור נוסד על ידי עולי גרעין ארגנטינאי שחלמו להביא לארץ את המסורת והאהבה שלהם לאסאדו אמיתי". הבשר מיובא מארגנטינה ונבחר בקפידה ויש אסאדורים (מומחים) המופקדים על הכנתו. "צליית בשר זאת מסורת עתיקה ובשבילנו זאת אהבה ענקית, הגשמת החלום והחזון עליו חלמנו כשהגענו לארץ".
עוד מפעיל הקיבוץ את מסעדת "פטגוניה", מסעדת בשרים שפתוחה בסופי השבוע.

תזרקו את המזלג של הגריל!

אז לכל מי שמתכוון לנפנף, קבלו טיפים של ממש מהמומחים:

מבחן "חמש השניות" (בלי מדחום): איך יודעים אם הגריל בטמפרטורה הנכונה בלי ציוד יקר?
הניחו את כף היד בגובה של כ-10 ס"מ מעל הרשת (בזהירות!). אם אתם מצליחים להחזיק את היד שם בדיוק חמש שניות לפני שחם מדי – הגעתם לחום בינוני-גבוה, האידיאלי לרוב הנתחים. אם אתם חייבים להזיז את היד אחרי 2 שניות, זה חום גבוה מדי לסגירה מהירה בלבד.

פחות זה יותר (בתיבול): בשר איכותי לא צריך הרבה. מלח גס הוא החבר הכי טוב שלכם. הוא מדגיש את הטעמים הטבעיים של הבשר מבלי להשתלט עליהם. את הצ'ימיצ'ורי תשמרו להגשה.

חובת המנוחה: הטיפ הכי חשוב שרבים שוכחים – כשמוציאים את הבשר מהאש, נותנים לו "לנוח" 2–3 דקות לפני הפריסה. זה מאפשר לנוזלים להשתחרר חזרה לתוך סיבי הבשר, ומבטיח שכל ביס יהיה עסיסי ולא יבש.

הנתח הנכון למשימה: לא כל בשר מתאים לצלייה קצרה. אם אתם הולכים על נתחים עם הרבה שומן (כמו אנטרקוט או אסאדו על העצם), תנו להם את הזמן שלהם. לנתחים רזים יותר (כמו סינטה), עדיף צלייה מהירה על חום גבוה.

"אל תדקרו את הבשר": הכלל של המלקחיים. זה טיפ שנשמע פשוט אבל הוא קריטי לעסיסיות.

תזרקו את המזלג הגדול של הגריל. כשדוקרים את הבשר כדי להפוך אותו, יוצרים חורים שדרכם כל הנוזלים והטעם בורחים החוצה. השתמשו אך ורק במלקחיים. ככה הנתח נשאר אטום, והעסיסיות נשמרת בפנים.

ליעד ממליץ (כמובן) על בשרים ארגנטינאים "הכי טובים שיש. גם אורגוואים. אל תתפשרו על איכות הבשר, גם אם זה אומר לשלם יותר".

ולמה הבשר כל כך יקר? כמו כל דבר במדינה. אז חג עצמאות 78 שמח, מדינה יקרה שלנו, ושנוכל גם קצת לחגוג.