שמי נורית קצירי, חברת קיבוץ שער הגולן למעלה מ-60 שנה, חובבת שירה וספרות, אוהבת לכתוב ו…"תולעת ספרים" אמיתית מגיל צעיר מאוד.

בקיץ 2019 הייתי אחרי שישה טיפולי כימו וביולוגי בעקבות סרטן הלימפה שגילו לי שמונה חודשים קודם לכן, הפט חזר נקי ואני הרגשתי שבא לי לבלוע את החיים.

ידידה צעירה מהקיבוץ ספרה לי שהייתה במסגרת עבודתה ביום כיף לצוות בו נחשפה לפעילות מיוחדת הנקראת בוק סרפינג (BookSurfing). בתרגום ישיר – גלישת ספרים.

"נורית, זה בדיוק בשבילך. את חייבת ליצור קבוצה בעמק הירדן ולהרים את הפעילות הייחודית והמהנה הזו". זה בהחלט סקרן אותי והחלטתי לבדוק מה זה אומר. ואכן התקשרתי לרז ספקטור, היזם והממציא של הפעילות הזו, שאלתי במה מדובר והוא הנחה אותי ואף הבטיח להגיע למפגש הראשון ולהנחות אותו כדי שאלמד ממנו איך זה מתנהל.

כך, באוקטובר 2019, לפני 7 שנים, ייסדתי את קבוצת הבוק סרפינג של עמק הירדן, והשאר היסטוריה. לדברי רז יש בארצנו עשרות קבוצות כאלה, בעיקר בערים. השיאנית היא ירושלים. נוסדו גם קבוצות בוק סרפינג על ידי ישראלים שחיים בחו"ל.

מהבית לספריית הקיבוץ

בהתחלה הגיעו חברים שהזמנתי באופן אישי, מתוך היכרות וידע שזה יתאים להם. המפגש הראשון התקיים בביתי. הנושא היה "תקווה". כל אחד מהמשתתפים הביא טקסט והקריא אותו. רז ספקטור הנחה ושירה רשף אשר על הטכנולוגיה עזרה בארגון.

האווירה בחדר הייתה קסומה ומרגשת, באמצע היה כיבוד שכל משתתף הביא וכולנו יצאנו עם טעם של עוד. במהלך השנה, הפעילות צברה תאוצה, לא היה מספיק מקום בבתים הפרטיים ועברנו להיפגש בספרייה בקיבוץ, בספריית תל קציר, בספרייה האזורית בבית גבריאל ובמוזיאון התרבות הירמוכית בשער הגולן.

פתחתי קבוצת ווטסאפ, פרסמתי את הנושא הנבחר ותוך זמן קצר נרשמו למעלה מ-20 איש, או יותר נכון אישה. חברה הביאה חברה ומעגל המשתתפות הלך וגדל. משום מה מעט גברים מגיעים לפעילות. צריך לפצח את הסיבה.

יש ציפייה שכל אחד ימצא משהו מרגש, מעניין, לא שגרתי הנוגע בנושא הנבחר. זה מאלץ את המשתתפים להשקיע מזמנם, לחפש, לכתוב ולהיזכר

המשתתפות כולן אוהבות קריאה, שירה וטקסט. ישנן בקבוצה שלוש משוררות שכבר הוציאו כמה ספרי שירה, יש גם מורות לספרות ולתנ"ך, נשים שעוסקות בתחום הטיפול הנפשי, באומנות, בחינוך ועוד. רובן פנסיונריות קיבוצניקיות אך יש גם מההתיישבות העובדת בעמק הירדן ומרמת הגולן. המשתתפת המבוגרת מכולן בת קרוב ל-95 מקיבוץ בית זרע!

לבוק סרפינג חוקים משלו

כמה שבועות מראש אני מפרסמת בקבוצה מתי והיכן יתקיים המפגש ומה הנושא שבחרתי. בין הנושאים שעלו במהלך השנים: געגוע, נקודת אור, החמצה, זמן, סודות, אחים, להיות אישה, נחת, כוחן של מילים, געגועי ליונתן גפן, הבייתה, סוף הוא תמיד התחלה, תהפוכות הגורל, שינוי, אכל, ריקוד, אבאמא, ים, תובנות, חיות מחמד, מסכה, עתיד, נחמה, בריחה, טיול, שחרור, כנרת, קיץ, קראתי-נסעתי-פגשתי ועוד.

שלא כמו במועדון קריאה בו מתבקשים כל המשתתפים לקרוא ספר מסוים ולחוות את דעתם עליו, יש פה ציפייה שכל אחד ימצא משהו מרגש, מעניין, לא שגרתי הנוגע בנושא הנבחר. זה מאלץ את המשתתפים להשקיע מזמנם, לחפש, לכתוב ולהיזכר.

כדי שלא ייווצרו קבוצות קבועות שיהפכו למועדונים סגורים, בכל מפגש צריך להיות נוכח לפחות אדם אחד שאינו מוכר לשאר המשתתפים

כל מפגש מרתק ומפתיע. אף משתתף לא יודע מה יקריאו שאר המשתתפים. חלק מאתנו חוו פרידות ואובדנים. יש הרבה דמעות וגם כאב במפגשים. נושא הלינה המשותפת והשינויים שחלו בתנועה הקבוצית עולה כמו גם החטופים והמלחמה. בל נשכח שחווינו בשבע השנים: מגפה וסגרים, אסון ומלחמה מתמשכת, איום בטחוני וירידות למקלטים, תקופה מאד מאתגרת.

