תנועה

כאשר אנחנו מסתכלים על המסגרת המשפחתית, חשוב לראות כל אחד ואחת מיחידיה כמי שיכול לתרום. אם אנו מתייחסים למשפחה רב דורית, אשר כוללת הורים, ילדים, סבים נכדים ואולי גם נינים, אזי פעמים רבות ישנו תפקיד מיוחד וחשוב לסבתות ולסבים.

אין ספק כי עזרת הסבים היא נכס חשוב לבנות ובני המשפחה האחרים, ופעמים לא פחות לסבים עצמם, המוצאים סיבה, תמיכה ותכלית מעצם העזרה והתפקוד במסגרת המשפחתית. יחד עם זאת, חשוב להזכיר שלפעמים גם עזרה ושותפות זקוקים לקצב ולמידה משל עצמם.

הילדים יכעסו אם סבתא לא תעזור

סבתא רחל וסבא יוסי מוצאים את עצמם בזמן חירום כמעט כל יום אצל הנכדים והנכדות, מכינים ארוחות, אוספים מהמסגרות כשהן פתוחות ומרגיעים בימים ארוכים של אזעקות.

גם סבתא מרים מספרת שהיא "לא יודעת להגיד לא", ולכן מגיעה בכל פעם שהילדים מבקשים עזרה.

סבא אבי קופץ לסידורים, הסעות, לתיקונים בבית ולשמירה על הנכדים, למרות שהוא כבר מאוד עייף אחרי מעל שנתיים אינטנסיביות.

סבתא דליה מרגישה שאם לא תעזור הילדים יתקשו להתמודד לבד וגם "יכעסו" עליה מתוך הקושי של הילדים להחזיק "שיגרת חרום".

הסיפורים של רחל, יוסי, מרים, אבי ודליה מוכרים לרבים מהסבים והסבתות.

האהבה הגדולה לנכדים והרצון להקל על הילדים גורמים להם לעשות הכול עבור המשפחה.

אבל לפעמים דווקא מתוך האהבה הזו הם שוכחים לבחון איפה עובר הגבול שמאפשר להם גם לעזור וגם לשמור על עצמם.

עייפות ושחיקה

יש סבים וסבתות שבזמן חירום מרגישים שהם צריכים להיות זמינים כל הזמן לילדים ולנכדים.

מתוך אהבה ודאגה הם לוקחים על עצמם עוד ועוד משימות שמירה על הנכדים, בישולים, סידורים ועזרה יומיומית. לעיתים הם כמעט "עובדים" עבור המשפחה, בלי לעצור ולבדוק מה נכון להם.

הקושי להציב גבולות נובע פעמים רבות מהרצון להקל על הילדים בתקופה קשה אבל כאשר אין גבולות, העומס עלול להיות גדול מאוד, פיזית ורגשית.

סבים וסבתות עלולים להרגיש עייפות, שחיקה או תחושה כאשר מצפים מהם להיות זמינים תמיד.

לעיתים גם הילדים מתרגלים לעזרה המתמדת ולא שמים לב למחיר שהיא גובה.

דווקא בתקופות חירום חשוב לזכור שגם לסבים ולסבתות יש צרכים וכוחות מוגבלים.

עזרה מתוך בחירה וברצון היא כוח גדול למשפחה, אבל כדי להמשיך להיות מקור תמיכה לאורך זמן, חשוב שגם הם ילמדו להציב גבולות.

גבולות כאקט של אהבה: טיפים לסבא וסבתא מותשים

הינה כמה טיפים לכם סבים וסבתות יקרים:

• להגדיר מה כן ומה לא.
• להחליט מראש במה אתם יכולים לעזור (למשל שמירה על הילדים, הכנת אוכל) ומה כבר מעבר לכוחות שלכם.
• לדבר בכנות עם הילדים והנכדים. אפשר לומר: "אנחנו מאוד רוצים לעזור, אבל גם לנו חשוב לנוח ולשמור על הבריאות".
• לקבוע זמנים ברורים. לדוגמה: ימים או שעות שבהם הם עוזרים, ושעות שבהן אתם צריכים זמן לעצמם.
• לא לפחד להגיד "לא".

גם בתקופה קשה מותר להציב גבול אם משהו מעייף מדי או יוצר עומס רגשי.

והכי חשוב, שמרו על עצמכם. מנוחה, זמן אישי ושגרה בסיסית יעזרו להמשיך להיות מקור כוח למשפחה.

בשורה התחתונה, כשסבא וסבתא מציבים גבולות בריאים, הם יכולים לעזור לאורך זמן בלי להישחק.

זכרו: גבול הוא לא קיר, הוא גדר שנועדה לשמור על הגינה שלכם פורחת. עזרה שבאה מתוך בחירה ורצון היא כוח גדול למשפחה וכדי להשקות אחרים, הכד שלכם חייב להיות מלא.

הילית בן צבי היא מדריכת הורים, מטפלת LI-CBT ומנהלת היחידה לקידום שוויון מגדרי בתנועה הקיבוצית ומרכז שלטון אזורי