תנועה

במלון יערים שבמעלה החמישה התכנסו השבוע כ־70 מנהלי ומנהלות תרבות מכל רחבי הארץ – מצפון ועד דרום – לכנס התרבות הארצי בהובלת מטה התרבות הקיבוצית, שעמד בסימן “זמן לתרבות”.

במשך יומיים התקיימה למידה מקצועית, העמקה בסוגיות מקצועיות בתחום התרבות ושיח עמיתים, שיצרו מרחב של חשיבה משותפת וחיבור בין אנשי ונשות התרבות בקיבוצים.

לדברי ריקי רז, מנהלת מטה התרבות הקיבוצית, “על רקע מציאות משתנה ואתגרים חברתיים וביטחוניים, ביקש הכנס לעצור לרגע את המרוץ היומיומי ולהתבונן מחדש בתפקידה של התרבות בקיבוצים – ככלי המחזק קהילה, מעצב זהות משותפת ומעמיק תחושת שייכות.”

התוכנית שילבה תכנים מקצועיים בהובלת מומחי תוכן מאגף חברה וקהילה, ובהם גם איילת הריס, מנהלת האגף, שליוותה את הכנס ואפשרה את קיומו, לצד סדנאות חווייתיות, מופעים אמנותיים של יוצרים ואמנים קיבוציים ושיח פתוח בין עמיתים.

בין הנושאים המרכזיים: זיהוי נרטיב קהילתי וכתיבת הסיפור הקיבוצי, ניהול תרבות במציאות משתנה, חיבורים בין־דוריים, נגישות באירועים כחלק מתכנון מקצועי של אירועי תרבות, וכן חשיבותו של תהליך מיתוג ובניית זהות קהילתית. המשתתפים התנסו בכתיבה ובספוקן וורד, ככלי המחזק חיבורים ומשמעות משותפת בקהילה.

עוד הוסיפה רז כי “מטרה נוספת של הכנס הייתה לחזק ולמצב את מעמדם של מנהלי ומנהלות התרבות בקיבוצים, ולהדגיש את חשיבות תפקידם בעשייה הקהילתית.” לכן הכנס כלל דיון בנושא היקף משרת מנהל.ת התרבות, תנאי ההעסקה והצורך בתגמול הולם.

לצד זאת התקיים פאנל מרגש תחת הכותרת “בזמן משבר – האנשים והנשים שעשו את ההבדל”, בהשתתפות ארבעה חברי קיבוץ אשר פעלו בתפקידם בזירות שונות בשבעה באוקטובר ובמהלך מלחמת חרבות ברזל. מתוך הסיפורים יכלו המשתתפים לשאוב השראה וללמוד כיצד דווקא בתקופות מורכבות ניתן להשפיע ולחולל שינוי – ברמה המקומית, התנועתית והארצית.

הכנס כלל גם ערב תרבות משותף של מוזיקה – שחיזק את הקשרים בין המשתתפים והעניק מרחב לא פורמלי להיכרות ולהחלפת רעיונות.

“התרבות הקיבוצית נמצאת בתקופה של שינוי והתחדשות", הדגישה נורית שני־צ’רצ’ס ממטה התרבות, "תפקידנו כתנועה הוא ללוות, לפתח ולהכשיר את מנהלי ומנהלות התרבות, כדי שיוכלו להוביל תהליכים משמעותיים בקהילותיהם ולחזק את החוסן הקהילתי לאורך זמן.”

ממשוב המשתתפים והמשתתפות עולה כי איכות התוכן, הרלוונטיות והדיוק המקצועי של הכנס בלטו במיוחד, לצד מגוון הכלים והרעיונות שקיבלו להמשך העבודה בקיבוצים. ציינו את חשיבותו של מרחב ללמידת עמיתים, שיתוף בדילמות ובהצלחות וחיזוק תחושת השייכות לקהילה מקצועית ארצית.

עוד עלה כי המפגש אפשר היכרות מעמיקה בין מנהלי ומנהלות התרבות, יצירת חיבורים חדשים ושיתופי פעולה עתידיים. רבים ציינו את האיזון בין עומק מקצועי, חוויה אישית והפוגה מהשגרה, ואת תרומת הכנס לחיזוק המוטיבציה והמחויבות להמשך עשייה תרבותית משמעותית גם בתקופה מורכבת.

“במציאות שבה התרבות הקהילתית ממלאת תפקיד משמעותי בלכידות, בריפוי ובבניית עתיד משותף – מפגשים כאלה הם הרבה מעבר לכנס מקצועי", אמרה רז לסיכום, "הם השקעה בקהילה עצמה.”