הביקוש להמשך הפעילות לא דעך, נוצרה ממש רעות בין כולם, לגמרי קבוצת תמיכה. בעיני זהו סוג של טיפול. האימון בין חברי הקבוצה מאפשר חשיפה בטוחה ויוצר מעין שותפות גורל והבנה אנושית וכל זה מלווה בהנאה אינטלקטואלית.

הפלגה בלי מחלת ים

"הפעם ראשונה שחוויתי בוק סרפינג, קרתה בשער הגולן קיבוצי, אליו חזרתי לאחר 40 שנה בתל אביב", משתפת סיגל אשל. "דווקא בתל אביב המעטירה ועתירת האירועים הספרותיים לא נזדמן או התחשק לי להצטרף להפלגה שכזו, והינה שמועה גונבה לאוזניי, שכאן, בביתי אל מול גולן, התייסד מפגש בוק סרפינג על ידי נורית קצירי, שהיא גם ידידה ותיקה וגם אישיות שאני מעריכה.

המפגש נערך חליפות בספריית בית גבריאל ובשער הגולן. כך קרה שהסתקרנתי ובערב קיבוצי אחד שמתי פעמיי אל המוזיאון הירמוכי היפה של שער הגולן, חמושה בעותקים משיר שבחרתי לשתף במפגש, לפי נושא שפורסם מבעוד מועד. ושם, בחברת נשים מרחבי העמק וגבר מקומי אחד, הפלגנו בהנאה מרובה בים של שירים וסיפורים, לפי טעמן או כשרונן של המשתתפות (וכזכור גם גבר מקומי אחד) וזוויות ראייה וטעמים וזיכרונות ומכמני לב התנופפו שם ברוח הטובה של המפגש. המפגשים נערכים בקבוצות של כשמונה משתתפות והנחייתם נעשית על ידי נורית עצמה ועל ידי חוה ברייר ויעל קרני, תלוי במספר המשתתפות. כל אחת מהמנחות מעולה בדרכה ומעניין מאוד לחוות את סגנונן השונה.

אני מצטרפת למפגשים כל אימת שאני יכולה והם מזמנים לי הנאה הן מהצד החברתי והן מהצד הרוחני-ספרותי. יצירות מוכרות וכאלה שלא, יצירות מקוריות פרי כשרונן של המשתתפות, הקשרים מפתיעים לבחירות מפתיעות המספקים גם גילויים רגשיים מרתקים וגם – כיבוד טעים שמביאות המשתתפות ונאכל בשמחה בהפסקה.

כמי שסובלת ממחלת ים אבל נהנית מאוד מקריאה – אין ספק שמצאתי דרך מצוינת ליהנות מהפלגה".

גבר יחיד בקבוצת נשים

"השתתפתי לאחרונה בבוק סרפינג וזו הייתה חוויה מיוחדת, מרתקת ומעשירה" מספר גדעון ברקני משער הגולן. "דרך המפגש עם סיפורים מגוונים ונקודות מבט שונות, נחשפתי לעולמות שלא הייתי פוגש בשגרת היום־יום. היה מעניין במיוחד להיות הגבר היחיד בין קבוצת נשים משתתפות, דבר שהוסיף רובד נוסף של הקשבה, למידה והיכרות עם חוויות ותפיסות שונות.

יצאתי מהמפגש עם תובנות חדשות, עם תחושת קרבה גדולה יותר לאנשים ועם הרבה חומר למחשבה. מומלץ מאוד לכל מי שאוהב להכיר, להקשיב ולהרחיב אופקים. וגם מחשבות מעוררות השראה ותחושה חזקה של חיבור אנושי. מומלץ מאוד לכל מי שאוהב אנשים, סיפורים וגילוי עולמות חדשים".

חוקי הפורמט

בוק סרפינג (BookSurfing) הוא מיזם חברתי-תרבותי בינלאומי, המפגיש בין אנשים המקריאים טקסטים ומשוחחים עליהם.

בכל מפגש משתתפים עד עשרה אנשים. מרבית המפגשים מתרחשים בבתים פרטיים, וחלקם בבתי קפה, בחנויות ספרים, בספריות ובמוסדות שונים.

רעיון ה"בוק סרפינג" נהגה בישראל ב-2013 על ידי רז ספקטור, שנתן למיזם את שמו וכתב את חוקי הפורמט ומאז התפשט למדינות נוספות ובהן קנדה, אוססטרליה, ארצות הברית, מקסיקו, אנגליה, אלבניה ועוד.

בכל מקום נשמרים אותם כללים בסיסיים: כל מפגש בוק סרפינג כולל מנחה, כ-7–8 משתתפים בממוצע. כדי שלא ייווצרו קבוצות קבועות שיהפכו למועדונים סגורים, בכל מפגש צריך להיות נוכח לפחות אדם אחד שאינו מוכר לשאר המשתתפים. כל משתתף מקריא טקסט. הטקסטים יכולים להיות מכל סוג, ללא מגבלה.

המפגשים נקבעים מראש, ולכל מפגש המשתתף מביא ומקריא טקסט שהוא משמעותי עבורו ויש לו מה לומר עליו. יש סרפים המוגדרים כבעלי נושא מסוים הידוע מראש למשתתפים. לא לכל ה"סרפים" (מפגש בוק סרפינג מכונה "סרף") יש נושא. בחלקם, המשתתפים מוזמנים כאמור להביא כל טקסט שעולה על דעתם באופן חופשי ואקלקטי.

להצטרפות: נורית קצירי 052-3864115